טעות - לעולם חוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טעות – לעולם חוֹזֵרראשי תיבות: טל"ח) הוא ביטוי שמשמעותו היא כי במקרה של טעות, רשאי השוגה לחזור בו מטעותו בכל שָלָב. מקובל לציין 'טל"ח' (ובהשפעת האנגלית 'ט.ל.ח.'; כתיב זה שגוי ואינו תואם את כללי האקדמיה ללשון) בשוליהם של מחירון, דף חשבון ומסמכים עסקיים דומים, כדי להבהיר שטעות שנפלה בהם בתום לב לא תחייב את הטועה. לביטוי זה משמעות חוזית, משום שהצגת מחירון או הגשת חשבון הן חלק מהמהלכים הכרוכים בכריתת חוזה ובמימושו, כך שטעות עלולה להפוך למחייבת ללא הסתייגות זו. השימוש בביטוי על גבי חשבונות בישראל הוא בעקבות הביטוי באנגלית, המשמש בעיקר בבריטניה ובאירלנד, Errors and Omissions Excepted שנכתבות בקיצור E&OE.

צורה דומה של הביטוי מופיעה לראשונה בתלמוד הבבלי, אך במשמעות שונה: הטועה מחויב לחזור ולתקן (ולכן הטועה הוא החוזר). במסגרת דיון בדיני אונאה נאמר "ואמר רב נחמן: לא שנו אלא לוקח, אבל מוכר – לעולם חוזר".[1] הצירוף "לעולם חוזר" נפוץ מאוד בספרות התלמודית בהלכות קנייה ומכירה. רמב"ם חזר על עיקרון זה בהלכות מכירה שבמשנה תורה, וכתב: "במה דברים אמורים, בלוקח, שהרי המקח בידו ומראהו. אבל המוכר חוזר בהוניה לעולם", וכן "הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּמִדָּה, בְּמִשְׁקָל אוֹ בְּמִנְיָן, וְטָעָה בְּכָלְשֶׁהוּ - חוֹזֵר לְעוֹלָם, שאין הוניה אלא בדמים; אבל בחשבון, חוזר". [חושֶׁן מִשְׁפָּט רלב, א'].

נוסף על מקרי אונאה, הביטוי נקשר לכללי הקריאה בתורה. קיים כלל האומר שאם במהלך קריאת התורה טועה שליח הציבור, עליו לחזור לתחילת הפסוק ולקרוא שוב; בלשון הרמב"ם: "אם טעה בה, לעולם חוזר" (משנה תורה, ספר האהבה, הלכות תפילה פרק י').

בהשאלה משמש הביטוי המשובש במכוון "טעות לעולם חוזרת" כדי להנהיג מידת הבנה וסלחנות כלפי טעויות, משום שהן כביכול חלק בלתי נפרד מהחיים ועל כן מוצדקות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]