ישיבת שפת אמת
 | |
 | |
| העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה | |
| ישיבה גדולה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1925–הווה (כ־101 שנים)  |
| מייסדים | הרב מנחם מנדל כשר |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב דוד אלתר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′10″N 35°12′47″E / 31.78621389°N 35.21296111°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת שפת אמת  | |
  | |
ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל. היא נפתחה כישיבה כלל חסידית - בעיקר ליוצאי פולין והסביבה, אך במשך השנים הפכה לישיבה של גור. בניין הישיבה נמצא ברחוב שפת אמת פינת רחוב יהוסף שוורץ, בשכונת מחנה יהודה בירושלים.
נשיא הישיבה היה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור[1]. עם הסתלקותו, נתמנה בנו רבי שמחה בונים אלתר (לימים האדמו"ר הלב שמחה) לנשיא הישיבה, וכיהן בתפקיד עד לפטירתו בשנת תשנ"ב[2].
במשך השנים פעלה הישיבה כישיבה גבוהה וישיבת הדגל של חסידות גור בישראל. בכל בתי המדרשות של גור, נהוג היה שבקריאת התורה בשבתות ומועדים, עורכים 'מי שברך' לעולה לתורה, לרבי, ולנדבה עבור ישיבת שפת אמת. כך היה המנהג הקבוע מאז הקמת הישיבה ועד לשנים הראשונות של הנהגת האדמו"ר רבי יעקב אריה.
הישיבה במתכונתה הישנה, פעלה בין השנים תרפ"ה - תשע"ו (1925–2016) וראש הישיבה האחרון בה במתכונת זו היה הרב שאול אלתר.
לאחר הרביזיה בישיבות גור הפכה הישיבה ל"קיבוץ" והתקיימה במתכונת זו עד סגירתה ב-2016[דרוש מקור].
לקראת שנת ה'תשפ"א (2021), לאחר פרישת הפורשים ובראשם מי שכיהן במשך שנים כראש הישיבה - רבי שאול אלתר, פתחה חסידות גור מחדש את הישיבה הגדולה, כשבראשה הרב דוד אלתר בנו של האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור.
מאז מתנהלת ישיבת שפת אמת במתכונת החדשה של רוב ישיבות חסידות גור מאז הנהגתו של הרבי הנוכחי, לפיה הישיבה הגבוהה היא ישיבת המשך לישיבה הקטנה ובהם התלמידים לומדים מספר שנים, עד לנישואיהם או לחלופין בהגיעם לגיל מבוגר הם מועברים לישיבה המיועדת למבוגרים. במתכונת החדשה, בראשות הישיבה הקטנה עומד הרב משה חיים דנדרוביץ, ובראשות הישיבה הגבוהה הרב דוד אלתר בן האדמו"ר[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תרפ"ה (1925) יצא הרב מנחם מנדל כשר מפולין לירושלים בהוראתו של האדמו"ר מגור דאז רבי אברהם מרדכי אלתר[4], לייסד ישיבה שתתאים ליוצאי פולין. הרב כשר עצמו נמנה באותם ימים כאחד מחברי הנשיאות של ה'מתיבתא' בוורשה (שהיתה מזוהה ונשלטת ע"י גור)[5]. ישיבת 'שפת אמת' נוסדה בשלהי אותה שנה על ידי הרב כשר, ונקראה על שם ספרו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר בעל ה"שפת אמת".
בשנתיים הראשונות לקיומה, כיהן הרב כשר כראש הישיבה[4]. לאחר חג הסוכות ה'תרפ"ו משהעתיק רבי נחמיה אלתר אחיו של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר את מגוריו לירושלים, נתמנה לעמוד בראשות הישיבה[6] וכיהן בתפקידו עד לשנת ה'תרצ"א (1931) אז חזר לפולין[7]. אז הטיל ה"אמרי אמת" את ראשות הישיבה על הרב יעקב חנוך סנקביץ'[8], שמסר שיעור יומי בעיון לבחורי ה'קיבוץ' (כינוי לבחורי הכיתה השלישית ומעלה)[9]. לאחר פטירתו הפתאומית של רבי יעקב העניך, מינה האדמו"ר ישראל אלתר לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי פינחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור), שכיהן בתפקיד עד שהתמנה לאדמו"ר בתמוז תשנ"ב, ואז מונה בנו רבי שאול אלתר לראש הישיבה (עד לסגירתה במתכונת הישנה בשנת תשע"ו). מִשרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.
בעת הקמתה שכנה הישיבה בבית המדרש החסידי הכללי "מדרש יוצאי ורשה - אהל שמואל" בשכונת "בתי ורשה"[1]. עם התרחבותה, עברה הישיבה למשכן ארעי בבית מלון ברחוב החבשים אשר היה בבעלות 2 חסידי גור[4].
