טרור בחסות קטר
קטר מאפשרת מימון טרור מתחומה, והיא אחת מהממנות הגדולות בעולם של החמאס.[1][2] דבר זה היה גם אחת מהסיבות למשבר הדיפלומטי הקטרי שפרץ ב-2017 והסתיים ב-2021. בשנת 2014, דייוויד ס. כהן, שהיה אז תת-מזכיר המחלקה לענייני טרור ומודיעין פיננסי במחלקת האוצר של ארצות הברית, האשים את רשויות קטר בכך שהם מאפשרים ומממנים ארגונים שנכללו ברשימות טרור בינלאומיות, וכן מאפשרים לארגונים אלו לחיות במדינה בחופשיות. כהן אמר כי: "יש בקטר מממני טרור המופיעים ברשימות של ארצות הברית והאו"ם, נגדם לא ננקטו צעדים על פי החוק הקטרי". מידע זה נחקר והוכח על ידי מקורות רבים, כולל דוחות מודיעין, גורמי ממשל ועיתונאים.[3]
בתגובה לטענות אלו, אמיר קטר, שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, יצא בספטמבר 2014 בראיון לטלוויזיה האמריקאית להגנה על ממשלתו, נגד האשמות שהיא משמשת מקלט למממני טרור. בראיון עם כריסטיאן אמנפור ב-CNN, האמיר טען שהוא לא מחשיב את הארגונים האלו כטרוריסטים. למרות זאת, חלק מהטרוריסטים המוכרזים מממני טרור גם בקטר, חיו בחסינות במדינה עד 2015.[4]
קטר תומכת בארגון הטרור חמאס, המוגדר כארגון טרור על ידי ארצות הברית, ישראל ומדינות רבות באירופה. קטר מכחישה את האשמות הללו, טוענת שהיא לא תומכת בעמדה הפוליטית של חמאס, ושמדיניותה היא "רק לסייע לקדם דיאלוג בין חמאס לרשות הפלסטינית".[5]
בשנים 2004, 2010, 2014, ו-2017, ממשלת קטר חוקקה חוקים נגד טרור במטרה להילחם בטרור, מימון טרור ופשעים קשורים. בשנת 2019, חוקקה קטר חוקים נגד הלבנת הון ומימון טרור.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 הובהר לקונגרס של ארצות הברית כי שפע של ארגוני צדקה שבסיסם בקטר תומכים בפעילות של אל-קאעידה על ידי סיוע בהעברת והלבנת כספים עבור קבוצת הטרור. בשנת 2010 דווח כי האלימות באפגניסטן ובפקיסטן מומנה בחלקה על ידי תורמים עשירים ברחבי הים הערבי שממשלותיהם לא נוקטות בצעדים בכדי לעצור אותם. מדינות ערביות אחרות שנמנו כמקורות לכספי טרור היו ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות הערביות.
