טיוטה:תורה שבכתב

תורה שבכתב היא כינוי הלכתי לחלק התורה שנמסר למשה רבינו במעמד מתן תורה בהר סיני.

בניגוד לתורה שבעל פה, שעמדה במחלוקת בין היהדות הרבנית לקראית, האם אכן ישנו תוקף לתורה זו, על תורה שבכתב ישנה תמימות דעים באשר לנכונותה וקבלתה במעמד הר סיני מאת אלוהים.

רקע

על פי הנאמר בתורה, לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים, נתן אלוהים לבני ישראל במעמד הר סיני, את לוחות הברית, עליהם היו כתובה התורה. על פי חז"ל, משה קיבל את התורה שבכתב בהר סיני, עם פירוש מצוותיה בעל-פה, ומאז נמסרה ממנו מרב לתלמיד דור אחר דור.

הגדרה

בחז"ל לא מופיעה הגדרה ברורה מה נכלל בתורה שבכתב, האם רק חמשה חומשי תורה, או התנ"ך בכללותו. הגדרה זו נחוצה למשל לצורך האיסור המופיע בתלמוד הנלמד מן הפסוק לפיו חלק התורה שבתכתב אין לאומרו בעל פה, ויש לקוראו מתוך ספר בדווקא.

דינים מיוחדים

בפסוקים כתבו לעניין כמה עניינים שתורה שבכתב שונה בדיניה מתורה שבעל פה:

• לדעת שולחן ערוך הרב בלימוד בתורה שבכתב מקיים מצוות תלמוד תורה אף אם אינו מבין מה שאומר:

אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה: במה דברים אמורים בתורה שבכתב אבל בתורה שבע"פ אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל

אף לענין זה יש שכתבו שהדבר נכון לחמשה חומשי תורה בלבד אך לא לספרי נביאים וכתובים.

• דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה - ישנו איסור לאמר בעל פה את פסוקי התורה, לדעת הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק שהוא נאמר דווקא בפסוקי החומש ולא בכל התנ"ך.