לדלג לתוכן

טיוטה:מסגד אל-בוראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הירידה מתוך הר הבית אל תוך מסגד אל-בוראק

מסגד אל-בוראקערבית: مسجد البراق) או מקאם אל-בוראק הינו מסגד תת-קרקעי בתוך הר הבית הצמוד לשער ברקלי מצידו המזרחי של הכותל המערבי של הר הבית. שמו של מסגד זה מגיע מהשם "כותל אל-בוראק" (حائط البراق) אשר המוסלמים החלו להשתמש בו עבור הכותל המערבי בעיקר לאחר הצהרת בלפור כמשקל נגד להבלטתו כסמל לאומי על ידי הציונות[1]. הכניסה הפתוחה היחידה למסגד זה הינה דרך פתח מתחת לאכסדרת הקשתות (ריוואק) המערבית מתוך הר הבית.

המסגד נפתח למתפללים בימי שישי ולרגל אירועים מסויימים, אך לרוב בשאר הזמן נשאר סגור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף בן מתתיהו מתאר בכתביו[2] ארבעה שערים בכותל המערבי של הר הבית אשר בימינו מוכרים כשער מעל קשת רובינסון, שער ברקלי, השער שמעל קשת וילסון ושער וורן. מסגד אל-בוראק ממוקם בתוך המעבר העולה משער ברקלי אל תוך הר הבית.

במאמר מאת פרופ' דן בהט מוזכרת דעתו של מייקל המילטון בורגוין (Michael Hamilton Burgoyne) שסבר ששער ברקלי נסתם מתישהו לאחר שנת 985 לספירה[3] (אז אל-מוקדסי הזכיר שער זה בתור אחד משערי הר הבית, שער שהוא, והמקורות האסלאמיים הקודמים לו, קוראים לו "בַּאבּ חִטַא" (Bab Hitta) - שער שיש לשים לב שהוא אינו השער שכיום קוראים לו באותו השם).

מתישהו לאחר סתימת שער ברקלי, המעבר העולה להר הבית נסגר גם באמצעו ושני חלקיו שימשו כבורות מים. לא ידוע מתי דבר זה קרה, אולם אפשר לדעת שזה היה לפני אמצע המאה ה-19 מכיוון ששני בורות המים מופיעים כיישויות נפרדות במפות בורות המים של הר הבית גם אצל קונרד שיק (בורות מספר 10 ו-11 לפי שיטת המספור שלו) וגם אצל צ'ארלס וורן (בורות מספר 19 ו-20 לפי שיטת המספור שלו). שניהם מזכירים את הקשר בין שני הבורות.[4]

נראה לומר שבאיזשהו שלב לפני הפיכת המעבר לבור מים הוא שימש לתקופה מסוימת כמקום תפילה מוסלמי מכיוון שיש מחראב (גומחת תפילה) בקיר הדרומי של המתחם ליד הקיר המזרחי שלו (הקיר שמפריד בינו להמשך המעבר ומחלק אותו לשני בורות). גומחה שכזו בדרך כלל נמצאת יותר בסביבת מרכז הקיר הדרומי (הקיר לכיוון מכה) של איזור התפילה (כי שם מתפלל האימאם, שצריך להיות במרכז המתפללים), כך שסביר להניח שהיא הותקנה במקום לפני שהקיר החוסם המזרחי הוקם.

בתקופה העות'מאנית הותקנה טבעת ברזל בקיר המתחם כדי לסמן את המקום בו קשר הנביא מוחמד את אל-בוראק בכניסתו להר הבית במסע הלילי שלו. כדאי בהקשר זה לציין שחוץ מהמסורת המוסלמית על כניסת הנביא מוחמד למתחם הר הבית דרך הכותל המערבי ישנן מסורות על כניסת הנביא למתחם דרך השער הכפול שבכותל הדרומי (שער זה נקרא במסורת המוסלמית גם בשם "שער הנביא"). כמו כן, השופט הירושלמי בן המאה ה-15 מוג'יר א-דין בספרו "תולדות ירושלים וחברון" (בערבית: الأنس الجليل بتاريخ القدس والخليل)[5] מספר על כניסתו של הנביא מכיוון הכותל המזרחי דרך שער הלוויות (שער קטן קרוב לשער הרחמים מצד דרום שכיום חסום), ואף מכנה שער זה בשם "שער אל-בוראק" (باب البراق), ואת המדרגות המזרחיות של הרחבה העליונה של הר הבית בשם "מדרגות אל-בוראק" (درج البراق). מעניין לציין שנכון ל-19.06.24 גם באתר של הווקף שער הלוויות שבכותל המזרחי מופיע בשם "שער אל-בוראק" למרות שהם לא מציינים את מקור השם.[6] לאחר הצהרת בלפור המופתי של ירושלים הכריז על הכותל המערבי כעל אתר קדוש מוסלמי כמשקל נגד להבלטת המוסדות הציוניים את הכותל כסמל לאומי, אך לפי הארכיאולוג מאיר בן דב כבר בסוף המאה ה-19 החלו המסורות המוסלמיות שמזהות בין הכותל המערבי למקום קשירת אל-בוראק. מאז המונח "כותל אל-בוראק" (حائط البراق) הפך להיות השם הנפוץ בערבית לכותל המערבי, והמסורת בדבר כניסת הנביא מוחמד למתחם הר הבית דרך הכותל המערבי דווקא קיבלה עדיפות על פני המסורות האחרות שנדחקו מקדמת הבמה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל ברוך, ארכיאולוג מחוז ירושלים, הסיפור האמיתי, באתר רשות העתיקות
  2. ^ קדמוניות היהודים, ספר ט"ו, 410-411
  3. ^ דן בהט, לזיהוי שערי הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה וה'מערה', קתדרה, 2002, עמ' 62-86
  4. ^ Shimon Gibson, David M. Jacobson, Below the Temple Mount in Jerusalem: A Sourcebook on the Cisterns, Subterranean Chambers and Conduits of the Ḥaram Al-Sharīf, Tempus Reparatum, 1996, עמ' 59-79
  5. ^ מוג'יר א-דין, الأنس الجليل بتاريخ القدس والخليل, כרך 2, עמ' 69
  6. ^ معالم المسجد الأقصى (الخارطة التفاعلية), awqafalquds.org