במאמר שפורסם ב-2014 ב"ניו יורק טיימס" בשם "מועדון מד לטרוריסטים", רון פרושאור, אז הנציג הקבוע של ישראל באו"ם, טען כי קטר ביקשה לשפר את תדמיתה הגלובלית על ידי מימון אוניברסיטאות זרות בולטות ואירוח מונדיאל 2022 תוך תמיכה בו-זמנית בחמאס, באל-קאעידה ובאחים המוסלמים.[6]
בדצמבר 2014, חבר הקונגרס בראד שרמן וחבר הקונגרס פיטר רוסקם ביקשו מממשלת ארצות הברית, במכתב לשר האוצר, להטיל סנקציות על קטר. שני חברי הקונגרס ביקשו דיווח מלא על הפעילויות בתוך קטר מיחידים וארגונים המממנים את חמאס, דאעש, אל-קאעידה וג'בהת אל-נוסרה.[7] מחלקת המדינה הגיבה למכתבי המחוקקים בכך שקבעה כי לארצות הברית יש "מערכת יחסים פרודוקטיבית עם קטר", והצביעה על כך שקטר שיפרה את מאמצי הלוחמה בטרור בשנים האחרונות, למרות שהודתה כי אין בקטר מעקב או העמדה לדין של מממני טרור ואותם ארגונים.[8]
שר ההגנה האמריקני לשעבר, רוברט גייטס, הצהיר במאי 2017 כי הוא "לא מכיר מקרים שבהם קטר רודפת אחרי (מימון טרור) רשתות של חמאס, טליבאן ואל-קאעידה".[9]
במסיבת עיתונאים ב-9 ביוני 2017, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תמך בסעודיה ובעלות בריתה במריבה הדיפלומטית שלהם עם קטר, וקבע כי היסטורית שקטר הייתה אחת מממנות הטרור העיקריות.[10]
פעילות הטרור בקטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל קאעדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון צדקה קטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון צדקה קטר (QCS), ארגון העזרה הגדול ביותר בקטר, שיחק תפקיד מפתח בהעברת תמיכה כלכלית לאל קאעדה. במהלך המשפט של ארצות הברית נגד אינעאם אם. ארנאוט דווח כי ב-1993 אוסאמה בן לאדן הזכיר את ארגון צדקה קטר כאחד הערוצים המועדפים להעברת תמיכה כלכלית לפעילי אל קאעדה בחו"ל.
ג'מאל אחמד אל-פאדל, סוכן העסקים לשעבר של אוסאמה בן לאדן, נמלט לארצות הברית ב-1996, הוא העיד לפני ועדת ה-11.9 והקונגרס, כי בן לאדן אמר לו ב-1993 שחברת הצדקה של קטר (QCS), שלאחר מכן שינתה את שמה ל"צדקת קטר", הייתה אחת ממקורות המימון המרכזיים של בן לאדן. אל-פאדל הצהיר ששיתף פעולה אישית עם מנהל ארגון צדקה קטר בסוף שנות ה-90, עבדאללה מוחמד יוסף, שהיה מקושר לאל קאעדה וכן היה מעורב בחזית האסלאמית הלאומית, קבוצה פוליטית סודנית שהגנה על אוסאמה בן לאדן. קונסורציום נגד מימון טרור דיווח כי ארגון צדקה קטאר העביר גם כספים לפעילי אל קאעדה בצ'צ'ניה ב-1999, וכן לאנסאר דין בצפון מאלי.[11]
אנשי עסקים קטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2003, כתב הניו יורק טיימס: "תמיכה פרטית מצד פרסונות מובילות בקטר לאל קאעדה היא נושא רגיש. לאחר התקפות 11 בספטמבר, נאמר כי פעיל אל קאעדה בכיר נוסף, ח'אליד שייח מוחמד, שהיה המתכנן הראשי של ההתקפה על מרכז הסחר העולמי והפנטגון, שהה שבועיים בסוף 2001 בקטאר בעזרת חסידים בכירים, לאחר שנמלט מכווית".
ח'אליפה מוחמד טורקי אל-סובאיי ועבד אל-רחמן בן אומאיר אל-נואימי הם מממנים בכירים של אל קאעדה. אל-סובאיי היה עובד לשעבר בבנק המרכזי של קטר. ב-2014, הודיע עוזר שר האוצר האמריקאי למאבק בטרור ובמודיעין כלכלי, כי שניהם חיים בחופשיות בקטר. שניהם היו ברשימת הטרור העולמית ובקטר נידונו ונמצאו זכאים. לפי הטלגרף, "קטר סירבה להגיב". במשך זמן מה, היה אל-נואימי, נשיא איגוד הכדורגל של קטר. לפי דו"ח אמריקאי, שלח אל-נואימי יותר מ-1.25 מיליון לירות שטרלינג בחודש ללוחמים הג'יהאדים של אל קאעדה בעיראק. הוא שלח מאות אלפי לירות ללוחמים בסוריה. ארצות הברית הכריזה על אל-נואימי כטרוריסט ב-2013. ובריטניה עשתה כך ב-2014. אל-נואימי קשור גם לעבד אל-והאב מוחמד, טרוריסט מוכרז ברמה עולמית (SDGT) עליו הטילה מחלקת האוצר האמריקאית סנקציות ב-2013 על תפקידו כמממן ובכיר באל קאעדה בחצי האי ערב. רוברט מדיק, כתב במוסף מיוחד על "הפסקת המימון של טרור" של הטלגרף, ב-2014 כי קטאר "התעלמה ממממני טרור הפועלים בתוך גבולותיה".
