טימוסתנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שושנת הרוחות של טימותנס בעלת 12 כיווני רוחות

טימוסתנס מרודוסיוונית עתיקה: Τιμοσθένης) היה נווט וגאוגרף ביון העתיקה בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס. הוא כתב מדריך מסע ימי בן עשרה כרכים, שאבד אך שצוטט רבות ביצירות אחרים.

בעשור שבין 280 ל-270 לפני הספירה, שימש כאדמירל וקברניט בצי הספינות של תלמי השני מלך מצרים התלמיית. בזכות מעמדה של מצרים העתיקה כמעצמה ימית, ובהסכמת בני קרתגו, יזם משלחת תגליות והגיע עד עמודי הרקולס (מצר גיברלטר) תוך כדי רישום המרחקים בין הנמלים. על בסיס מסעות אלה כתב ספר בשם "אודות הנמלים" (ביוונית עתיקה Περὶ λιμένων) שאבד. בספר תיאר מסע היוצא מחופי מצרים ומתקדם בניגוד לכיוון השעון לאורך חופי אסיה עד פונטוס שבאסיה הקטנה, משם לתראקיה והגיע בספרו החמישי ליוון. הספר שנחשב לאופוס מגנום שלו, היה מוערץ וצוטט על ידי משוררים כאפולוניוס מרודוס וגאוגרפים כארטוסתנס וסטראבון.

שני ספרים נוספים שכתב אף הם אבדו: "אודות האיים" (ביוונית עתיקה 'Περί νήσων') בו תיאר את קפריסין, סנטוריני, סיציליה ומספר רב של איים בין לסבוס לחופי הים היוני ובהם קפלוניה ו"מדידות מרחקים" (ביוונית עתיקה 'Σταδιασμοί'), ספר בו תיאר נתיבים ימיים עם תמצית מיצירתו המרכזית בליווי מפות וכיווני הרוח. במפות ציין טימותנס את האי רודוס במרכז, וכך המשיכו הבאים אחריו כמחווה לו.

שושנת הרוחות על-פי טימותנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הגאוגרף היווני אגטמרו, טימוסתנס שינה את שושנת הרוחות כך שיהיו בה 12 כיוונים במקום 8 והחל להשתמש בה לניווט ולא רק לשימוש מטאורולוגי של תיאור כיוון הרוח. נקודת הייחוס הייתה האי רודוס.

ארבעת כיווני הרוחות המרכזיים לא השתנו. לעומת זאת, ארבעת כיווני הרוחות המשניים: צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב וצפון-מערב הוחלפו בשמונה כיוונים. נוספו ארבעה שמות חדשים[1] וכיוונם המקורי של חלק מהשמות שונה כך שאינו הולם לחלוטין את משמעותם המילולית[2].

12 הכיוונים הם:

  • צפון - אפרקטיאס. פירוש: צפון. מצביע לעבר תראקיה ולשבטי הסקיתים.
  • צפון-צפון-מזרח - בוריאס. פירוש: רוח צפונית אך מצביע יותר מזרחה לעבר מושבות אסיה הקטנה ולדרום רוסיה מקום מושבם של הסרמטים.
  • צפון-מזרח-מזרח - קאיקיאס. פירוש: רוח צפון-מזרחית אך מצביע יותר מזרחה לכיוון הים הכספי.
  • מזרח - אפליוטס. פירוש: רוח מזרחית. לכיוון באקטריה שבמרכז אסיה.
  • דרום-מזרח-מזרח - יורוס. פירוש: אל הרוח המזרחית וסימל רוח דרום-מזרחית אך כאן מצביע עוד יותר דרומה לנהר האינדוס ולהודו.
  • דרום-דרום-מזרח - יורונטוס. פירוש: דרום-מזרח אך מכוון דרומה יותר לים האדום ואתיופיה.
  • דרום - נוטוס. פירוש: רוח הדרום. מצביע למצרים ולנוביה.
  • דרום-דרום-מערב - ליבונטוס. פירוש: דרום-מערב אך מצביע מעט דרומה. מצביע לכיוון לוב ולשבט בֶּרְבֵּרִי שישב באזור פזאן.
  • דרום-מערב-מערב - ליפס. פירוש: דרום-מערב אך מצביע מערבה יותר לעבר נומידיה במגרב של היום
  • מערב - זפירוס. פירוש: רוח מערבית. מצביע לעבר עמודי הרקולס.
  • צפון-מערב-מערב - ארגסטס. פירוש: רוח צפון-מערב אך מצביע מערבה יותר לחצי האי האיברי.
  • צפון-צפון-מערב - תראסקיאס. מצביע למערב אירופה לכיוון העמים הקלטים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Amir D. Aczel, The Riddle of the Compass: The Invention that Changed the World, New York, Harcourt, 2001 (ISBN 9780151005062)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפרקטיאס, יורונטוס, ליבונטוס, תראסקיאס
  2. ^ Harry Thurston Peck, Harpers Dictionary of Classical Antiquities (1898), Ventus, www.perseus.tufts.edu