טכנוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טכנוקרטיה (על בסיס היוונית: τέχνη (טכנה) - כשרון, יכולת κράτος (קרטוס) - כח, שלטון) היא סגנון שלטוני המבוסס על מומחים המתמנים או נבחרים על סמך יכולותיהם המקצועיות ולא על ידי נבחרי-ציבור על בסיס פולטי-מפלגתי. מנהיגותם של הטכנוקרטים (מחליטי ההחלטות) מבוססת על הצטיינותם המקצועית, הניסיון והידע שלהם (בדומה למריטוקרטיה) ולא על יכולות נאום, ניסוח חזון אידאולוגי כולל או עשייה פוליטית, הנתפסות, על ידי תומכי הטכנוקרטיה, כפופוליזם או תככנות. תומכי השיטה רואים בה תריס כנגד שחיתות שלטונית בעוד מתנגדיה סבורים שלא ניתן לקיים מדיניות עקבית ללא אידאולוגיה. המונח "טכנוקרט" מתייחס לפקיד-מומחה שפעילותו מותווית אך ורק משיקולים מקצועיים-טכניים ("צרים" בפי המתנגדים/ "ענייניים" בפי המצדדים) ללא שיקולים חברתיים, פוליטיים ואידאולוגיים ("רחבים"/ "זרים").

היסטוריה של הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי אפלטון בדיאלוג "המדינה", יש להותיר את הממשל בידיהם של הפילוסופים, הצודקים ביותר ולכן הנתונים פחות מכל להשחתה. בעיר האידיאלית מושלים מלכים-פילוסופים; אנשים חסרי נטייה-עצמית שאינם מושלים עבור טובתם האישית אלא לטובת המדינה-העיר (הפוליס).

ההוגה הצרפתי בן ראשית המאה ה-19, קלוד-אנרי דה סן-סימון דגל ברעיון שמנהיגי החברה צריכים להיות "מעמד התעשיינים" - הבנקאים, המדענים, הפועלים ובעלי המפעלים - ולא האצולה. לשיטתו קרא "מונרכיה מדעית", שאמורה להיות, לפחות באופן זמני, דיקטטורה, עד לחינוך החברה ל"דת ניוטון". הוא לא השתמש במונח "טכנוקרטיה".

את המונח עצמו טבע ב-1919 המהנדס ויליאם הנרי סמית (William Henry Smyth) בהצעתו לכינון "שלטון הטכנאים". בשנת 1921 חיבר טרסטיין וובלין (Thorstein Veblen) את ספרו: The Engineers and the Price System, הניסוח העקבי הראשון של הרעיון. בעת המשבר הכלכלי של 1929 הפכה הטכנוקרטיה לתנועה פופולרית, והוצגה כחסם בפני השחיתות השלטונית שדירדרה את מצבה של ארצות הברית והעולם כולו. בשנות הששים טענו חוקרים צרפתים כגון ז'אן מיינו (Jean Meynaud) כי "השלטון האמיתי" עבר מן הנציגים הנבחרים לידי המומחים הטכנאים וכי עתה מתחיל "סוג חדש של שלטון שאין הוא לא דמוקרטיה ולא בירוקרטיה אלא טכנוקרטיה". שלטונם של הטכנוקרטים מזוהה עם עלית מעמדו של התכנון הכלכלי, החשיבה האסטרטגית-תועלתנית בסוגיות מדיניות (בניגוד לחשיבה אידאולוגית ביסודה) והתפשטות המדעים והמחקר.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טכנוקרטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלאן בולוק ואוליבר סטאליבראס (עורכים), מילון פונטנה למחשבה מודרנית, 1987