טיוטה:הפילוג בחסידות גור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפילוג בחסידות גור הוא משבר חריף שפוקד את החסידות כמעט הגדולה ביותר, ומהמשפיעות על כלל הציבור החרדי, פילוג זה יכול ליצור תגובות שרשרת בלתי נפסקת, שתשפיע על כלל הציבור החרדי.

הרקע לפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פטירת רבי פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם") הוכתר בן אחיו רבי יעקב אריה אלתר לאדמו"ר.

בינו לבין בנו של ה"פני מנחם", רבי שאול אלתר שמונה על ידי אביו לראש ישיבת שפת אמת, התגלעו חילוקי דעות, בפרט בנושא דרך הלימוד.

בהוראת האדמו"ר הופסק הלימוד ב"עיון" בישיבות גור, ואז התגבשה קהילה אופוזיציונית בתוך חסידות גור, שפעלו למנוע מהוראה זו של האדמו"ר להתממש לאחר שלא הצליחו ודרך הלימוד של האדמו"ר נכנסה לישיבות בעיקר על ידי פעולות אינטנסיביות של איש אמונו אברהם בנימין זילברברג חלקם אשר נחשבו כתלמידי החכמים בחסידות עזבו את תפקידיהם במוסדות של חסידות גור והלכו ללמד בישיבות אחרות, חלקם עזבו לגמרי את גור וביניהם הרב מנדל שפרן וחלקם המשיכו ללמד בישיבות של גור על פי דרך הלימוד החדשה שהנחיל האדמו"ר,

במהלך השנים התגבשה סביב רבי שאול אלתר קבוצת חסידים אלו שהיוו מעין אופוזיציה לממסד השולט בחצר, וחלקם נמנעו מלשלוח את ילדיהם לישיבות של גור.

השפעות הפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפילוג זה פוטנציאל השפעה רב מאוד על כלל הציבור החרדי הן בפן אמונת חכמים שהיא הבסיס לקיומו של הציבור החרדי כציבור נבדל מכלל הציבור הישראלי, למעשה בעצם מעשה פילוג זה נקראה תיגר על יכולת ההשפעה של המנהיגים הרשמיים בציבור החרדי, ונפתח פתח לדון ולשאת ולתת בכל הוראה של הרבנים והמנהיגים.