נתיבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתיבות
Netivot COA.png
תצלום אוויר של נתיבות
תצלום אוויר של נתיבות
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יחיאל זוהר
גובה ממוצע ‎130‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 31,314 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.3%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 3,085 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 10,150 דונם
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev.svg
 
נתיבות
נתיבות
31°25′17″N 34°35′09″E / 31.4213087025176°N 34.5858300446336°E / 31.4213087025176; 34.5858300446336קואורדינטות: 31°25′17″N 34°35′09″E / 31.4213087025176°N 34.5858300446336°E / 31.4213087025176; 34.5858300446336
דירוג חברתי-כלכלי 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3850
לאום ודת
יהודים: 96.3% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 3.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.0%
גילאי 5 - 9 11.9%
גילאי 10 - 14 10.9%
גילאי 15 - 19 8.4%
גילאי 20 - 29 16.4%
גילאי 30 - 44 17.2%
גילאי 45 - 59 12.4%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 6.0%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 34
–  יסודיים 18
–  על-יסודיים 16
תלמידים 6,534
 –  יסודי 4,560
 –  על-יסודי 1,974
מספר כיתות 304
ממוצע תלמידים לכיתה 21
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל נתיבות נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://www.netivot.muni.il

נְתִיבוֹת היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר שוכנת 25 ק"מ צפונית מערבית לבאר שבע. הוכרזה כעיר בשנת 2000, העיר נחשבת לעיר מרכזית באזור הדרום, ובתוכנית האב למטרופולין באר שבע היא מתוכננת להיות עיר חשובה תרבותית ומסחרית לערי הסביבה שדרות ואופקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבות הוקמה בשנת 1956 כמעברה בשם "עזתה". אל היישוב החדש הובאו עולים מצפון אפריקה, שעלו לארץ בראשית שנות ה-50. היישוב הוקם לפי התוכנית שאישרה הממשלה לפיה יש לפזר חלק מהאוכלוסייה העולה אל הנגב. בשנת 1957 שונה שמה ל"נתיבות" והיא החלה לשמש מרכז אזורי ליישובי הנגב הצפון-מערבי יחד עם היישובים שדרות, קריית גת ואופקים.

העיר גדלה בשנות ה-80 עם היחלשות החקלאות ומעבר של תושבי מושבים בסביבתה אליה. בשנות ה-90 הגיעו גם אליה עולים בגלי העלייה מברית המועצות ואתיופיה.

בשנת 1993 כיהנה בנתיבות ועדה קרואה, לאחר פיזור המועצה שבראשה עמד יחיאל זוהר, על ידי ועדת חקירה של משרד הפנים. הועדה כיהנה כשנה ובראשה עמד יוסי שא-נס. בהמשך יחיאל זוהר נבחר שוב לראש העיר.בשנת 2000 הוכרזה נתיבות כעיר. בשנים האחרונות נהנית העיר מפריחה כלכלית-חברתית, ובניגוד לערי האזור, ישנה אליה הגירה חיובית. העיר מהווה מרכז למסחר ובילוי עבור יישובי הסביבה, נתיבות גם הפכה מרכז תרבותי וחינוכי לציבור החרדי, המזרחי בעיקר, עקב פועלם וקברותיהם של רבנים מקובלים מפורסמים בעיר שקבעו בה את מושבם, דוגמת הבבא סאלי (רבי ישראל אבוחצירא) הבבא שלום (רבי שלום איפרגן), ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"). רבים נוהגים לפקוד את קברו של הבאבא סאלי, ואלפים נוהרים לעיר בהילולה שנערכת לזכרו בכל שנה בד' בשבט. בניין הקבר, בדומה לשאר המוסדות על שם הבאבא סאלי, תוכנן בשילוב סגנון בנייה מרוקאי, על ידי האדריכל אבי צרפתי.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, סבלה נתיבות מירי טילי גראד מכיוון רצועת עזה. ביומה הראשון של הלחימה, נהרג מהירי, תושב העיר בבר וקנין.

תרבות, מסחר ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות נפתחו בעיר: קונסרבטוריון עירוני, מתנ"ס, בריכות שחייה, קריית ספורט עירונית, קריית חינוך עירונית, מרכז פיס סיעודי, סינמטק, גינות לילדים בעלי מוגבלויות ועוד, ובנוסף לכך עם השנים נפתחו באזור התעשייה בנתיבות כ-2 מרכזי מסחר גדולים "צים סנטר" ו"גלובוס סנטר", אשר משרתים את תושבי נתיבות והסביבה, ובנוסף לכך נפתחו גם פאבים וברים לרווחת הציבור.

