שאול אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שאול אלתר
שאול אלתר.jpg
לידה 6 ביולי 1957 (בן 62)
ז' בתמוז תשי"ז
ירושלים, ישראל
תחומי עיסוק חינוך, הוראה
תפקידים נוספים ראש ישיבה
חיבוריו
  • ילקוט שיעורים
  • עברא דדשא
  • לצדדין קתני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שאול אלתר (נולד בז' בתמוז תשי"ז, 6 ביולי 1957) היה ראש ישיבת שפת אמת בירושלים עד לסגירתה בשנת תשע"ו, 2016.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לציפורה, בתו של הרב אברהם מרדכי אלתר (בנו של הרב משה בצלאל אלתר, אחיו של האדמו"ר האמרי אמת מגור) ולרב פינחס מנחם אלתר, ראש ישיבת שפת אמת ולימים האדמו"ר מגור. נקרא על שם סבה של אמו, הרב שאול משה זילברמן. למד בישיבת אמרי אמת בבני ברק ואצל אביו בישיבת שפת אמת. בעודו בחור סיים מספר פעמים את הש"ס[1].

בשנת תשל"ז נישא לנעמי, בת הרב חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת 'בית ישראל' באשדוד. לאחר פטירת דודו, האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, עבר בהוראת אביו להתגורר בירושלים. בתמוז תשנ"ג התמנה על ידי אביו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת. עד שנת תשס"ג העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של החזון איש. בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד[2], אך הוא ממשיך להיות מכונה "ראש ישיבת שפת אמת".

תלמידיו הוציאו סדרת ספרים בשם "ילקוט שיעורים", המבוססת על שיעוריו על הש"ס. בשבט תשע"ג הוציאו תלמידיו ספר דרשות שלו, "עברא דדשא". בשנת תשע"ה, לכבוד חתונת בתו הצעירה, הוציאו תלמידיו ספר ליקוט הערות וחידושים מכתביו על ספרים שונים, בשם "לצדדין קתני" וכן "עברא דדשא" חלק ב'.

הרב אלתר הוא חבר נשיאות של ועד הישיבות וחבר נשיאות מפעל הש"ס.

לרב אלתר שני בנים ושתי בנות. בתו רות קפלר היא סופרת ומחנכת. בנו יהודה אריה לייב הוא חתנו של הרב יחזקאל מאירסון, ראש ישיבת שערי תורה.

חלק מחסידי גור מחשיבים את הרב אלתר לרבם. הם מכונים בחסידות 'שאוליסטיים', והזרם המרכזי שם מרחיק אותם. ביולי 2019 פרסם הרב אלתר מכתב תמיכה בדוד ברלינר, חסיד גור שרבני החסידות כתבו נגדו מכתב חריף לאחר שלדבריהם לא ציית לאדמו"ר. במכתב כתב הרב אלתר שברלינר פעל בהוראת רב ושהוא מסכים לדון בעניין בדין תורה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובץ מראה מקומות וציונים. הכרכים: בבא מציעא וקידושין (תשנ"ב); בבא קמא ושבועות (תשנ"א); בבא מציעא (תשנ"ו); כתובות (תשנ"ו); כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות (תש"ס, מהדורה שנייה תשע"ה)
  • ילקוט שיעורים. הכרכים: קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח)
  • עברא דדשא: דרשות, שני כרכים
  • לצדדין קתני: הערות והארות מגיליונות ספריו, ירושלים תשע"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]