טיוטה:שמריהו גורליק
שמריהו גורליק (א' בטבת ה'תרל"ח, 1877 - י"ב בחשוון ה'תש"ג, 23 באוקטובר 1943) היה סופר, עיתונאי ומסאי ציוני שכתב ברוסית, בגרמנית ביידיש ובעברית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בלוחביציה שבפלך פולטבה (אז, באימפריה הרוסית, כיום באוקראינה). אביו גמליאל היה נצר למשפחת סוחרים משכילים. הוא למד ב"חדר" ורכש השכלה באופן פרטי.
ב-1891, כשהיה בן 13, עבר עם אביו לווילנה, שם עבד בחנות ובשעות הפנאי היה קורא ומעשיר את ידיעותיו. ב-1899 כבר החל לפרסם מאמרים בעיתון הווילנאי "הקול הצפון-מערבי". באותה העת הביע עמדות שמאליות הקרובות ל"בונד" ואף כתב מדי פעם בעיתונים המזוהים עם התנועה. ב-1905 נטש את הבונד והצטרף לתנועה הציונית, ובאותה תקופה החל לכתוב ב"דאס אידישע פאלק" ("העם היהודי") של יוסף לוריא ושמו הלך והתפרסם. חלק מהמאמרים והמסות שכתב תורגמו לעברית ופורסמו בעיתונות העברית החשובה של התקופה כמו "המליץ","הצפירה", "הזמן", "הד הזמן", "הדור" ועוד. ב-1908 היה ממייסדי הירחון "ליטערארישע מאנאטסשריפטן" וב-1910 ערך את האלמנך "דער אידישער אלמאנאך". מאמריו פורסמו בעיתונים היהודיים החשובים באירופה, בהם 'דער פריינד", "די ניו וועלט", "אונזער לעבען" ועוד.
בשל אהדתו לציונות הסתובב בקהילות היהודיות ברוסיה לשם הפצת הרעיון הציוני, וכדי לחזק את עמדותיו ביקר בארץ ישראל. סמוך למלחמת העולם הראשונה עזב את האימפריה הרוסית והתיישב בברלין, שאותה נאלץ לעזוב עם פרוץ המלחמה בשל היותו נתין רוסי. במשך חמש שנים נדד במדינות הנייטרליות, ואת יומן המסע שלו מתקופה זו פרסם בספר. בשנות ה-20 הסתובב בצפון אמריקה, ואת רשמי הביקור שם פרסם בעיתונים היהודים "טאג" ו"מאמענט". לאחר מכן שב לברלין, שם כתב ב"יידישה רונדשאו". לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלה לארץ ישראל, והצטרף לסגל "דבר" ולאחר מכן ⁷ ל"הארץ", ול"הבוקר". מפעם לפעם כתב גם ב"בוסתנאי" עד לסגירתו.
נפטר ב-23 באוקטובר 1943 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
* חמש שנים בארצות נייטרליות * הפרובינציה החביבה", "חיי נדודים"' "הפיסימיזמוס של הספרות האירופאית", "הנשמות הגדולות" ו "אישים יהודים". הספר האחרון הופיע גם בעבר. * מסות עברית