בט"ו בתמוז ה'תרפ"ו (1926) הונחה אבן הפינה לבניין הקבע של הישיבה ברחוב שפת אמת, בהשתתפות גדולי ירושלים. בט"ו באב ה'תרצ"ג (1933) נחנך בניין הישיבה[10][6].
[הסניף: לאחר שבשנת תרצ"ז (1937) כאשר ביקר האמרי אמת בארץ פנו אליו חסידים בתל אביב ותינו בפניו על הקושי בשיגור ילדיהם ללמוד בישיבת שפת אמת שבירושלים המרוחקת, פעל להקים לישיבה סניף בתל אביב. בשנותיה הראשונות נקראה הישיבה הזו בכינוי "הסניף", אך אט אט קנתה לה מקום כישיבה בפני עצמה, שנקראה לימים ישיבת חידושי הרי"ם[11]. להרחבה עיין ערך 'ישיבת חידושי הרי"ם'].
בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של בניין הפנימיה [וחדר האוכל והמשרדים], ברחוב יוסף בן מתתיהו [מול רחוב מנחם], על שתי קומותיו, שהיה מכונה תמיד בפי כל 'הַבִּנְיֶן'[12].
בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס" - חבורות של בחורים, שנועדו לעבודת ה' משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר שמה דגש יותר על ספרי חסידות וריבוי סעודות מרעים ארוכות, בראשות הרב ישראל דוד רוסט מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו שטיבלאך עצמאיים. החבורות הללו שרדו, בווריאציות שונות, עד קרוב לשנותיה האחרונות של הישיבה (במסגרתה הישנה).
הישיבה נחשבה לישיבה המרכזית בחסידות גור, גם בשל קרבתה לבית המדרש המרכזי וחצר הרבי, ומסיבות נוספות. בשנים קודמות היה מצוי, שבחורים מהישיבה התאומה 'חידושי הרי"ם' בתל אביב, היו עוברים לאחר כמה שנים ללמוד בישיבת שפת אמת.
בשנת תשס"ב (2002) הפסיקו למסור בישיבה שיעורים ב"עיון", עקב הנחיית האדמו"ר לכל ישיבות החסידות ללמוד בקיאות בלבד. לאחר ביטול לימוד העיון חל פיחות במעמדה של הישיבה, סיבות מרכזיות נוספות לפיחות במעמדה של הישיבה, היו מאבקים הקשורים להנהגת החסידות, וגם העובדה שלהבדיל מהאדמו"ר הקודם רבי פנחס מנחם שהתגורר בבנין הישיבה והסתובב בהיכלה ובין בחוריה מספר פעמים ביום תוך התעניינות אישית, והדבר הוביל לביקוש רב ללמוד בישיבה, האדמו"ר הנוכחי רבי יעקב אריה התגורר בבני ברק ולא היה לו קשר מיוחד כלפיה. גם היו מתחים שונים בין הנהגתו לבין גורמים בישיבה[13].
בשנת תשס"ד (2004), נפתחה בצמוד לישיבה גם ישיבה קטנה, שנוהלה על ידי מנהלי הישיבה גדולה[14]. כיום ראש הישיבה הקטנה הוא הרב משה חיים דנדרוביץ (חבר ועדת החינוך של החסידות).
במסגרת הרביזיה שערך האדמו"ר הנוכחי בישיבות גור, הפכה הישיבה בשלב מסויים ל'קיבוץ' לבחורים מבוגרים בלבד, דבר שהפחית עוד יותר את כמות הבחורים[דרוש מקור]. באדר א' תשע"ו (2016) הוחלט על סגירת הישיבה ופיזור הבחורים בישיבות אחרות של חסידות גור[15].
צוות הישיבה הוותיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב נתן לוברט (היה לומד עם קבוצת בחורים קטנה בחדרו שבפנימיית הישיבה). הרב יעקב יוסף נייהוז (יענקל, נפטר תש"מ) - ר"מ בעיון בשיעור א', ומשגיח[16]. הרב יצחק מאיר קנובלוביץ - משגיח ור"מ (בשנות ה-70 ותחילת ה-80). הרב ליפמן דוד שובקס (ר' דובטשע, בן ר' יענקל בן הראב"ד ר' דובטשע) - ר"מ בעיון בשיעור א'. הרב משה חיים דנדרוביץ - ר"מ בעיון בשיעור א'. הרב יצחק פלקסר - ר"מ בעיון בשיעור ב'. הרב יצחק יוסף זילברברג ('איטשע פיצבורגר'. נכד הרב מפיטסבורג) - ר"מ בעיון בשיעור ב'.
