שער הרחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′44.12″N 35°14′14.15″E / 31.7789222°N 35.2372639°E / 31.7789222; 35.2372639

פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח
מפת הר הבית
תקריב של שער הרחמים (2012)
שערי התשובה והרחמים, נעולים - מבט מהר הבית
שער הרחמים. - מבט מצד מזרח ולרגליו מצבות בית הקברות המוסלמי‏[1]

שער הרחמים הוא שמו של אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים. שער הרחמים הוא היחיד מבין שערי החומה שמוביל ישירות להר הבית. הוא מורכב למעשה משני פתחים החסומים כיום בלבנים: שמו של הפתח הצפוני שער התשובה והדרומי שער הרחמים.

בבית השער פועל כיום בית תפילה ולימוד מוסלמי. הכניסה למבנה השער היא דרך הר הבית בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה השער קיים מאז המאה ה-7, ראש השער וסביבו מעוטרים בעיטורים שעל פי סגנונם שייכים לתקופה הביזנטית. באזור נמצאו גם שרידי שער כניסה קדום יותר מתקופת בית שני. בשנת 628, כאשר עבר דרכו הקיסר הביזנטי הרקליוס בראש תהלוכה גדולה, בה הושב הצלב הקדוש של כנסיית הקבר למקומו בירושלים. הצלב, שעל פי המסורת, זוהה בידי הלנה אמו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס, כצלב שעליו נצלב ישו, נשדד על ידי הפרסים כאשר כבשו את העיר בשנת 614, והשבתו נחשבה לניצחון גדול לנוצרים.

בימי צלאח א-דין בראשית ימי הביניים נחסם השער למעבר, וזאת כהתנגדות לתהלוכות הנוצריות שעברו בשער. הרב פתחיה מרגנסבורג שביקר בירושלים במאה ה-12 מתאר את השער הנעול:

"ובירושלים יש שער וקורין לו שערי רחמים. ואותו השער ממולא אבנים וסיד ואין שום יהודי רשאי לבא שמה וכל שכן גוי. ופעם אחת רצו הגוים להסיר[ו] ולפתוח השער ונתרעשה ארץ ישראל והיתה מהומה בעיר עד שחדלו. ויש מסורת ביד היהודים שדרך אותה שער גלתה השכינה ובו עתיד לשוב. והוא מכוון כנגד הר הזיתים והר הזיתים נמוך ממנו והעומד בהר הזיתים רואהו"

– מסעות פתחיה מרגנשבורג בסוריה וארץ ישראל - בתוך אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, תל אביב 1946, עמ' 54

תיאור דומה עולה כמאתיים שנה לאחר מכן מדברי אשתורי הפרחי בספרו 'כפתור ופרח', בו הוא מספר כי "יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכפות מחוץ ודלתותיהם ברזל, והם סגורים לעולם וקוראים להם ההמון 'שערי רחמים', ומסתבר שהם אותם שערים שעשה שלמה לגמול חסדים: אחד לחתנים ואחד לאבלים". במאה ה-16 שולב מבנה השער הקדום בחומת ירושלים העות'מאנית שנבנתה סביב העיר העתיקה במאה ה-16.

במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו בעברית הוא על פי מסורת יהודית, על פיה המשיח יכנס בו באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר - אליהו הנביא.

סתימת השער על ידי הסולטאן סולימאן הראשון במאה ה-16 סייעה להעצמת ההגות והמסורת היהודית על המשיח המתמהמה והנחסם בידי כוחות זרים. לאחר חסימת השער, הפך האזור שמחוץ לכותל המזרחי לבית קברות מוסלמי, יש אמונה בקרב היהודים, שהמוסלמים מבקשים בכך למנוע את ביאת המשיח, בחשבם שהמשיח הכהן או אליהו הנביא לא יוכלו לעבור בבית הקברות, שמא ייטמאו, ובכך תעוכב גאולתם של היהודים. אולם, על פי המסורת היהודית המשיח אינו כהן אלא בן שבט יהודה. בנוסף ההלכה היהודית קובעת כי בית קברות של לא יהודים אינו מטמא, אלא רק מגע ישיר במת או בנשיאתו.

במסורת הנוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הנוצרית שער הרחמים הוא השער דרכו נכנס ישו לירושלים, ולכן נקרא בשם "שער הזהב".

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1977 צורף דימוי שער הרחמים בשטר של 500 לירות, מ-1980 ובשטר של 50 שקל, שהנפיק בנק ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער הרחמים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה