לדלג לתוכן

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
לידה 19 באוקטובר 1886
כ' בתשרי תרמ"ז
וולוז'ין
פטירה 11 באוקטובר 1959 (בגיל 72)
ט' בתשרי תש"ך
ירושלים
כינוי הגרי"ז, הרב מבריסק, הבריסקר רב
מקום קבורה הר המנוחות בירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בריסק, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 11 באוקטובר 1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק ש"ס, הלכה, חינוך
תפקידים נוספים רב, ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אביו הגר"ח
תלמידיו הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב משה שמואל שפירא, הרב משה שטרנבוך ועוד.
חיבוריו

חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם

שם השושלת סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
אב חיים הלוי סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Lifsha Schapiro עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק[1] או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו

נולד לרבי חיים מבריסק שכיהן באותה תקופה כראש ישיבת וולוז'ין, ולליפשא בת הרב רפאל שפירא, חתנו של הנצי"ב. נודע כעילוי, בגיל צעיר. נישא לאלטע הענדיל, ילידת ירושלים, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). בעת מלחמת העולם הראשונה שהה בוורשה בירת פולין, ונתמנה שם לראש ישיבת תורת חיים לצד גיסו הרב צבי הירש גליקסון.[2]

בשנת 1918, לאחר פטירת אביו, מונה לרבה של בריסק. בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בעיר המרפא קריניצה, הרחק מביתו, ומאז לא חזר לעיר בריסק.

בתקופת רבנותו בבריסק, שלח אליו הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, תלמידים מובחרים כדי שישמעו את שיעוריו.

הוא הגיע לווילנה[3], בחלון הזמן שבו אפשר הסכם ריבנטרופ–מולוטוב להמוני יהודים, ובהם בני ישיבות רבים, להימלט משטחי הכיבוש הגרמני בפולין, אל וילנה שנכבשה בידי הסובייטים. בווילנה התארגן סביבו מחדש ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו. בשיעורים בווילנה בתקופה זו השתתפו בין היתר: רבי דוד פוברסקי, רבי אליהו חזן, רבי נח שימנוביץ ורבי הלל כגן.

הוא הצליח להימלט מאירופה בשנת 1941 ועלה לירושלים[4]. רעייתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה.

בשנת 1945 החל למסור שיעורים בביתו לבניו ולמספר תלמידים נבחרים, בהם רבי יצחק חיים קרנסקי, רבי חיים אהרון טורצין, רבי צבי האפור, רבי יעקב משה בנו של רבי ברוך בר ליבוביץ ורבי אברהם לנדא – האדמו"ר מסטריקוב. בהמשך הצטרף גם הרב אברהם פרבשטין[5].

בשנותיו האחרונות סבל הרב סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך מספר פעמים בשווייץ, עבור האוויר הצח שבה. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.

הרב מבריסק נפטר בערב יום הכיפורים, יום ראשון, ט' בתשרי ה'תש"ך, 11 באוקטובר 1959. הלווייתו התקיימה בבוקר יום שלישי בירושלים בהשתתפות כ-20,000 אנשים ולא נישאו בה הספדים[6][7]. הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים[8]. הספדו של אחיינו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, התפרסם בשם "מה דודך מדוד".

דרכו בלימוד ובפסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך לימודו היה הרב סולוביצ'יק תלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק: ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין, והתמקדות דווקא בפורמליזם של ההלכה וזאת בניגוד מובהק לדרך לימודו של החזון איש אשר התמקד בהנמקה של ההלכה.

התפרסם בהחמרתו בשמירת המצוות, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתן באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאנשיהן אינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינם שלהם, ושוחטים ומכשירים את הבשר בעצמם בביתם.

עמדותיו בשאלות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלים
עם רבי מנחם זמבה, נראה גם בנו יוסף דוב

הרב סולובייצ'יק היה מתנגד מובהק של הציונות ומדינת ישראל ואף ניסה לערער ולהמעיט את סמכותה של הרבנות הראשית[9], אך ראה את ניצחון מלחמת העצמאות בניגוד לכל היגיון נס גמור[10]. הוא לא הביע את דעתו בפומבי בעניין ההצבעה בבחירות לכנסת. פורסם בשמו שזו אינה מצווה גדולה שהרב אהרן קוטלר צריך להגיע בשבילה במיוחד מארצות הברית, ואינה עבירה גדולה שהרבי מסאטמר צריך לבוא בשבילה מארצות הברית[11]. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית, שנערכו שבועות ספורים לאחר פטירתו, פורסם בעיתונות החרדית כרוז שכתב ובו תמיכה בהצבעה בבחירות. לדברי המפרסמים הוא ביקש לפרסם את הדברים רק סמוך למועד הבחירות[12]. חוגי נטורי קרתא והעדה החרדית, טענו שהכרוז מזויף[דרוש מקור].

מלחמתו נגד הממסד הייתה חסרת פשרות, אך בגישה שונה מנטורי קרתא. הוא התנגד להפגנות שלהם בטענה: "האם ברוסיה הייתם מעיזים להפגין נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן כאן, בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציונים?... אם כן, בסתר לבכם גם אתם נתפסתם לציונות!"[13].

בשונה מהאנטי־ציונים הקיצונים כמו הרבי מסאטמר, גילה הערכה לרבנים מסוימים שתמכו בציונות. כך למשל כתב לרב קוק ביטויים כמו "פאר הדור" ו"הדר"ג הרמה שליט"א"[14]. על הרב הרצוג אמר שהוא גאון וצדיק[15]. החשיב במיוחד את הרב יעקב משה חרל"פ, ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בערב שבת. הוא ביקר אצל הרב חרל"פ כשחלה[16]. ראש ישיבת מרכז הרב הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא היה ממקורביו, והרב מבריסק אף ביקש שיביאו לו מאמרים וחידושי תורה משל הרב שפירא[17].

