שאול אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שאול אלתר
הרב שאול אלתר.png
לידה 6 ביולי 1957 (בן 64)
ז' בתמוז תשי"ז
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות גור
תחומי עיסוק חינוך, הוראה
תפקידים נוספים ראש ישיבה, מנהיג קהילת פני מנחם
חיבוריו
  • ילקוט שיעורים
  • עברא דדשא
  • לצדדין קתני
אב פינחס מנחם אלתר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רותי קפלר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שאול אלתר (נולד בז' בתמוז תשי"ז, 6 ביולי 1957) הוא מנהיגה של קהילת פני מנחם של חסידי גור שפרשו מן חצר גור המרכזית בהנהגת בן דודו האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים עד לסגירתה בשנת תשע"ו (2016), למרות שכבר אינו מכהן כראש ישיבה, הוא עדיין מכונה בפי תלמידיו "הראש ישיבה".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב פינחס מנחם אלתר, ראש ישיבת שפת אמת ולימים האדמו"ר מגור, ולציפורה בתו של הרב אברהם מרדכי אלתר (בנו של הרב משה בצלאל אלתר, אחיו של האדמו"ר האמרי אמת מגור). נקרא על שם סבה של אמו, הרב שאול משה זילברמן. למד בתלמוד תורה "שילה", בישיבת אמרי אמת בבני ברק ובישיבת שפת אמת, אצל אביו. בעודו בחור סיים מספר פעמים את הש"ס,[1] אביו היה גאה בלימודו וטען כי "אם יהיה בדור הזה גדר תלמיד חכם לעניין שמי שמבזה אותו חייב נידוי וקנס - בנו עונה על הגדרה זו,[2] כמו כן עסק רבות בחקירה אחר ניגוני גור העתיקים, בפרט אלו שהשתכחו מהציבור, ולימים נודע בבקיאותו בהם.[2] כשנה לפני נישואיו מסר שיעור שבועי בהלכה בבית הכנסת "זכור לאברהם", ברחוב נבון, סמוך לישיבת שפת אמת בה למד.

בסיוון תשל"ז (1977) נישא לנעמי, בת הרב חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. בתקופה זו לא היו לזוג ילדים והם עברו סבל, לימים אמר הרב אלתר ש"איננו מאחל לאף אדם לעבור דבר כזה, אבל את קרבת האלוקים אותה הרגיש באותם זמנים לא היה מחליף בשום דבר".[2]

בתמוז תשנ"ב נפטר דודו האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, אביו הפך לאדמו"ר מגור והורה לו לעבור להתגורר בירושלים ולעמוד במקומו בראש ישיבת שפת אמת. עד שנת תשס"ג העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. השיעורים הופסקו עם שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור ללימוד בבקיאות. שנים ארוכות לאורך כהונתו בראשות הישיבה נהג לפתוח את סדר יומו בהשתטחות על קברו של אביו.[2] בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד.[3] אמנם עדיין המשיך לשאת את התואר "ראש ישיבת שפת אמת".

לאחר פטירת אביו קיבל על עצמו להוציא היתר הוראה. בסיום שנת האבל נבחן אצל הרב שמואל הלוי וואזנר על ארבעת חלקי השולחן ערוך, וקיבל ממנו סמיכה לרבנות בעוד הרב וואזנר מציין כי זמן רב לא נתקל באברך בעל שליטה מושלמת כזו בשולחן ערוך.[4]

נודע בסגנונו העיוני ובעמדותיו לגבי חשיבות דרך הלימוד העמקנית. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של החזון איש, והוא בעל קשרי לימוד הדוקים עם ראש ישיבת סלבודקה הרב דוב לנדו - מתלמידי החזון איש.[2] בהשפעת שושלת קוצק - הוא ביקורתי ביחס לסברות ופלפולים שונים ושם דגש על "ישרות הסברא", על אף היותם מבריקים לעיתים, כדי להחדיר דרך זו יש והוא אף מציג בעצמו בשיעור מהלך שנראה מבריק השוזר את הסוגיה ככמערכה אחת, ולאחר מכן מבהיר שאינו אמת ואין לומר כך.[4] הוא מבקר את הסגנון הישיבתי של מסירת שיעור המורכב ממהלך יחיד הנשזר לאורך הסוגיה, ורואה בכך סטיה מן האמת, שיעוריו מתאפיינים בשטיחת השיטות השונות והעלאת אפשרויות רבות, לעיתים גם תוך העלאת שאלות נצרכות אף שהן נותרות בלתי פתורות[2]

מלבד השיעורים הקבועים, נהג לפני מועדים וימים טובים למסור בישיבה שיחות חיזוק בהשקפה ועבודת ה', שכונו 'טרינק'. בנוסף עוסק רבות אף בלימוד הקבלה, ומקיים חברותא בנושאים אלו עם המקובל הרב יצחק מאיר מורגנשטרן.[2]

