יעקב אריה אלתר

האדמו"ר מגור
רבי יעקב אריה אלתר
לידה	18 במאי 1939 (בן 83); כ"ט באייר ה'תרצ"ט; לודז', פולין
מדינה	ישראל
מקום מגורים	בני ברק, ירושלים
בת זוג	שושנה
אב	שמחה בונים אלתר
	13 במרץ 1996 – מכהן; (27 שנים)
	→ האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר (דודו)

רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא האדמו"ר השביעי של גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996). חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלודז' שבפולין, לרבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו. בשנת ה'ת"ש עלה עם אביו וסבו (האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת, שם היה חבר בקבוצת ה"ברוינריסטים"^[1]. בשנת ה'תש"ח - 1948 שהה ה"לב שמחה" באנטוורפן. כאשר שהה אביו רבי שמחה בונים אלתר בשנת ה'תש"ט בקארלסבאד לימדו פרקי משנה הרב יחזקאל גרובנר, מפליטי השואה, לימים רב בדטרויט שבארצות הברית. בחודש כסלו ה'תש"ט הגיע הלב שמחה עם משפחתו לאנטוורפן, ובגין ילדיו בחר להתגורר סמוך למרכזי החינוך התורתי 'יסודי התורה' ו'בית יעקב' ושם למדו בנו ובתו^[2]. בתקופה זו למד שם עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול. בכ"א בכסלו ה'תש"ך נישא רבי יעקב לשושנה, בת הרב מנחם וייץ, ר"מ בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב. למד בכולל בית תלמוד להוראה בבני ברק ועשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקא.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק בחדרו שם היה יושב כל השבוע ולומד, בהמשך עבר השטיבל (בשבתות) לבית תלמוד להוראה ברחוב הרב מלצר, גם לאחר התמנותו לאדמו"ר המשיך להתפלל בשבתות בשטיבל זה,(כאשר לא היה בירושלים) והפך לשטיבל המרכזי של החסידות לשם הגיעו מכל הארץ.

כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים, היה הרב יעקב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים-חרדית, ומשנחלש אביו בחודש אלול ה'תשמ"ה אוקטובר 1985 הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר^[3]. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך להחרמת חסידות חב"ד ליובאוויטש, שהביא לתמיכתה של חסידות חב"ד באגודת ישראל בהבחירות לכנסת השתיים עשרה בשנת ה'תשמ"ט 1989 ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו בחודש תמוז ה'תשנ"ב 1992 הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירת דודו בחודש אדר ה'תשנ"ו (1996) מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי^[4] על פי התחייבות שכתב רבי פנחס מנחם אלתר בימי ה"שבעה" של רבי שמחה בונים אלתר.

הרב אלתר נחשב לאיש החזק באגודת ישראל. בצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובראשות הסיעה) לכנסת של יהדות התורה, עד לכנסת השש עשרה, שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה. נציגו הפוליטי הבולט של הרב אלתר, החל מהכנסת החמש עשרה הוא יעקב ליצמן. לקראת הכנסת העשרים וחמש התמנה לעמוד בראש סיעת יהדות התורה מטעם הסיעה המרכזית באגודת ישראל הרב יצחק גולדקנופף המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים וימים הנוראים בחסידות גור ומשמש גם כמזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת והיה חבר מועצת עיריית ירושלים ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של בית יעקב ובית פתחיה.

הרב יעקב אלתר יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים 1998^[5], 2006 ו-2007^[6], וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום^[7]. שבועיים לאחר מכן השיב הרב אלתר ביקור גומלין, אולם בניגוד לפומביות שהפגין הרב שטינמן בהתפייסות עמו, בחר הרב אלתר לעמעם ולהסתיר את פגישתו עם הרב שטינמן ופעל אקטיבית לבל ייצא תצלום ממפגש הסליחה.

בשנת ה'תשמ"ה לעת נפילת חומות הקומוניזם, כאשר נתאפשר ליהודים להגיע לפולין יצא בראש משלחת לטפל ולשקם ציוני האדמו"רים שחלקם נחרבו במלחמה. ^[8]

דרכו בהנהגת חסידות גור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי שבת, למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה^[9] ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.

בשנים ה'תש"ס- ה'תש"ע הוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות והוביל את מהפכת לימוד התלמוד בשיטת 'מזומנים' לידיעת הש"ס בעל פה, ולימוד ההלכה, בעיקר בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, והעברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם.

הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם, בשל כך הוא אינו מתיר לחסידיו להתגורר מעבר לקו הירוק, לנסוע בטרמפים או ללכת לכותל דרך הרובע המוסלמי, בשל כך הוא מורה לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל זיהום האוויר ממפרץ חיפה.

האדמו"ר מגור היה הראשון שראה את הנזק הרוחני שעומד להתרחש בשימוש בטלפונים שהיו בידי הציבור יזם ופעל למהפכת הטלפונים הכשרים^[10].

הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012)^[11]. עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם בבני ברק. בשנת ה'תשע"ב עבר להתגורר בדירה בבניין בית המדרש של החסידות ברחוב ירמיהו בירושלים.

חסידות גור בהנהגתו מונה כיום (תחילת תשפ"ג) כ- 15.000 משפחות שהם כ- 100.000 נפשות.