הרב יצחק מנחם וינברג (לימים האדמו"ר מטאלנא) - מסר שיעורים כלליים שונים, וגם שימש כמגיד שיעור לבחורים המבוגרים שבישיבה, ועוד. המו"צ הרב דב לנדאו מירושלים (חבר בית הדין לכשרות חוג חתם סופר) - מגיד שיעור ואחראי סדר בקיאות בשיעור א'.
הרב אברהם יוסף אירנשטיין - משגיח ומשפיע. הרב יצחק רוזמרין (בעל תוקע בבית המדרש של חסידות גור) - משגיח משפיע ור"מ. הרב דב דריימן - משגיח ומשפיע. הרב יצחק מאיר טאומן - משגיח ומשפיע. הרב טוביה ירט - משגיח ומשפיע. הרב יצחק זילברשטיין ('איטשע וָואוֶועס') - ר"מ. הרב מנחם ליכטשיין (בן מנהל הישיבה ר' מוטל). הרב מנחם מנדל אלתר (בן המנהל ר' יוסף לייב). הרב חנוך העניך קנופף (בן בעל התפילה המיתולוגי ר' חיים משה).
בשנותיה האחרונות במסגרתה הישנה הנ"ל, כיהן בה מספר שנים גם הרב דניאל חיים אלתר.
הפוסק הרב ישראל דוד רוסט מחיפה - לא כיהן רשמית מטעם הישיבה, אבל היה מדריכם המסור של 'חבורה' שמנתה כמחצית מבני הישיבה, עימם גם היה מרבה להתוועד.
מנהלי הישיבה הגשמיים במשך השנים: ר' חיים אלעזר אלתר[17] (יחד עם ר' אברהם מרדכי (מוטל) אלטר[18][19] ור' אברהם מרדכי (מוטל) ליכטשיין שנפטר בתשנ"ב). אחריו - בנו ר' יוסף לייב אלתר. אחריו - ר' יצחק מאיר טאומן.
במטבח הישיבה עבד במשך שנים, ר' יענקל שלסר, ממשמשי ה'אמרי אמת'.
מנהלי [הוועד מטעם] הישיבה בארצות הברית במשך השנים: ר' אשר זיידמן[20], ר' לייבל ציוויאק[21],
הנשיא בארצות הברית: רבי אברהם בנימין זילברברג אב"ד פיטסבורג[20].
בנייני הישיבה בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנין הישיבה שוכן ברחוב שפת אמת 5 בירושלים. הפנימיה, הקֶעךְ - חדר האוכל [והמשרדים], ברחוב יוסף בן מתתיהו פינת רחוב שדי חמד בירושלים[22]. בנין הפנימיה כונה כל השנים בפי הבחורים 'הַבִּנְיֶן'. בשנת ה'תשס"א (2009) נרכש ונבנה מבנה נוסף ממול בנין הישיבה, מתרומת האחים ניצולי השואה העריריים ר' משה יעקב ור' יצחק אריה חנצ'ינסקי, שקיבל את השם 'טירת חן'. לאחר מספר שנים הוקמה בה הישיבה הקטנה.
בשנת ה'תרפ"ו (1926) רכש הנדיב צבי יהודה ביננפלד את הקרקע שעליה הוקם הבנין שברחוב שפת אמת, והוקדש לישיבה, לקראת ביקורו של ה"אמרי אמת" בארץ בשנת ה'תרצ"ה (1935) הקים הנדיב קומה נוספת על הבניין כאשר חלקו הוקדש לבית המדרש, ובחלקו האחר בנה דירה עבור רבי אברהם מרדכי אלטר אשר התגורר בה בימי מגוריו בארץ. כאשר שב לפולין התגורר בדירה בנו האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר. לאחר פטירתו של האמרי אמת המשיכה להתגורר בדירה זו אשתו בזיווג שני הרבנית פייגא מינטשא, אשר בצוואתו הוריש לה את הדירה[23]. לאחר פטירת האמרי אמת, עבר בנו רבי פינחס מנחם אלטר (לימים הרבי מגור) להתגורר עם בני משפחתו יחד עם אמו האלמנה, בדירת הוריו, עד לפטירתו[24].
החל משנותיה הראשונות כמעט, פעל תחת הישיבה גמ"ח מיתולוגי לתמיכה בבחורי הישיבה וגם לעזר נישואין בשם "מפעל פנחס יעקב" - על שם הבחור פנחס יעקב לוין בן הרב יצחק מאיר ונכד הרבי האמרי אמת (שנפטר בבחרותו). הגמ"ח היה מוכר לכולם בכינוי בניב האידישאי "המִיפְעְל".