בהנהגת קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קהילת פני מנחם

במהלך השנים ראו חלק מחסידי גור ברב אלתר את רבם, והתייחסו אליו כסמכות קודמת אף לאדמו"ר. עובדה זו גרמה למתחים בינו לבין האדמו"ר, המכהן מאז פטירת אביו בשנת תשנ"ו (1996). ביולי 2019 תמך הרב אלתר, עם הרב מנדל שפרן, במכתב בזכותו של חסיד גור אמריקאי לתבוע בדין תורה עניין שבמחלוקת בינו לבין החסידות[5] ומחה נגד האלימות והחרם שהופעלו נגד אותו עסקן.[6] מכתב זה נתפס בקרב אנשי הזרם המרכזי בחסידות כחתירה נגד סמכות האדמו"ר והדבר הוביל להחרפת המתיחות. בסוכות תש"פ (אוקטובר 2019), לאחר ניסיון פיוס שכשל בינו ובין האדמו"ר מגור,[7] ולאחר פתיחת בתי כנסיות על ידי אנשיו, הוכרז בבתי הכנסת של גור כי מי שישתתף בתפילות החג בבית הכנסת של הרב אלתר מנתק את עצמו מכל מוסדות החסידות. במהלך החג השתתפו כמאה מחסידי גור בתפילות ובהקפות הנפרדות,[8] ולאחריו הוכרז על הקמת קהילה עצמאית בשם פני מנחם. אנשי החסידות הגיבו בפיטורים של תומכי הרב שאול ובסילוק ילדיהם ממוסדות.[9] כחודשיים לאחר מכן הכריזו בבתי המדרש של חסידות גור על הוראה לנתק כל קשר עם תלמידי הרב שאול. נאסר להשתתף בשמחותיהם או להזמינם לשמחות, מלבד קרובי משפחה בדרגה ראשונה שאף הם לא הותרו בכך אלא "כשאין מנוס".[10] בני הקהילה ואחרים מתייעצים עימו דרך פקס - כאשר הוא משתדל להשיב לכל שאלה המגיעה אליו, אך מקפיד לברר קודם לכן את דעת בני ביתו של השואל ועל היכולת לקבל את הדברים.[2]

כשביקר אצל האדמו"ר מבעלזא הרב יששכר דב רוקח בשנת ה'תשפ"א, כובד באופן שבו מקובל לנהוג רק באדמו"רים, כגון ישיבה בראש השולחן בסמיכות לאדמו"ר המארח, ולא בצד השולחן.[2]

בין הרב אלתר לבין הציבור הליטאי שורר חיבור ארוך שנים, הוא עומד בקשרי ידידות עם גדולי תורה ליטאים כמו הרב דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה והרב דוד כהן ראש ישיבת חברון כנסת ישראל, ומוערך בקרב עולם התורה הליטאי בשל למדנותו ועיונו. באופן חריג הוא אף מוזמן לעיתים להעביר שיחות בישיבות ליטאיות, כגון ישיבת נתיבות חכמה - וולפסון וישיבת פוניבז'.[11] בזמן שפעלה מגבית המונים לטובת קהילתו פתחו בחורי ישיבות ליטאים קבוצה ודף התרמה שהגיע למספר התורמים הגבוה ביותר לקבוצה - מעל 350.[12] מחשש לשלומם של תורמים פותחה במיוחד למען מגבית זו אופציה לתרום באנונימיות מלאה - כאשר הפרטים לא יופיעו אף לא על תדפיסי האשראי.[13]

תלמידיו הוציאו סדרת ספרים בשם "ילקוט שיעורים", המבוססת על שיעוריו על הש"ס. בשבט תשע"ג הוציא ספר דרשות שלו, "עברא דדשא" (מנעול הדלת, ארמית). בשנת תשע"ה, לכבוד חתונת בתו הצעירה, הוציאו תלמידיו ספר ליקוט הערות וחידושים מכתביו על ספרים שונים, בשם "לצדדין קתני", וכן "עברא דדשא" חלק ב'. מדי שבוע מופץ עלון מתורתו בשם "בנאות דשא".

הרב אלתר חבר נשיאות בוועד הישיבות ובמפעל הש"ס.

ביוני 2021 יצא הרב אלתר בקמפיין מימון המונים שיעדו גיוס 36 מיליון ש"ח למוסדות הקהילה.[14] בקמפיין נשבר שיא ישראלי בגיוס 50 מיליון ש"ח בתוך יממה וחצי[15].

בנובמבר 2021 ערך מסע בארצות הברית, במטרה לחזק ולגבש את קהילתו שבארצות הברית, וכן לגייס תרומות לבניית בית מדרש חדש[16]. במהלך מסע זה נערכו טישים עם אלפי משתתפים, מסיבות התרמה עם אילי הון שתרמו למוסדותיו מיליוני דולר, וכן קיבל הרב אלתר אלפים רבים לעצה ולברכה, מתוכם מאות מחסידיו. המסע כלל גם סדרת שיעורים תורניים מול קהל רב, וכן ביקורי אדמו"רים ורבנים בולטים[17]. עם ראשית המסע, התקבל הרב אלתר על ידי רב חסידי גור בארצות הברית, הרב משה פוגל, וכן נאם בתלמוד תורה הוותיק של חסידות גור בארצות הברית[18]. המסע עורר הדים, וסוקר גם בתקשורת הציבורית[19].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלתר היה לאורך השנים הנושא הבולט של דגל לימוד ה"עיון" בחסידות גור. הוא שם דגש על כך ורואה חשיבות רבה בלימדו בדרך זו, כפי שהיה נהוג אף בחסידות גור עצמה עד שנת תשס"א, אז בוטל הלימוד העיוני בישיבות גור בהוראת האדמו"ר. כסיוע לעמדתו מוזכר לעיתים מכתבו של האדמו"ר ה"לב שמחה"[20] - אביו של האדמו"ר הנוכחי שהוא בר הפלוגתא של הרב אלתר, באופן כללי ובנושא זה בפרט - שבו הוא מודה לרב יצחק פלקסר על שיעורי העיון שמסר בישיבת שפת אמת של החסידות, וקובע כי לדעתו כך צריך לנהוג.

