קלוד-אנרי דה סן-סימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלוד-אנרי דה סן-סימון
Henri de Saint-simon portrait.jpg
לידה 17 באוקטובר 1760
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במאי 1825 (בגיל 64)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פילוסוף, כלכלן, עיתונאי, היסטוריון, סופר, סוציולוג, מהנדס אזרחי, מהנדס, מתכנן ערים ואזורים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קלוד-אנרי דה סן-סימוןצרפתית: Claude-Henri de Rouvroy, comte de Saint-Simon;‏ 17601825), הוגה דעות ואוטופיסט צרפתי, מייסד הסוציאליזם הצרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סן-סימון יכול להחשב דמות מקשרת בין התקופה ה"אנציקלופדיסטית" והסוציאליסטית. בכתביו הראשונים ביקש סן-סימון לייסד דת חדשה, "דת ניוטון", שתבוסס על חוק המשיכה ושכוהניה יהיו מדעני כל העולם, וכל זאת בהנהגת נפוליאון, שלו יועד תפקיד "המנהיג המדעי של האנושות."

מאוחר יותר, החל דוגל ברעיון שמנהיגי החברה צריכים להיות "מעמד התעשיינים" -- הבנקאים, המדענים, הפועלים ובעלי המפעלים -- ולא האצולה, הכמורה והבירוקרטיה שנתפשו בעיניו כטפילים. כדרכו, ביקש סן-סימון משארל ה-10, המלך הבורבוני השמרני לעילא להפוך ל"תעשיין הראשון של הארץ," להכריז על דיקטטורה זמנית ולהקים "מונרכיה מדעית."

בגלגולו השלישי, זמן קצר לפני מותו, החל סן-סימון מפתח חזון סוציאליסטי שבו מוקמת "נצרות חדשה" אשר מטרתה העיקרית הוא "השיפור המוסרי והחומרי של מצב המעמד הגדול והעני ביותר." סן-סימון אינו שולל את עקרון הקניין הפרטי, אך ממליץ על הגבלתו בהתאם לעניין הכלל, ובמיוחד הוא שולל את זכות הירושה.

ממשיכי דרכו של סן-סימון פיתחו מתורתו תזה היסטוריציסטית, שלפיה קיימים שני עקרונות חברתיים הנאבקים זה בזה בתולדות האנושות: זה של אנטגוניזם, המאופיין במלחמה, אגוטיזם ואנרכיה, וזה של הדת, המאופיין ברוח של ציות, דבקות וקישור-שיתופי (אסוסיאציה). רוח הקישור השיתופי מתפתחת בעידן המודרני, טענו, כשהקישור השיתופי מתרחב ממשפחה לעיר, מעיר לאומה ומאומה לפדרציה של אומות. תחת המשטר הנוכחי, טענו, התעשיין מנצל את הפרולטריון שחבריו, אף שהם כביכול חופשיים, חייבים לקבל את תנאיו כדי להימנע מרעב. התרופה לכך, גרסו, תימצא בביטול חוקי ההורשה והעברת הירושה למדינה ובהפקעת כל אמצעי הייצור לטובת המדינה, שהיא הקישור-השיתופי העליון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]