טיוטה:שלום דנינו (ראש מועצה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום דנינו
ראש מועצת נתיבות ה־4
17 בנובמבר 1969 – ספטמבר 1983
(כ־13 שנים)

שלום דנינו היה ראש מועצת נתיבות במשך כ־13 שנה.

דנינו נולד בקזבלנקה שבמרוקו לדוד דנינו[1] ועלה עם משפחתו ב־1950. למד בישיבת כפר הרוא"ה.[2]

לאחר נישואיו לרות לבית שר שלום התגורר בלכיש לתקופה, ועם הולדת בכורו עבר לנתיבות, שם ניהל את בית הספר הממ"ד נתיב יצחק.[3]

בנובמבר 1969, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 1969, נבחר לראשונה לראשות עיריית נתיבות מטעם המפד"ל.[4] בפברואר 1974 נבחר לכהונה שנייה.[5]

ביולי 1973 נבחר לנציג השלישי של צעירי המפד"ל ברשימת המפד"ל בבחירות לכנסת השמינית.[6] שובץ במקום ה־15 ברשימה.

בהבחירות לכנסת העשירית הוצב במקום החמישי ברשימת תמ"י. היה חבר במליאת רשות השידור מטעמה[7]

דנינו לא התמודד לראשות המועצה ב־1983, והוחלף ביוסף אבו.[8]

בפברואר 1985 מינהו שר הפנים יוסף פרץ לממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים.[9][10]

בדצמבר 1990 נחקר בחשד לשוחד בחירות.[11]

בפברואר 2001 הואשם דנינו בהטרדה של מספר עובדות בשנים 1990 עד 1998,[12] דבר שהביא לפרישתו מתפקידו. דנינו עמד לדין משמעתי במשרד הפנים, אך הוחלט שלא להעמידו לדין.[13]

ראשי מועצת ועיריית נתיבות
אברהם רוזנמן
(ר' המועצה)
אשר אוחיון
(ר' המועצה)
חיים בן אריה
(ר' המועצה)
שלום דנינו
(ר' המועצה)
יוסף אבו
(ר' המועצה)
יחיאל זוהר
(ר' המועצה)
יוסי שא-נס
(ר' הוועדה הקרואה)
יחיאל זוהר
(ר' העירייה)
1956–1958 1958–1961 1961–1969 1969–1983 1983–1989 1989–1993 1993 1993 ואילך