אופרה בגרוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אופרה בגרוש
Operabigrush.jpg
"אופרה בגרוש" בתיאטרון "האהל"האהל, אמצע שנות ה-30
מלחין קורט וייל
שם במקור Die Dreigroschenoper
ליברטיסט ברטולד ברכט
מבוסס על "אופרת הקבצנים" מאת ג'ון גיי ויוהאן כריסטוף פפוש משנת 1728
זמן ההתרחשות מאה ה-18
מקום סוהו, לונדון
שפה אנגלית
שנה 1928

אופרה בגרושגרמנית: Die Dreigroschenoper, "אופרה בשלושה גרושן") הוא שמו של מחזה מוזיקלי מאת המחזאי הגרמני ברטולט ברכט והמלחין קורט וייל, בהשתתפות עוזרתו של ברכט אליזבת האופטמן. המחזה הוא עיבוד משנת 1928 ל"אופרת הקבצנים" של ג'ון גיי ויוהאן כריסטוף פפוש משנת 1728.

סצנה מתוך המערכה החמישית של "אופרת הקבצנים" של גיי ופאפוש

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת המחזה מתרחשת במאה ה-18 בסוהו, רובע בעיר לונדון, שזוהה בתקופה זו עם העולם התחתון הלונדוני. העלילה מתמקדת בקבצנים, בפושעים ובעלובי החיים. בין הדמויות ג'ונתן פיצ'ם, שמנהל חנות לקבצנים (בה הוא מוכר אביזרים הכרחיים לכל קבצן, כגון גדמי רגליים וידיים, בובות סמרטוטים דמויי תינוקות, כלי נגינה למיניהם), בתו פולי היפה, ג'ני הזונה, (הזהה אולי לג'ני "כלת הפירטים", העובדת בבית מלון עבור שכר נמוך ובתנאים ירודים), ו"מקי סכין", סכינאי, שודד ורוצח אכזר שאינו בוחל באמצעים, ומוכן לעשות הכול בעבור כסף. הדמויות נעות בין מניעים של תאוות בצע לרצון לשרוד את החיים בצד הפחות יפה של קו העוני. פולי, בתו היחידה של פיצ'ם, "חוצה את הקווים" ונישאת למנהיג השודדים מקי סכין. אביה אינו בוחל באמצעים כדי להעביר את רוע הגזירה, ומפעיל אמצעי סחיטה על בראון הנמר, מפקד משטרת לונדון וידידו של מקי, על מנת שיביא את מק ידידו אל הגרדום.במהלך אופראי-מלאכותי, מצילים ברכט וווייל את גיבורם השודד מן הגרדום, על מנת שלא ייראה ניצחונו השרירותי של הקפיטליזם על השוד. שליח המלכה בא על סוסו הלבן ומכריז על חנינה למקי:

"לכבוד חג ההכתרה מצווה הוד מלכותה שקפטן מקהית' ישוחרר מיד. (קריאות שמחה). כמו כן היא מעלה אותו ואת יורשיו למעלת דוכס. (כולם מריעים). הוא מקבל את טירת מַרמָרֶל, וכן קִצבה שנתית של עשרת אלפים סטרלינג עד סוף ימיו. ולכל בני הזוג הנוכחים כאן שולחת הוד מלכותה איחולי מלכות וברכות אושר". (מגרמנית: אברהם עוז).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הוצג לראשונה ביום 31 באוגוסט 1928 (לפי גרסה אחרת ב-28 באוגוסט באותה השנה) בתיאטרון Am Schiffbauerdam בברלין. בין המעורבים בהעלאת המחזה נמנים אשתו של קורט וייל השחקנית לוטה לניה וכן השחקן והבמאי הגרמני קורט גרון. בשנת 1931 הוסרט המחזה בבימויו של פאבסט. את התפקיד של פולי שיחקה קרולה נהר, בשנת 1954 הועלה המחזה בברודוויי עם לוטה לניה ועם תרגום והתאמה לאנגלית של מארק בליצשטיין.

חנה ארנדט כתבה בספרה "מקורות השלטון הטוטליטרי" כי השפעת המחזה הייתה הפוכה מכוונתו המקורית של ברכט, שביקש לחשוף את הצביעות הבורגנית. השפעתו הפוליטית היחידה של המחזה התבטאה לדבריה בכך שעתה "יכול כל אחד להסיר את המסכה הלא-נוחה של הצביעות ולהתנהג בדרכם של ההמונים בפומבי".

השירים במחזה, דוגמת השיר "מקי סכינאי" (או "מקי סכין" בתרגומו של אברהם עוז), שבוצע על ידי אומנים רבים, ביניהם אלה פיצג'רלד, בובי דרין, לואי ארמסטרונג, פרנק סינטרה, ואריק לביא, הולחנו במלואם על ידי קורט וייל, ששיתף פעולה רבות עם ברכט.

המחזה הועלה בארץ מספר פעמים, לראשונה ב"האהל" ב-1933, שוב ב"האהל" ב-1952, בשנת 1960 בתיאטרון הלאומי, ב-1971 בתיאטרון העירוני חיפה, בשנת 1977 בתיאטרון באר שבע וב-2002 ב"תיאטרון גשר". ליצירה ארבעה תרגומים שונים לעברית, האחד של אברהם שלונסקי, השני של שמעון זנדבנק השלישי של אהוד מנור והרביעי של אברהם עוז.

בשנת 1990 חודש הסרט, ושיחקו בו גם ג'ולי וולטרס ורוג'ר דלטרי (סולנה של להקת המי).

תמונות מתוך ההצגה "אופרה בגרוש" בתיאטרון גשר:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]