טסית הבתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןטסית הבתים
Delichon urbicum -Iceland -flying-8.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: סנוניתיים
סוג: טסית
מין: טסית הבתים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Delichon urbicum
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Delichon urbicum.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טסית הבתים

טסית הבתים או סנונית הערים[2] (שם מדעי: Delichon urbicu) היא מין של ציפור שיר משפחת הסנוניתיים.[3]

שמה של הציפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם טסית הוענק לה על ידי חיים נחמן ביאליק בשל טיסתה המהירה. שמה האנגלי הינו "סנונית הבתים", שמה הצרפתי הוא "סנונית החלונות", ואילו הערבים קוראים לה "חטפית הצווחות".

שמה המדעי "סנונית הבתים" הוא ביוונית, ופירושו Khelidon = סנונית ו - urbis = עיר.[4]

מאפיינים פיזיולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטסית היא ציפור זעירה, משקלה נע בין 16-23 גרם, אורך גופה הינו בין 12-14 ס''מ ואורך כנפיה הינו בין 26-29 ס''מ. כנפיה, ראשה וזנבה של הטסית שחורים - חומים וגבה כחול. בטנה ורגליה מכוסות נוצות לבנות.

קריאת התעופה הבולטת של הציפור היא טירטור קצר ויבש, והיא חיה פחות מ-15 שנה.[5]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ הטסית מצויה באירופה, אסיה וצפון אפריקה, בחורף אוכלוסיית הטסיות נודדת מהדרום לאפריקה, להודו ולדרום מזרח אסיה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ תת-המין הראשי מצוי בארץ בעיקר בקיץ, אך גם חלק מזמן החורף.

בקיץ שוכנת הטסית בכפרים וביישובים וערים בצפון הארץ בעיקר ברמת הגולן, אך לעיתים גם במרכז הארץ, ובחלק מן החורף, שוכנת בדרום הארץ.[4]

הקינון בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטסיות חיות לרוב בלהקות. בתקופת הדגירה עשרות ועד מאות זוגות מקננים יחד בסמיכות.

באירופה תקופת הקינון מתרחשת בחודשים מאי – יוני, באסיה מיוני עד ספטמבר.  בישראל אפריל – יולי.  לרוב בשני מחזורים.

הקן נבנה מבוץ וענפים על ידי שני בני הזוג במשך כ- 10 ימים, במהלכם בני הזוג הולכים הלוך ושוב כ - 1000 פעמים בשביל להביא בוץ במקורם לבניית קן המזכיר בצורתו גביע ומרופד בנוצות. קוטרו כ- 15 ס"מ ובו פתח קטן ועגול סמוך לתקרת המבנה.

הקנים בעבר היו ממוקמים במורדות הרים סלעיים, שדות וכרי מרעה. כיום, רובם ממוקמים ביישובים מתחת לשולי גגות או אדנים, צמוד לקירות, לקורות של גשרים וכדומה.

בהטלה אחת יש 4-5 ביצים לבנות, עליהן דוגרים שני בני הזוג במשך 14-16 ימים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטסית ניזונה לרוב מחרקים, בעיקר קטנים כגון: זבובים, כנימות, דבוראים, וחרקים מעופפים.[3]

ליקוט המזון נעשה רובו בלהקה על ידי מעוף איטי. בתקופת הדגירה בגובה ממוצע של 20 מ' מעל פני הקרקע, וכשהקרקע רטובה מגשם, 50 מ', במרחק שבין 0.5 ק"מ ל 2 ק"מ מהקן. הליקוט מתרחש מעל פני הקרקע, סלעים או צמחייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טסית הבתים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טסית הבתים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ע"פ החלטות האקדמיה
  3. ^ 3.0 3.1 טיולי, אתר. "טסית בתים - מדריך בעלי החיים בישראל של טיולי | אתר טיולי". אתר טיולי (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2018. 
  4. ^ 4.0 4.1 דף הבית, www.yardbirds.org.il
  5. ^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, www.birds.org.il