ב-4 באוגוסט 2015, משרד האוצר של ארצות הברית הכריז על סנקציות כנגד האזרח הקטרי עבד אל-לטיף בן עבדאללה סליח מוחמד אל-כווארי על תמיכתו באל קאעדה בפקיסטן ואפגניסטן. לטענת משרד האוצר, אל-כווארי עבד עם אל-קאעידה מתחילת שנות ה-2000 בתפקידו כמממן וקצין ביטחון לארגון הטרור.
במהלך המהפכה הלובית ב-2011 שהדיחה את מועמר קדאפי, קטר סיפקה תמיכה כלכלית וחומרית המוערכת ב"מיליוני דולרים בעזרה, אימונים צבאיים ויותר מ-20,000 טון נשק" למורדים נגד קדאפי, שהועברו דרך מספר דמויות מרכזיות, חלקן קשורות לאל-קאעידה. בפרט, עבד אלחכים בלחאג', פוליטיקאי ומנהיג צבאי לובי שהנהיג את הקבוצה הלובית האיסלאמית הלוחמת (LIFG), שסווגה כטרוריסטית על ידי האו"ם, היה בין הדמויות המרכזיות שתומכת קטאר בלוב וקיבל משלוחים ששולמו על ידי קטר. מספר חברים בקבוצה, שניסתה להדיח את קדאפי מאז 1994, היו קשורים באופן רציף לאל קאעדה. בלחאג' דווח כי עקב אחרי בין לאדן כאשר העביר את מטה אל קאעדה לסודאן ב-1996. עוד טענה מועצת הביטחון של האו"ם כי LIFG תרמה ל"מימון, תכנון, קידום, הכנה או ביצוע של מעשים או פעילויות על ידי, בשיתוף עם, בשם של, במטרה לתמוך באל קאעדה, מנהיגה וטליבאן".[12]
ג'בהת אל נוסרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטר תמכה גם בזרוע של אל-קאעידה בסוריה, ג'בהת אל נוסרה, מאז 2013. הקבוצה הג'יהאדית, שהוקמה במסגרת תוכניותיו של אבו בכר אל-בגדדי למדינה איסלמית בלבנט, התנתקה מ-ISIS ב-2013 בשל סכסוכי מנהיגות. הקבוצה הוכרזה כגוף טרוריסטי על ידי האו"ם, האיחוד האירופי, קנדה, ארצות הברית, ישראל, הונג קונג, שווייץ ואוסטרליה. עם זאת, קטר תמכה בה באופן רציף דרך תשלומי כופר וקמפיינים לגיוס כספים כשותף אסטרטגי בסוריה, מחויבת להדחתו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד.
קטר שימשה גם כמתווכת לשחרור שבויים שהחזיקה אל-נוסרה במספר הזדמנויות, בעיקר במקרה של 45 שומרי השלום הפיג'יים של האו"ם שנחטפו באוגוסט 2014 ובהחלפת השבויים בין א-נוסרה לממשלת לבנון בדצמבר 2015. קטר שילמה גם כופרים גבוהים - בין מספר מיליונים למאות מיליוני דולרים - כדי לשחרר בני ערובה שהחזיקה א-נוסרה.[13]
בנוסף לתשלומי כופר, ממשלת קטר ואזרחים קטאריים תמכו בקמפיינים גדולים לגיוס כספים שנועדו "לתמוך ברכישת נשק, מזון וציוד לא-נוסרה בסוריה", שהסתמכו לעיתים קרובות על מדיה חברתית. "מדיד אהל אל-שאם", קמפיין לגיוס כספים שהושק ב-2013 ונסגר על ידי הרשויות הקטאריות רק ב-2015, הפך ל"אחד הערוצים המועדפים לתרומות שנועדו לקבוצה".
