יעקב אריה אלתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מגור
רבי יעקב אריה אלתר
רבי יעקב אריה אלתר, מאי 2006
רבי יעקב אריה אלתר, מאי 2006
לידה 18 במאי 1939 (בן 84)
כ"ט באייר ה'תרצ"ט
לודז', רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בני ברק, ירושלים
בת זוג שושנה
אב שמחה בונים אלתר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלתר, ישראל מנחם עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מגור
13 במרץ 1996 – מכהן
(28 שנים)
→ האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר (דודו)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996). חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלודז' שבפולין, לרבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו, ונקרא על שם סבו רבי יעקב אריה מראדזימין, אמו נכדת רבי מנחם מנדל מקוצק[1]. בשנת ה'ת"ש עלה עם אביו וסבו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת, שם היה חבר בקבוצת ה"ברוינריסטים".[2] בשנת ה'תש"ח - 1948 שהה ה"לב שמחה" באנטוורפן. כאשר שהה אביו רבי שמחה בונים אלתר בשנת ה'תש"ט בקארלסבאד לימדו פרקי משנה הרב יחזקאל גרובנר, מפליטי השואה, לימים רב בדטרויט שבארצות הברית. בחודש כסלו ה'תש"ט הגיע הלב שמחה עם משפחתו לאנטוורפן, ובגין ילדיו בחר להתגורר סמוך למרכזי החינוך התורתי 'יסודי התורה' ו'בית יעקב' ושם למדו בנו ובתו.[3] בתקופה זו למד שם עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול.

בתחילת חודש אלול ה'תש"ט 1949 הפליג עם אביו חזרה לארץ ישראל.[4] בכ"א בכסלו ה'תש"ך 1960 נישא רבי יעקב לשושנה, בת הרב מנחם וייץ[5], ר"מ בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב. למד בכולל בית תלמוד להוראה בבני ברק ועשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקא.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ה'תשע"ג. הרב אלתר יושב בראש, חמישי מימין

בצעירותו התפלל הרב אלתר בשטיבל שד"ל. לאחר מכן פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק לימות השבוע[6], ובשבתות התקיים השטיבל בבית תלמוד להוראה ברחוב הרב מלצר. גם לאחר התמנותו לאדמו"ר המשיך להתפלל שם בשבתות בהן שהה בבני ברק. בתקופה זו קבלת הקהל ובריתות היו נערכים בשטיבל ברחוב משה יוסף. פעילות זו נמשכה עד לשנת ה'תשע"ב שעבר להתגורר בירושלים.

עוד בצעירותו הועידו והדריכו האדמו"ר הבית ישראל מגור להיות ממשיך השושלת[1]. כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים, היה הרב יעקב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים-חרדית, ומשנחלש אביו בחודש אלול ה'תשמ"ה אוקטובר 1985 הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר.[7] הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך להחרמת חסידות חב"ד ליובאוויטש, שהביא לתמיכתה של חסידות חב"ד באגודת ישראל בבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת ה'תשמ"ט 1989 ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו בחודש תמוז ה'תשנ"ב 1992 הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירת דודו בחודש אדר ה'תשנ"ו (1996) מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי[8] על פי התחייבות שכתב רבי פנחס מנחם אלתר בימי ה"שבעה" של רבי שמחה בונים אלתר.[9]

הרב אלתר נחשב לאיש החזק באגודת ישראל. בצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובאופן חריג בתחילת הנהגתו יצג מאיר פרוש את גור במקום הראשון.) ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה, עד לכנסת השש עשרה, שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה. נציגו הפוליטי הבולט של האדמו"ר מגור, החל מהכנסת החמש עשרה הוא יעקב ליצמן. לקראת הכנסת העשרים וחמש התמנה לעמוד בראש סיעת יהדות התורה מטעם הסיעה המרכזית באגודת ישראל הרב יצחק גולדקנופף המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים וימים הנוראים בחסידות גור ומשמש גם כמזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת והיה חבר מועצת עיריית ירושלים ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של בית יעקב ובית פתחיה.

