טמאש בלום
לידה |
19 ביוני 1927 בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
8 בינואר 1992 (בגיל 64) ציריך, שווייץ |
מקום לימודים | |
פרסים והוקרה |
|
טמאש בלום (בהונגרית: Blum Tamás; בודפשט, 19 ביוני 1927 – ציריך, 8 בינואר 1992) היה מנצח יהודי-הונגרי. גם פעילותו כתרגם ליבריות וכדרמטורג באופרה הן משמעותיות ביותר. בלום היה המנצח של בית האופרה של בודפשט.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טמאש בלום נולד במשפחה יהודית, למד בבית ספר תיכון בבודפשט, ולצד לימודי התיכון היה תלמיד לפסנתר של פאל קדושה בבית הספר למוזיקה פודור. הוא היה בן 17 כאשר ניצל כנוסע ברכבת ההצלה של ישראל קסטנר. הוא נשלח תחילה, כמו כל נוסעי הרכבת, למחנה הריכוז ברגן בלזן ולאחר מכן לשווייץ. בלום נשאר שם ולמד ניצוח אצל פאול קלצקי בלוזאן.
בשנים 1945–1951 הוא היה קורפטיטור של בית האופרה של בודפשט. בין השנים 1953–1958 היה המנהל המוזיקלי של תיאטרון צ'וקונאי בעיר דברצן, שבמהלכן הציג חמש עשרה אופרות. משנת 1959 הוא היה שוב הקורפטיטור המנצח של בית האופרה של בודפשט ומ-1966 ועד להגירתו ב-1973 היה המנצח של בית האופרה.[1] הוא השתקע בשווייץ והיה המנצח של בית האופרה של ציריך. משנת 1977 ועד מותו הוביל את אולפן האופרה הבינלאומי באותו מקום. איבאן בכר פרסם את זיכרונותיו תחת השם "לוח זמנים" ב"הולמי" (הולמי (Holmi) היה מגזין ספרותי, תרבותי וביקורתי הונגרי שפורסם מדי חודש בהונגרית בין השנים 1989–2014).[2][3] בלום היה גם שחקן ברידג' מצוין.
עבודתו כמתרגם ליבריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא אהב לעסוק בתרגום אמנותי, אופרות רבות הוצגו בתרגומו. בלום תרגם ליבריות מאיטלקית, צרפתית וגרמנית. בליבריות האופרה שלו להונגרית הוא שילב בצורה מעולה בין התוכן, המוזיקה וצרכי הזמר, הטקסטים שלו קלים לשירה ומובנים לחלוטין. תרגום טרילוגית טבעת הניבלונג של וגנר הוא מצטיין באופן מחוחד. תרגומו הראשון, הכלה המכורה מאת בדז'יך סמטנה, הוצג על ידי בית האופרה הממלכתית ההונגרית ב-15 בדצמבר 1949. תרגומיו הם נצחיים ומתפרסמים ללא הרף. אפשר לראות את שמו שוב ושוב על במת מחזות הזמר. המצליחים ביותר הן האופרה בגרוש והאביר מלה מנצ'ה.
מספר הצגות הבכורה הרשומות על שמו במאגר התיאטרון: כמנצח: 25, כמתרגם: 275, ככותב תמלילים: 7.
תרגומי האופרות שלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלבן ברג: ווצק (1964)
- אלבן ברג: לולו (1973)
- ביזה: כרמן (1965)
- בנג'מין בריטן: אלברט הרינג (Albert Herring) (1960)
- בריטן: חלום ליל קיץ (1972)
- צ'ייקובסקי: יבגני אונייגין (1951)
- דביסי: פליאס ומליסנדה (Pelléas et Mélisande (opera)) (1963)
- ליאו דליב: לקמה (עם György Stephányi, 1952)
- דוניצטי: שיקוי האהבה (1964)
- דוניצטי: הפעמון (1971)
- ג'ורג' גרשווין: פורגי ובס (1970)
- ז'וזף קוסמה: Electronic Love (1963)
- קרל מילקר אופרה בגרוש (מילים, 1962)
- קלאודיו מונטוורדי: ההכתרה של פופה (1968)
- ראוול: שעת הרועים (1962)
- רוסיני: הספר מסביליה (1951)
- בדז'יך סמטנה: הכלה הממכורה (1949)
- ורדי: ריגולטו (1951)
- ורדי: נשף מסכות (עם וילמוס זולטן, 1964)
- ורדי: אוטלו (1954)
- ורדי: פלסטף (1966)
- וגנר: אמני השירה מנירנברג (1968)
- וגנר: טבעת הניבלונג
- וגנר: זהב הריין (1969)
- וגנר: הוולקירה (1970)
- וגנר: זיגפריד (1971)
- וגנר: דמדומי האלים (1972)
- וגנר: טריסטן ואיזולדה (1959)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס פרנץ ליסט (1956, 1963)
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופרה זה הכול. לזכרו של טמאס בלום. בודפשט, 2007. מסת"ב 9789639398054
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4
- Peskó Zoltán: A katalizátor = uő: Zenéről, színházról, zenés színházról. Budapest, 2009. Rózsavölgyi. 73–82. o. מסת"ב 9789638831798
- Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טמאש בלום, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- טמאש בלום, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A Színházi Adattárban karmesterként huszonöt bemutatóval szerepel.
- ^ Blum Tamás: Menetrend (I)
- ^ Blum Tamás: Menetrend (II)