ב-2013 הרחיבו את מדיד אהל אל-שאם לאיסוף נשק, כפי שהוכרז בפוסט בפייסבוק במאי 2013. דמויות בולטות רבות, מהקלריק המצרי ווגדי גונים ועד הקטרי העשיר עבדולעזיז בן ח'ליפה אל-עתיה, תמכו באופן גלוי בקמפיין בפרופילים החברתיים שלהם. עם זאת, הצלחת הקמפיין נקשרה בעיקר למתאמיו הישירים מ-2013 עד 2015, סעד בן סעד מוחמד שריאן אל-כעבי ועבד אל-לטיף בן עבדאללה סאלח מוחמד אל-כוארי. אל-כעבי הוא אזרח קטר שהוכרז על ידי משרד האוצר האמריקאי כמממן טרור, ופעל גם כתיווך לאיסוף כופר לחילופי בני ערובה עם א-נוסרה באוגוסט 2015. אל-כווארי, מממן נוסף מקטר ודמות מרכזית במדיד אהל אל-שאם, גם הוא הוכרז על ידי משרד האוצר האמריקאי על איסוף תמיכה כספית לאל קאעדה ולתפקידו כ"קצין הביטחון של אל קאעדה". גם דווח כי אל-כווארי שיתף פעולה הדוק עם עבדאללה ג'נים מפוז מוסלם אל-כוואר, מקטר, כדי "להעביר כסף, הודעות ותמיכה חומרית נוספת לאלמנטים של אל קאעדה באיראן", וגם סייע לג'יהאדיסטים לנסוע לאפגניסטן. ממשלת קטר לא עצרה את שני מממני הטרור אחרי ההכרזה של האוצר, ושניהם המשיכו לחיות ללא פגע במדינה עד 2015, כאשר הממשלה הקטרית הקפיאה את נכסיהם והטילה עליהם איסורי נסיעה.
דאעש[עריכת קוד מקור | עריכה]
קצינים אמריקאיים אמרו כי תרומות ממדינות מחוץ לארצות הברית היו מקור מסורתי למימון טרור. חלק קטן מפעולות המימון של דאעש מגיע מתרומות כאלו.
עבדול כרים אל-ת'אני, חבר במשפחת המלוכה של קטאר, הפעיל בית מחבוא לאבו מוסעב א-זרקאווי, מייסד אל קאעדה בעיראק, השם הקודם לדאעש. אל-ת'אני חילק דרכונים קטריים והפקיד מיליון דולר בחשבון בנק כדי לממן את אל קאעדה בעיראק.
עבד אל רחמן אל נועימי, אזרח קטארי, פעל כמתווך בין אל קאעדה בעיראק לתורמים מקטר.
בתחילת 2015 החלו שמועות נוספות על שיתוף פעולה של קטר עם דאעש. ב-11 בפברואר 2015, סודאן טריביון דיווח על הצהרות שנויות במחלוקת מאת יחיא סאדם, פקיד של תנועת השחרור הסודנית מיני מינאווי, שהאשים את קטר בתמיכה ברצח עם שבוצע על ידי מיליציות סודאניות בדרפור על ידי העברת כספים דרך הסניף הסודני של ארגון הצדקה הקטרי, פעיל בדרפור מאז 2010. סאדם טען כי ארגון הצדקה, שנראה כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הכוחות הסודאניים, "בונה מתחמי דיור באזורים מרוחקים ונטושים לאירוח ואימון קבוצות קיצוניות". יש המאמינים כי מחנות אלו מארחים לוחמי דאעש, דבר שהועלה על ידי משתתפים מקהילת המודיעין באירוע במרץ 2015 במכון האמריקאי לשלום.