באזור תעשייה נעם נתיבות הוקמה מחלבת טרה ומרכז מסחרי רמי לוי.

בעיר פועלת תחנת הרכבת נתיבות ועתיד לפעול גשר שיחבר את ואדי בוהו למערב נתיבות, נמל יבשתי גדול.

מסחר בנתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבות מהווה מטרופולין בלב הנגב הצפוני כמוקד עירוני תעשייתי, מסחרי, כלכלי ותעסוקתי לכל יישובי האזור. חיי המסחר והתעשייה בנתיבות ערים במיוחד: בעיר פועלים כ-400 בתי עסק ומסחר לצד עסקים המציעים שירותי משרד.

לאחרונה הוקמו באזורים שונים בעיר שלושה מרכז קניות גדולים. המספקים תעסוקה ופרנסה לרבים מתושבי נתיבות והסביבה, כוללים חנויות מותג, רשתות שיווק מזון ומוקדי פנאי, תרבות, בילוי הסעדה.

התכנון האורבני של נתיבות מוציא את התעשייה אל מחוץ לעיר, אל פארק תעשיות נ.ע.מ הממוקם על ציר התנועה אשקלון-באר שבע. הפארק הינו פרויקט לאומי, חברתי וכלכלי, שנועד לעודד יזמים ומשקיעים להעביר מפעלים לתחומו, כחלק מהמאמץ הלאומי ליצירת מקומות עבודה לתושבי האזור.

לצד עיריית נתיבות פועלת בנושאים אלו החברה הכלכלית לפיתוח נתיבות, המשמשת זרוע לביצוע פרויקטים בתחום הפיתוח, הבנייה והתעשייה.

תחנת הרכבת החדישה במערב העיר מצמצמת את המרחק הגאוגרפי של נתיבות מתל אביב ומבאר שבע, ופותחת אפשרויות תעסוקתיות חדשות.

תורה ותפילה בנתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנתיבות ישנם בתי כנסת חשובים כמו:

בית כנסת אל ג'רביה, שהוקם על ידי הרב צבאן (על שמו יש רחוב בעיר), שהיה רבה הראשי של נתיבות, בסוף שנות השבעים. בית הכנסת הינו תעתיק של בית הכנסת "אל ג'רביה" באי ג'רבא אשר בתוניס. לארון הקודש שם שבעה פתחים כנגד שבעת ספרי התורה שמוציאים בערב יום כיפור בתפילת כל נדרי.

ישנו גם בית הכנסת "אהבת ישראל" בו התפילה בנוסח יוצאי מרוקו, נקרא כך ע"ש ספרו של הרב ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי - אהבת ישראל.

בנתיבות גם ישנו מקום המכונה "המרכז הרוחני לעולי אתיופיה", בנוי בצורת משושה היוצר מגן דוד. במבנה 2 אגפים: האחד משמש כבית כנסת והשני כאולם לפעילויות חינוכיות שונות ומשמעותיות כגון: בני עקיבא, מועדונית חוגים, חדרי לימוד, חדר אומנות ליצירת כלי בית וחפצי נוי בשיטות עבודה שהיו מקובלות באתיופיה.

גם ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" ממוקמת בעיר ומשמשת ללימוד תורה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים השורר בנתיבות, הוא שילוב של אקלים מדברי חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים-תיכוני וקריר, ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד וגשום ופעם היה מושלג. הגשמים בקיץ נדירים ביותר, ובחורף בגלל אזור צפון הנגב של נתיבות יורדים בה גשמים רבים בחורף, אך לא שלגים.

הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 19 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל-6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה למינוס שש מעלות נקודה שתיים, בשנת 1994. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה ל-44.2 מעלות, בשנת 2007.

תקופות המעבר מתאפיינות במערכות שרביות ובאובך כתוצאה מסופות חול.