נודע במלחמתו נגד גיוס בנות. התנגד לכל הסכם עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. אף על פי שמנהיגם של הליטאים, החזון איש, נפגש עם בן-גוריון, הרב מבריסק התנגד לכל דו-שיח עם הציונים. עם זאת שררו יחסי הערכה בינו לבין החזון איש, והרב אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי ייאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך[18]. מאבק נוסף שלו שיזם הוא מחאה על חפירות קברים בטבריה.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריסק
בווילנה
בירושלים

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב סולובייצ'יק היו עוד חמישה ילדים, שנים מהם נפטרו בצעירותם ושלושה נרצחו עם אמם בשואה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
  • חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
  • חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
  • חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
  • חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
  • ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
  • חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
  • אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
  • ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
  • רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז

רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון יוסף מלר, עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה כרכים
  • שמעון יוסף מלר, הרב מבריסק, סיפור חייו בארבעה כרכים
  • הרב יוסף דב סולובייציק, מה דודך מדוד. בתוך: דברי הגות והערכה, עמודים 57-97

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת סולובייצ'יק 


הרב חיים בן יצחק רבי חיים מוולוז'ין
 
 
רלקה
 
רבי יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו צבי סולובייצ'יקרבי יצחק זאב סולובייצ'יק
 
רבקה
 
 
 
 
 
 
שמחהר' רפאל שפירא מוולוז'יןר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אליהו הלוי פיינשטייןזלמן יוסף הלוי סולובייצ'יקליפשה שפירא
 
ר' חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
ר' שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
ר' משה סולובייצ'יק מארצות הבריתר' יצחק זאב סולובייצ'יק
"הגרי"ז"
הבריסקר רב
שרה ראשה סולובייצ'יק גליקסון
 
ר' צבי הירש גליקסוןר' ישראל גרשון סולובייצ'יקר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר סולובייצ'יקר' רפאל סולובייצ'יקליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
הרב יחיאל מיכל פיינשטייןר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יקר' משולם דוד סולובייצ'יקר' משה סולובייצ'יק משווייץר' יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמןר' ד"ר אהרן סולובייצ'יקטוניה סולובייצ'יק
 
ר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
הרב חיים פיינשטייןר' אברהם יהושע סולובייצ'יקר' יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)ר' ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
שרה יהודית (ענף משפחת אפשטיין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה מייזלמןפרופ' חיים סולובייצ'יקר' פרופ' יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקיר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר טברסקיר' משה ליכטנשטייןר' מאיר ליכטנשטייןהרבנית אסתי רוזנברגר' יצחק ליכטנשטיין


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביידיש: דער בריסקער רב ; בדור שלפניו כונה בכינוי "הרב מבריסק" הרב יהושע לייב דיסקין ("המהרי"ל דיסקין").
  2. ^ אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק זאב סאלאווייציק", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 89, באתר היברובוקס; וכן דוד תדהר (עורך), "מאיר אדלבוים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1576
  3. ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
  4. ^ הרבנים רי"ז סולוביטשיק ורא"י פינקל הגיעו לארץ, הצופה, 16 בפברואר 1941
  5. ^ דב אליאך, בסוד שיח, עמוד 404
  6. ^ חרות⁩, הרב סולובייצ'יק הובא למנוחות, ‏14 אוקטובר 1959⁩
  7. ^ כתב העת הפרדס, שנה ל"ד, חוברת ב', חשוון תש"ך, עמ' 35–38, מרן הגאון מבריסק זצללה"ה איננו, באתר היברו בוקס
  8. ^ הרב יצחק זאב סולובייצ'יק באתר GRAVEZ
  9. ^ שלמה לורינץ, במחיצתם של גדולי התורה, עמ' 159.
  10. ^ שלמה לורינץ, במחיצתם של גדולי התורה, עמ' 182.
  11. ^ מלר, שמעון יוסף, "השקפה טהורה וברורה", עובדות והנהגות- ב, ירושלים, תשנ"ט, עמ' קל"ח
  12. ^ המודיע כה תשרי תש"ך.
  13. ^ שלמה לורינץ, במחיצתם של גדולי התורה, עמ' 182
  14. ^ המכתב נדפס ב"הדרום", תשרי תשל"ז.
  15. ^ הרב אליעזר מלמד, הרב קוק ובית בריסק.
  16. ^ "עובדות והנהגות לבית בריסק", ח"ד, עמ' ס"ב–ס"ג. גם שם מובא שהקפיד גם על כבוד גדולי תורה שדעתם ביחס למדינה הייתה שונה מדעתו. וראו גם אצל: הרב שריה דבליצקי, 'בינו שנות דור ודור', בפרק המוקדש לרב חרל"פ; וכן ראו כאן בחלק האחרון.
  17. ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם, פתיחה; הרב אברהם ישראל סילבצקי, ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלושה כתרים
  18. ^ הרב מבריסק חלק ג'
  19. ^ שמעון יוסף מלר, הרב מבריסק חלק ב, 193.
  20. ^ חידושים שכתב לפני מלחמת העולם השנייה נדפסו לאחר פטירתו: קונטרס חידושים וביאורים בפרק ה' דיומא, בתוך: ישורון - יז, ניסן תשס"ו, עמ' תכא-תלח, באתר היברובוקס.
  21. ^ ראו גם את דברי העורך, שמחה אלברג, בעמ' 3-2