הוא מרבה לומר בשיחותיו שלא ניתן להסתמך על "זכות אבות" בעבודת ה', כפי הנטייה שקיימת לעיתים אצל חלק מהחסידים, אלא תמיד חובה על האדם להילחם לעמול בעצמו כדי להתעלות.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב אלתר שני בנים ושתי בנות. בתו רותי קפלר היא סופרת. בנו הרב אברהם מרדכי מכהן כר"מ בישיבה גדולה "פני מנחם", בנו יהודה אריה לייב הוא חתנו של הרב יחזקאל מאירזון, ראש ישיבת שערי תורה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובץ מראה מקומות וציונים. הכרכים: בבא מציעא וקידושין (תשנ"ב); בבא קמא ושבועות (תשנ"א); בבא מציעא (תשנ"ו); כתובות (תשנ"ו); כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות (תש"ס, מהדורה שנייה תשע"ה)
  • ילקוט שיעורים. הכרכים: קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח)
  • עברא דדשא: דרשות, שני כרכים
  • לצדדין קתני: הערות והארות מגיליונות ספריו, ירושלים תשע"ה
  • אגרות תורה: ארבעה כרכים, תשס"ד - תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב אביו לרבי מלובביץ', "מעיינותיך", תמוז תשע"ד, עמוד 30.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 שאול באלפיו // פרופיל מיוחד, באתר כיכר השבת
  3. ^ יוסף גרינבוים, הגר"ש אלתר נפרד בשיחה מיוחדת מתלמידי ישיבת שפת אמת • האזינו, באתר חרדים10, 25 בפברואר 2016
  4. ^ 1 2 3 "לרצות את האמת באמת / טיפוס בנוסח גור", קווים לדמותו בעלון קרוב אליך
  5. ^ קובי רוזן, ‏הגר"ש אלתר מגבה את העסקן שהוחרם ו'מוחה על הטרור', באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2019
  6. ^ ככה ייעשה לחסיד גור המרדן? (בעברית), בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2020 בדף הפייסבוק של כאן 11
  7. ^ שאול כהנא, ‏פגישה ומגעים בין חסידות גור לגר"ש אלתר, באתר כיכר השבת, 17.10.2019
  8. ^ שימי שפר, ‏הכרזה בגור: כל הממורמרים - יסולקו מהחסידות, באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2019
  9. ^ ‘יש עכשיו מרידה’: נאום ‘הטיפול’ בפורשים מגור והתלונה במשטרה, חרדים10, ‏2019-11-03
  10. ^ יוסף גרינבוים, התשובה המוחצת של הגר"ש אלתר על 'תקנון האיסורים' של גור, באתר חרדים10, כ"ז כסלו התש"פ
  11. ^ משה ויסברג, ראש הישיבה מגור כבש את הליטאים בפוניבז', באתר בחדרי חרדים
  12. ^ עולם התורה הליטאי מתגייס לימין ראש הישיבה החסידי, באתר כיכר השבת
  13. ^ הקמפיין האנונימי הגדול בעולם שמייצר עניין רב, באתר כיכר השבת
  14. ^ קמפיין "ליבנו בתורתו", באתר "צ'רדי"
    כיכר השבת, ‏הקמפיין האנונימי הגדול בעולם שמייצר עניין רב, באתר כיכר השבת, 14 ביוני 2021
  15. ^ צפו: חדשות 13 על המצ'ינג של קהילת ר' שאול אלתר - אקטואליק, אקטואליק, ‏4 במאי 2021
  16. ^ ראה: שאול כהנא, ‏כך יראה בית המדרש הגדול ומרכז החסידות של הגר"ש אלתר, באתר כיכר השבת, 31 באוקטובר 2021
  17. ^ שאול כהנא, ‏אלפים השתתפו בטישים של הגר"ש אלתר • תיעוד, באתר כיכר השבת, 7 בנובמבר 2021
  18. ^ דרמה בארה"ב עם תחילת מסעו של ראש הישיבה מגור - לדעת, לדעת, ‏2 באוקטובר 2021
  19. ^ כמו אצל אריאלה שטרנבך. הגר”ש אלתר הפך למנהיג נערץ: כך הוא התקבל בארצות הברית • צפו, באתר חרדים10
  20. ^ "כארי יתנשא" עמוד 223