מזג אוויר בנתיבות (נכון לנובמבר 2016)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.5 21.1 27.8 27.4 30.3 31.7 30.8 28.6 24.5 20.2 17.1 23.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4.5 6.6 9.3 12.8 13.4 15.8 18.5 17.9 17.5 13.7 11.6 6.9 12.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 52.6 41.4 25.7 13.9 1.7 0 0 0 3.9 19.8 33.7 50.9 210.1
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[1]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת בנתיבות

תחנת הרכבת נתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת נתיבות

תחנת הרכבת נתיבות היא תחנת רכבת המשרתת את העיר נתיבות וסביבתה במסגרת קו הרכבת אשקלון–באר שבע. התחנה ממוקמת במערבה של העיר נתיבות, ותשרת את הנוסעים במסוף האוטובוסים הסמוך. עם ההתרחבות של קו הנגב של רכבת ישראל נפתחה תחנת רכבת בנתיבות. תחנת הרכבת מאפשרת לתושבים רבים להגיע ליעדים רחוקים בזמן קצר ובכך התרחבו אפשרויות התעסוקה והבילוי. תחנת הרכבת היא עוד שלב בצמיחה וההתחדשות של העיר.

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר אך אינם מוגדרים כקווי הזנה ומפעילה שירות עירוני ובינעירוני לבאר שבע, מועצה אזורית שדות נגב, זרועה, שוקדה, מועצה אזורית בני שמעון, תאשור, ולהבים. חברת אגד מפעילה קווים לירושלים ובני ברק. וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב-יפו, רחובות, ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים המופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות: ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, ובית שמש.

גשרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשרי נתיבות

בנתיבות עתידים לפעול שלושה גשרים:

  • הראשון יחצה את רחוב שדרות ירושלים (מכיכר הארבעה) דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".
  • השני יחצה את רחוב שדרות ויצמן דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "רמות יורם".
  • השלישי יחצה את רחוב חיים נחמן ביאליק ואת רחוב יצחק שמיר דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".

פארק האגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פארק האגם

"פארק האגם" הוא פארק ששטחו צפוי להיות כ- 64 דונם והוא כולל אגם אקולוגי, מתקני ספורט, נקודת תצפית, אזורי שהייה, פיקניק ומשחק. הפארק מכיל בתוכו מגוון פרוגרמות ואזורים ייחודיים אזורים אינטנסיביים לשהייה ופעילות ספורט, אל מול אזורים אקסטנסיביים של טיול, תצפית ופינות ישיבה. בין האזורים השונים מתקיימים קשרי פונקציונליות ונראות. בלב הפארק מתוכננת רחבה מרוצפת עם מזרקות שכשוך, המשמשת גם כבמה לאירועים. בראש האמפי ובסמוך למגרש החניה, מתוכנן גן משחקים משולב המותאם לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. כל המתקנים המתוכננים עומדים בתקן הנגשה למתקני משחק. אזור סקייטפארק שמתוכנן לתת מענה לסוגים שונים של ספורט אקסטרים כגון אופניים, סקייט וקיר טיפוס. סביב הדופן המזרחית של האגם מתוכנן מזח מחומרים ממוחזרים המאפשר טיול, ישיבה ותצפית אל האגם, בנוסף לתפעול כלי שיט. סיום העבודה מתוכנן לדצמבר 2018.

נמל יבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנתיבות יוקם בעתיד מסוף מטענים (נמל יבשתי), ביצירת תשתית לשינוע סחורות שיביאו להקמת מפעלים ולהרחבת הפעילות הכלכלית באזור ובהנגשת התעשייה לאזורי המרכז המרוחקים.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לנובמבר 2016, מתגוררים בנתיבות 35,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, העיר מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 54.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,810 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי עיריית נתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי עיריית נתיבות Netivot COA.png
אשר אוחיון חיים בן אריה שלום דנינו יוסף אבו יחיאל זוהר
1958-1961 1961–1969 1969–1983 1983–1989 1989–היום

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נתיבות מחולקת לשמונה עשרה שכונות:

שכונות קיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבטי ישראל
  • ברית כהונה
  • מלכי ישראל
  • לוי אשכול
  • קריית משה
  • הורד
  • נווה נוי
  • נתיבות מערב
  • קריית מנחם
  • החורש
  • נטעים
  • באבא סאלי
  • קריית בן אריה
  • גבעת שפרה

שכונות בבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נווה שרון

שכונות בתכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רמות מאיר
  • רמות יורם
  • מעלות הנחל

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך בנתיבות לומדים כיום כ-10,000 תלמידים מערכת החינוך כוללת כיום 87 גני ילדים, 11 בתי ספר יסודיים, 14 בתי ספר תיכוניים, ישיבה תיכונית, אולפנה, סמינר לבנות ומדרשה ליהדות. בקרבת בתי הספר התיכוניים הוקמו מוסדות תומכי חינוך משלימים: ספרייה, קונסרבטוריון ומרכז מוזיקה. מרכז מדעים, מרכז תקשורת, מרכז להב"ה ללימודי מחשב חינם ומרכזי תרבות וספורט משוכללים.