בתקופת הנהגתו התפצלה החסידות ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי שאול אלתר והקים את קהילת פני מנחם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלתר נשוי לשושנה^[12], לזוג תשעה ילדים:

אברהם מרדכי, מתגורר בירושלים. חתן אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"אמרי אמת".
אסתר, אשת הרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש כולל חסידי גור בפתח תקווה, בן הרב מאיר זילברשטיין שכיהן כרב חסידות גור בירושלים ובבית שמש.
הרב נחמיה, מתגורר באשדוד ועומד בראשות ישיבה קטנה "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים.
רותי, נשואה לאברהם שמואל ראנד מתל אביב.
חוה, נשואה להרב חיים יהושע שארר, נכדו של הרב גדליה שור. מכהן כראש ישיבה גבוהה חידושי הרי"ם בבני ברק.
רבקה רחל, אשת הרב שמעון רוטשטיין ראש כולל למצוינים בבני ברק, בנו של הרב נחום רוטשטיין^[13], ראש ישיבת נזר התורה. כותב תורות חותנו.
הרב ישראל מנחם, ראש כוללי הלכה בבני ברק. חתן עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מלובלין. עומד בראש מכון "פאר מקדושים" להוצאת וההדרת ספרי חסידות וראש קהילת גור בבית שמש. בשנת תשפ"א פתח את ישיבת בית נחמיה בבני ברק על שם זקנו רבי נחמיה אלתר ומכהן כראש הישיבה.
הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. ראש הכוללים בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון התלמוד בין אברכי חסידות גור. בשנת 2014 הקים ארגון למען יתומי ואלמנות החסידות. בשנת תש"פ עומד בראש הוועדה של חסידות גור לענייני פורשים (עשו תקנון לחסידי גור מתי מותר להשתתף בשמחות של הפורשים לקהילת פני מנחם). בשנת תשפ"ב פתח את ארגון יאספנו לתמוך בילדים וילדות שאביהם פרשו לקהילת פני מנחם, ולעודד ילדים אחרים לאיים בנטישת ההורים אם יערקו מחצר גור^[14].
דוד, מתגורר בירושלים. מסומן כיורש אפשרי^[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יעקב אריה אלתר בוויקישיתוף

אלי ביתאן, ‏המושך בחוטים: האדמו"ר שפתח במשבר ממשלת הימין, בעיתון מקור ראשון, 12 במרץ 2018
חגי עמית, 100 המשפיעים 2018 | יעקב אריה אלתר; יעקב ליצמן, באתר TheMarker
דני זקן, ‏מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי, באתר גלובס, 19 במאי 2019
חן ארצי סרור, פוסק, נקודה, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במאי 2019
יעקב אריה בן שמחה בונם אלתר (1939-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ חלק מהישיבה שעמד בראשות הרב ישראל דוד רוסט
^ מתוך מכתב הלב שמחה להרב גובנר ח' באדר תש"ט, אור זרוע לצדיק, חלק שני עמודים תקפא - תקצא: לבם של ישראל, חלק ראשון עמ' רמא
^ תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'^{[דרושה הבהרה]}.
^ בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם, באתר כיכר השבת
^ רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים באתר הארץ
^ יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה הארץ, 4 במאי 2007
^ ישראל כהן, ‏חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2016
^ אור זרוע לצדיק חלק א, עמוד רו: אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תקה
^ דיגיטל 14, באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה | תיעוד, באתר עכשיו 14, 14 ביוני 2022
^ https://www.haaretz.co.il/misc/2005-03-02/ty-article/0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000
^ הרבנים העשירים בישראל - פורבס ישראל
^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
^ חסיד, גור לך באתר ynet
^ אהרן רבינוביץ, הקלטות חושפות איך בכירים בחסידות גור מעודדים ילדים לעזוב את בתי הוריהם, באתר הארץ, 16 בפברואר 2022
^ דני זקן, ‏מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי, באתר גלובס, 28 במאי 2019

[1] חלק מהישיבה שעמד בראשות הרב ישראל דוד רוסט

[2] מתוך מכתב הלב שמחה להרב גובנר ח' באדר תש"ט, אור זרוע לצדיק, חלק שני עמודים תקפא - תקצא: לבם של ישראל, חלק ראשון עמ' רמא

[3] תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'^{[דרושה הבהרה]}.

[4] בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם, באתר כיכר השבת

[5] רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים באתר הארץ

[6] יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה הארץ, 4 במאי 2007

[7] ישראל כהן, ‏חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2016

[8] אור זרוע לצדיק חלק א, עמוד רו: אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תקה

[9] דיגיטל 14, באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה | תיעוד, באתר עכשיו 14, 14 ביוני 2022

[10] ttps://www.haaretz.co.il/misc/2005-03-02/ty-article/0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000

[11] הרבנים העשירים בישראל - פורבס ישראל

[12] הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה

[13] חסיד, גור לך באתר ynet

[14] אהרן רבינוביץ, הקלטות חושפות איך בכירים בחסידות גור מעודדים ילדים לעזוב את בתי הוריהם, באתר הארץ, 16 בפברואר 2022

[15] דני זקן, ‏מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי, באתר גלובס, 28 במאי 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]