הרב יעקב אלתר יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים ה'תשנ"ח 1998,[10] ה'תשס"ו 2006 ו-ה'תשס"ז 2007,[11] וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום.[12] שבועיים לאחר מכן נפגש הרב אלתר עם הרב שטיינמן, הרב אלתר ביקש שהפגישה תיערך ללא תמונות, ללא מכשירי הקלטה ולאפשר פגישה אישית בינו לבין הרב שטיינמן - ללא הנוכחים.[13]

הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, פעמיים טס לארצות הברית ונפגש עם הרבי לשיחה אישית ממושכת בנושאים תורניים ועסקנות ציבורית, הרבי מחב"ד התייחס אליו בהערכה חריגה.[14][15][16]

בשנת ה'תשמ"ה, כאשר התאפשר ליהודים להגיע לפולין, יצא בראש משלחת לטפל ולשקם ציוני אדמו"רים שנחרבו במלחמה.[17]

בשנת ה'תשנ"ט 1999 היה היוזם של ההפגנה הגדולה ביותר כנגד בית המשפט העליון בנושאי דת ומדינה.

דרכו בהנהגת חסידות גור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא עטרה לטלית כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.[1] האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי שבת, למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה[18] ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות והוביל את מהפכת לימוד הגמרא בשיטת 'מזומנים' לידיעת התלמוד בעל פה.[19] לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"שולחן ערוך" מתוך הספר משנה ברורה[20]. ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים. הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת[21]. צימצום משמעותי של חופשת בין הזמנים לכשבוע בלבד. הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, הקמת רשת מתיבתות לבחורים לאחר סיום התלמוד תורה, העברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם. פתיחת רשת כוללים 'חדוותא' ו'חבבין' לאברכים שעובדים כל היום המונה מעל 1,600 לומדים.[22][23] נכון ל-2023 בהנהגתו יש 29 ישיבות.

הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם,[24] בשל כך הוא אוסר על חסידיו להתגורר מעבר לקו הירוק, ואף המליץ לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל זיהום האוויר במפרץ חיפה.

האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש בטלפונים חכמים בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש בטלפונים כשרים,[25] חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.[26]

הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).[27] עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם בבני ברק. בשנת ה'תשע"ב עבר להתגורר בדירה בבניין בית המדרש של החסידות ברחוב ירמיהו בירושלים.

חסידות גור בהנהגתו מונה נכון לתחילת תשפ"ג כ-15,000 משפחות שהן כ-100,000 נפשות.[דרוש מקור]

בתקופת הנהגתו התפצלה החסידות ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי שאול אלתר והקים את קהילת פני מנחם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלתר נשוי לשושנה,[28] לזוג תשעה ילדים:

  • הרב אברהם מרדכי, מתגורר בירושלים. חתן אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"אמרי אמת", ועומד בראש ארגון 'וכל בניך' המאגד את ילדי החסידות ללימוד הש"ס בשיטת מזומנים.
  • אסתר, נשואה לרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש הישיבה הגדולה "אמרי אמת" בבני ברק וראש כולל חסידי גור בפתח תקווה, בן הרב מאיר זילברשטיין שכיהן כרב חסידות גור בירושלים ובבית שמש.
  • הרב נחמיה, מתגורר באשדוד ועומד בראשות ישיבה קטנה "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים.
  • רותי, נשואה לרב אברהם שמואל ראנד, משפיע חסידי.
  • חוה, נשואה לרב חיים יהושע שארר, נכדו של הרב גדליה שור. מכהן כראש ישיבה גבוהה חידושי הרי"ם בבני ברק.
  • רבקה רחל, נשואה להרב שמעון רוטשטיין ראש כולל למצוינים בבני ברק, בנו של הרב נחום רוטשטיין,[29] ראש ישיבת נזר התורה. עורך מאמרי תורתו של חמיו.
  • הרב ישראל מנחם, ראש כוללי הלכה בבני ברק. חתן רבי עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מלובלין. עומד בראש מכון "פאר מקדושים" להוצאת וההדרת ספרי חסידות וראש קהילת גור בבית שמש. בשנת תשפ"א פתח את ישיבת בית נחמיה בבני ברק על שם זקנו רבי נחמיה אלתר ומכהן כראש הישיבה.
  • הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. ראש הכוללים בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון התלמוד בין אברכי חסידות גור. בשנת ה'תשע"ד 2014 הקים ארגון 'הבן יקיר' למען יתומי ואלמנות החסידות, ובשנת ה'תשפ"ג 2023 הקים את ארגון 'חבורה של שמחה' לחיזוק ותמיכה בילדי הורים גרושים.
  • הרב דוד, מתגורר בירושלים. ראש ישיבת שפת אמת הגבוהה.[30]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אריה אלתר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 הרב ד"ר יצחק אלפסי, בנים וצאצאים, הרבי מקוצק, מהדורה שניה, מוסד הרב קוק, עמ' 157
  2. ^ חלק מהישיבה שעמד בראשות הרב ישראל דוד רוסט
  3. ^ מתוך מכתב הלב שמחה להרב גובנר ח' באדר תש"ט, אור זרוע לצדיק, חלק שני עמודים תקפא - תקצא: לבם של ישראל, חלק ראשון עמ' רמא
  4. ^ אוצר הגנוז, תמוז ה'תשפ"ג עמוד כז
  5. ^ יצחק אלפסי, תולדות חסידות גור, הוצאת סיני, תשל"ח (1978), עמ' 222
  6. ^ בשטיבל זה היה מקום לימודו העיקרי ובו שהה במשך רוב שעות היום
  7. ^ תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'[דרושה הבהרה].
  8. ^ בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם, באתר כיכר השבת
  9. ^ עיתון דבר על הכתרתו https://ranaz.co.il/articles/article3694_19920709.asp
  10. ^ שחר אילן, רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001
  11. ^ יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
  12. ^ ישראל כהן, ‏חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2016
  13. ^ ישראל כהן, תחת מעטה חשאיות: הרבי מגור נפגש .., באתר כיכר השבת, ‏2016-09-21
  14. ^ שיח שרפי קודש, ‏יום ה' כ"ד אייר התשל"ז
  15. ^ הביקור האחרון, ‏ו' אדר שני תשמ"ט
  16. ^ חב"ד אינפו, ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי, באתר חב"ד אינפו, ‏2016-03-21
  17. ^ אור זרוע לצדיק חלק א, עמוד ר"ו: אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תק"ה
  18. ^ דיגיטל 14, באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה | תיעוד, באתר עכשיו 14, 14 ביוני 2022
  19. ^ שיטת הלימוד הייחודית של גור: "מזומנים", באתר ערוץ 7, ‏2022-06-28
  20. ^ מגזין משפחה פסח ה'תשפ"א, עמ'94
  21. ^ מגזין משפחה (שבועון) פסח ה'תשפ"א עמ' 98
  22. ^ היסטוריה בגור: אלפי אברכים עובדים התכנסו למבחן פומבי, באתר JDN
  23. ^ 'בעלי בתים' שהפכו לגאונים. צפו במעמד המרהיב שהתקיים בבית המדרש גור, באתר ashdods.co.il
  24. ^ שלמה שמיר, ‏אם היו שואלים את האדמו"ר מגור מי צודק, תשובתו הייתה: גמזו, באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2020
  25. ^ שמוליק ינאי, מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS, באתר הארץ, 2 במרץ 2005
  26. ^ שאול כהנא, ‏חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ, באתר כיכר השבת, 11 ביוני 2020
  27. ^ לי-אור אברבך, ‏"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל", באתר גלובס, 10 ביוני 2012
  28. ^ יקי אדמקר‏, הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות, באתר וואלה!‏, 29 במאי 2019
  29. ^ משה וייסברג, גלריה מסכמת: החתונה הגדולה בחצר חסידות גור באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2023
  30. ^ דני זקן, ‏מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי, באתר גלובס, 28 במאי 2019