בית הספר התורני "נעם-אורות" שהוא חלק מרשת "נעם". כמו כן ישנה בעיר ישיבה תיכונית של "בני עקיבא", תיכונים דתיים נפרדים לבנים ובנות, תיכונים חילוניים ואולפנת "בני עקיבא", המשמשים את תושבי הנגב המערבי. בעיר ישנו מרכז למורשת יהדות אתיופיה.

הגרעין התורני "מגשימים ביחד" מפעיל בעיר מרכז להעמקת יהדות שפועל בגנים ובבתי הספר היסודיים בעיר ובמושבי הסביבה. הגרעין הקים את ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" (בשנת תש"ס 2000) ואת המדרשה לבנות "ערבות" (תשס"ה 2005) והיה שותף בפתיחת מסלול קהילתי ערכי בבית הספר הממ"ד "נועם אליהו" (תשע"ב 2012).

הישיבה הגדולה של נתיבות, "ישיבת הנגב", נוסדה בידי הרב יששכר מאיר, ונשאה בעבר את השם "ישיבת עזתה". בישיבה למדו בעבר חובשי כיפות סרוגות שהגיעו אליה מישיבות תיכוניות, אך כיום רוב התלמידים הם בעלי רקע חרדי.

בעיר פועלים מוסדות "קול רינה - רב פעלים" של הרב יורם אברג'ל, הכוללים כוללי יום, כוללי ערב, כוללי חצות, מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים תלמוד תורה "בניהו", בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה", תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים".

מערכת החינוך מקדמת פרויקטים ייחודיים לטיפוח מיומנויות ומצוינות של תלמידים מחוננים ומצטיינים.

מאמץ עליון מושקע בהעצמה אישית של התלמידים, תוך הגשמה לאומית של ערכי מעורבות קהילתית ופעילות וולונטרית ועידודם לשירות משמעותי בצה"ל וללימודים אקדמיים.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות ספורט עירוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחמי ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחמי ספורט קיימים:

  • מרכז הכושר העירוני – GYMNET - חדר הכושר ממוקם בקומה השנייה של מרכז הספורט, הוא מהיפים בארץ והוא מאובזר במתקנים המובילים והמתקדמים בעולם – מכשירי ריצה, מכשירים אליפטיים, מכשיר wave, מכשירי גמישות ייחודיים, מכשירי כח ועוד. בנוסף, יש בו מערכות סאונד מתקדמות, טלוויזיה אישית לכל מכשיר אירובי וצוות מדריכים מקצועי, המבטיח השגת תוצאות באימונים. עוד במרכז, חדרי סטודיו למגוון חוגים, סאונה יבשה, תאים אישיים למתאמנים, מקלחות ועוד.
  • מרכז הספורטק- מרכז הספורטק ממוקם ברחוב האגוז בשכונת נווה נוי בנתיבות מכיל אולמות ספורט חיצוניים ופנימיים, מגרשי טניס, בריכת שחייה חצי אולימפית, מכון כושר, אצטדיון כדורגל ובו 3000 מושבים וכן מגרש קט רגל ובו 1760 מושבים.

מתחמי ספורט עתידיים:

  • מגרש לאתלטיקה קלה: עתיד להיפתח בנתיבות מגרש לאתלטיקה קלה.
  • מגרש ספורט משולב: עתיד להיפתח בנתיבות מגרש ספורט משולב.
  • מגרש כדורגל: עתיד להיפתח מגרש כדורגל בהיקף של 6.5 מליון ₪. 
  • סקייטפארק: עתיד להיפתח מגרש סקייטפארק אשר מתוכנן להיות מוקם ב"פארק האגם" – הפארק העירוני החדש באזור האגם. סקייטפארק הוא מתקן ספורט לשעות הפנאי שמתוכנן ונבנה כך שהוא מתאים במיוחד לסקייטבורדינג ויכול להיות מותאם גם לגלגיליות ולאופני פעלולים. המתקנים העיקריים בסקייט פארק הם רמפות בצורת חצי צינור, מעקות, מדרגות, תיבות, פירמידות, משטחים משופעים והוא מהווה אטרקצייה המשלבת חוויה וספורט.
  • "מיני פיץ": עתיד להיפתח מגרש "מיני פיץ" במסגרתו יוקם מגרש דשא סינטיטי באחת השכונות החדשות בעיר. 

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע אקלימי רב שנתי, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: נובמבר 2016)