ישיבת שפת אמת

ישיבת שפת אמת
	העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה
	העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה
בית ספר
תאריך ייסוד	1925
תאריך סגירה	2016
מייסדים	הרב מנחם מנדל כשר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב משה חיים דנדרוביץ
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°47′10″N 35°12′47″E / 31.78621389°N 35.21296111°E

ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל. בניין הישיבה נמצא ברחוב יהוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה בירושלים.

במשך שנים הייתה הישיבה ישיבה גבוהה וישיבת הדגל של חסידות גור בישראל, היא פעלה בין השנים תרפ"ה - תשע"ו (1925–2016) וראש הישיבה האחרון בה במתכונת זו היה הרב שאול אלתר.

לאחר הרביזיה בישיבות גור הפכה הישיבה ל"קיבוץ" והתקיימה במתכונת זו עד סגירתה ב-2016 כשמספר הבחורים הצטמצם.

מאז מתנהלת ישיבת שפת אמת במתכונת החדשה של ישיבות חסידות גור שבה התבטלה ההבחנה בין הישיבות הקטנות והגבוהות והתלמידים לומדים באותה מסגרת עד נישואיהם. בראש הישיבה במתכונת החדשה עומד הרב משה חיים דנדרוביץ, שעמד קודם לכן בראש הישיבה הקטנה^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בשנת תרפ"ה (1925) על ידי הרב מנחם מנדל כשר ונקראת על שמו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר שחיבר את סדרת ספרי ההלכה והחסידות "שפת אמת". בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה, ולאחר מכן כיהן הרב יעקב חנוך סנקביץ'. רבי נחמיה אלתר, אחיו של האדמו"ר מגור אז, רבי אברהם מרדכי כיהן למשך תקופה כראש הישיבה. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר ישראל אלתר לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי פינחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב יצחק פלקסר. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז. משרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.

בשנת תרצ"ז (1937) הוקם סניף לישיבה בתל אביב, שלימים נקראה חידושי הרי"ם^[2].

בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו לעבודת ה' משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב ישראל דוד רוסט מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו שטיבלאך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.

הישיבה נחשבה לישיבה המרכזית בחסידות גור, גם בשל קרבתה לבית המדרש המרכזי וחצר הרבי. בחורים מבוגרים נהגו לעבור אליה לאחר שלמדו בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.

בשנת תשס"ב (2002) הפסיק ראש הישיבה למסור בישיבה שיעורים ב"עיון", עקב הנחיית האדמו"ר לכל ישיבות החסידות ללמוד בקיאות בלבד. לאחר ביטול לימוד העיון חל פיחות במעמדה של הישיבה.

בשנת תשס"ד (2004), נפתחה בצמוד לישיבה ישיבה קטנה. ישיבה זו נוהלה על ידי הרב יוסף לייב אלתר, ולאחר מכן על ידי הרב יצחק מאיר טאומן^[3]. כיום ראש הישיבה הקטנה הוא הרב משה חיים דנדרוביץ (חבר ועדת החינוך של החסידות).

לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"קיבוץ" דבר שהפחית עוד יותר את כמות הבחורים. באדר א' תשע"ו (2016) הוחלט על סגירת הישיבה במקביל לסגירת 2 ישיבות וותיקות נוספות ופיזור הבחורים בישיבות אחרות של חסידות גור^[4].

לאחר סגירת הישיבה, הורחבו שנות הלימוד בישיבה הקטנה, במסגרת הרביזיה שביטלה את ההבחנה בין הישיבות הקטנות והגבוהות במוסדות חסידות גור. התלמידים מגיעים אליה לאחר שנתיים ב"מתיבתא" ולומדים בה עד לנישואיהם. ראש הישיבה במתכונת החדשה נותר ראש הישיבה הקטנה, הרב משה חיים דנדרוביץ.

צוות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק מנחם וינברג (לימים האדמו"ר מטאלנא) כיהן למשך תקופה כר"מ לבחורים המבוגרים בישיבה. עוד כיהנו הרב נתן לוברט, הרב דוד שובקס (נכדו של הרב דודצ'ה), הרב דניאל אלתר והרב יצחק מאיר קנובלביץ. בשנותיה האחרונות כיהנו בישיבה: הרב יצחק זילברברג, הרב דב לנדאו (חבר בית הדין לכשרות חוג חתם סופר וחבר ועדת החינוך של החסידות), הרב יצחק מאיר טאומן (משגיח), הרב יצחק זילברשטיין ויצחק רוזמרין (בעל התוקע בבית המדרש של חסידות גור).

בנייני הישיבה בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייני הישיבה נמצאים ברחוב שפת אמת, ברחוב יוסף בן מתתיהו וברחוב שדי חמד בירושלים. בשנת תשס"ט נוספו לה שני מבנים מתרומת האחים חנציסקי, שקיבלו את השם 'טירת חן' ובהם שוכנת הישיבה הקטנה.

הקרקע שעליה הוקם הבניין נקנתה בשנת 1933 והוקדשה בנאמנות לישיבה על מנת שבמקום יהיה היכל לימוד של הישיבה ובצמוד לו דירה לאדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, שהתגורר בה גם בהיותו בארץ ישראל בשנת 1936. לאחר פטירתו המשיכה להתגורר בדירה זו אשתו בזיווג שני, הרבנית פייגא מינטשא. במהלך השנים התגורר בה גם בנם, האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר.

כן שוכנת במקום ספרייה המכונה "ספריית בית עקד ספרים גנזי אליעזר מיסודו של החסיד ר' אליעזר סירקיס ז"ל שעל-יד ישיבת שפת אמת" שהוקמה בשנות החמישים כאשר אליעזר סירקיס העביר לישיבה את אוסף 15,000 ספרי הקודש הנדירים שלו.

אוהל חסידות גור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצר הישיבה נמצאים קבריהם של שני אדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר שנפטר בעת מלחמת העצמאות ובנו רבי פינחס מנחם אלתר ששימש כראש הישיבה עד למינויו לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונים אלתר. האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר נקבר בחצר הישיבה ולא בבית קברות מסודר בגלל מלחמת העצמאות אשר מנעה עריכת מסע לוויה מסודר בירושלים. הקבורה בחצר הישיבה נעשתה בחופזה בעת הפוגה בהפגזות לאור לפידים. בנו, האדמו"ר פינחס מנחם אלתר נקבר שם לאחר שרמז כי רצונו להקבר ליד אביו.