כן שכנה באיזור הישיבה, ספרייה המכונה "ספריית בית עקד ספרים גנזי אליעזר מיסודו של החסיד ר' אליעזר סירקיס ז"ל שעל-יד ישיבת שפת אמת" שהוקמה בשנות החמישים כאשר אליעזר סירקיס העביר לישיבה את אוסף 15,000 ספרי הקודש הנדירים שלו. במשך שנות ה-20 של המאה הנוכחית, נמכרה הספרייה. בתחילת שנות ה-30 למאה הנוכחית, לאחר פרישת הפורשים מגור, פוּנה גם רובו-ככולו של אולם 'אוצר הספרים' של הישיבה.
אוהל חסידות גור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחצר הישיבה נמצאים קבריהם של שני אדמו"רי גור:
רבי אברהם מרדכי אלתר שנפטר בעת מלחמת העצמאות ובנו רבי פינחס מנחם אלתר ששימש כראש הישיבה עד למינויו לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונם אלתר. האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר נקבר בחצר הישיבה ולא בבית קברות מסודר בגלל מלחמת העצמאות אשר מנעה קבורה בחלקה אותה רכש בחייו בהר הזיתים, ומנעה גם עריכת מסע הלוויה מסודר בירושלים. הקבורה בחצר הישיבה נעשתה בחופזה בעת הפוגה בהפגזות לאור לפידים. במשך כ-30 השנים שלאחר פטירתו, דוּבר מפעם לפעם על העברת קברו למערה שרכש בהר הזיתים, אך לבסוף ירד הענין מהפרק.
בנו, האדמו"ר פינחס מנחם אלתר נקבר שם לצד אביו, היות שרמז כי רצונו להקבר ליד אביו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, מתולדות חייו של האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר, חלק ב' עמ' קכד-קע, שנת ה'תשס"א
גליונות 'בני היכלא' (של קהילת 'פני מנחם').
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד בן מרים, אכסנייה של תורה וחסידות, הצופה, 30 במאי 1941
- דוד בן מרים, ארמון התורה והחסידות, הצופה, 5 ביוני 1942
- ישיבת "שפת אמת" בירושלים, הצופה, 21 ביולי 1944
- א. אדן, בירושלים הוקמה שוב הישיבה של הרבי מגור, שנחרבה בשואה, מעריב, 17 במרץ 1953
ישיבת שפת אמת (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קכז
- ↑ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קנא
- ↑ המתכונת החדשה של ישיבות חסידות גור מתוארת בעיתון "משפחה", 02.07.2020, עמ' 23.
- 1 2 3 בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 89
- ↑ דב הימן, "הרב כשר ז"ל, מפעליו וספריו", בתוך: תורה שלמה, כרך מ' (קורח), ירושלים תשמ"ח, עמ' א', באתר אוצר החכמה.
- 1 2 בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 90
- ↑ הגאון החסיד, הרב שמאי גינצבורג, ירושלים: ה'תשע"א עמ' 96
- ↑ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קל-קלא
- ↑ כארי יתנשא, תש"ע, עמ' 231-232
- ↑ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קמד-קמז
- ↑ יובל לישיבה.
- ↑ ירושלים: חנוכת בנין בישיבת שפת אמת, הצופה, 16 במרץ 1953.
- ↑ עוז אלמוג ואליעזר היון, הישיבות הגדולות היוקרתיות בעולם החרדי, באתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, 13 באפריל 2008 (ארכיון)
- ↑ בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009
- ↑
יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016 - ↑ פלקסר, כארי יתנשא, תש"ע, עמ' 231-232
- ↑ בנו של רבי מנדלי מפאביניץ בן השפת אמת. נפטר בתשל"ד.
- ↑ בן רבי משה בצלאל אלטר בן הרבי השפת אמת מגור. ר' מוטל זה היה חמיו של רבי פינחס מנחם - לימים הרבי מגור ה'פני מנחם'.
- ↑ {{{מחבר}}}, כ"ק האדמו"ר מגור, שערים, ח' תמוז תש"ח. ושם י"ג אייר תשי"ח.
- 1 2 דאס אידישע ווארט, 037 - תמוז תשי"ז, עמ' 28.
- ↑ המאור, שנה ז חוברת ו, עמ' 32
- ↑ בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של בניין הפנימיה ברחוב יוסף בן מתתיהו
הוקם בנין לפנימיה עבור פליטי הגולה תלמידי ישיבת שפת אמת ירושלים, הפרדס – שנה כ"ז חוברת ח', אייר תשי"ג, באתר היברובוקס. - ↑ ראנד מיכאל אריה, בנסוע הארון
- ↑ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קמד-קמה
| בקרת זהויות |
|
|---|