בפברואר 2015, היחסים בין מצרים לקטאר הדרדרו לאחר שחיל האוויר המצרי ביצע תקיפות אוויריות על עמדות משוערות של דאעש בלוב השכנה, בעקבות כריתת ראשם של 21 נוצרים קופטים מצריים. התקיפות הוגנו על ידי אל-ג'זירה, ששידרה תמונות של אזרחים שנפגעו. בנוסף, משרד החוץ של קטר הביע מורת רוח על התקיפות. בעקבות זה טאריק עדל, נציג מצרים בליגה הערבית, האשים את קטר בתמיכה בטרור. אזרחי מצרים גם השיקו קמפיין מקוון שמגנה את ממשלת קטר. מועצת שיתוף הפעולה המפרצית דחתה את האשמות של מצרים ומזכירה הכללי שלה ראה את ההצהרות כשקריות. זמן קצר לאחר מכן, קטר החזירה את שגרירה למצרים ל"התייעצויות". ב-2017 ממשלת קטאר הרשיעה 25 תומכי דאעש, רובם אזרחי קטר, במאסר עולם, עם מינימום של 25 שנים.
חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – תמיכת קטר בחמאס |
חמאס מוכרת כארגון טרור ברוב מדינות העולם. אלו שלא, מציינות רק את הזרוע הצבאית של חמאס כארגון טרור. בדצמבר 2013, מצרים הכריזה על האחים המוסלמים כארגון טרור. חמאס, כזרוע של האחים המוסלמים, הוכרז בפברואר 2015 גם הוא כארגון טרור. ביוני 2015, בית משפט לערעורים במצרים ביטל את ההכרזה.
יותר כסף זורם מקטר לחמאס מאשר מכל מדינה אחרת. ב-2014, קטר התחייבה לתרום 400 מיליון דולר לחמאס.
בספטמבר 2014, הקונגרס קיים דיון לגבי תפקידה של טורקיה וקטר במימון טרור. חבר הקונגרס טד דויטש אמר:
"היחסים עם חלק מהמדינות האלה מורכבים... תמיכה בחמאס אינה מורכבת, ותגובתנו לתמיכתן בחמאס לא צריכה להיות מורכבת גם היא."
חבר הקונגרס טד פו אמר: "עלינו להבהיר את מסרנו: אם אתם עוזרים לממן את חמאס, תהיינה השלכות חמורות ולא נעימות. אני מקווה שקטר וטורקיה מקשיבות."
ב-2014, ראש ממשלת עיראק לשעבר נורי אל-מאליקי הצהיר שקטאר וערב הסעודית התחילו את המלחמות האזרחיות בעיראק ובסוריה, והסיתו ועודדו תנועות טרור, כמו מדינת האסלאם בעיראק ובלבנט ואל-קאעידה, תומכים בהם מדינית ובתקשורת, בכסף ובקניית נשק עבורם.
קטר מארחת באופן רציף את בכירי חמאס מאז 2012, כאשר ח'אלד משעל, המנהיג הפוליטי של חמאס, ברח מסוריה לקטר. עם זאת, משעל כבר מצא מקלט בקטאר בסוף שנות ה-90, לפני שעבר לדמשק ב-2001. במהלך העשורים האחרונים, קטר הציעה מקלט גם למספר פעילי חמאס בולטים: מסאלח אל-עארורי, מייסד זרועה הצבאית של חמאס, הידוע בכך שתכנן פיגועים מחו"ל בזמן שהתארח בקטר לאחר שעזב את טורקיה בדצמבר 2015, ועד לחוסאם בדראן, שהסית לכמה פיגועי התאבדות קטלניים במהלך האינתיפאדה השנייה ונמצא בקטאר מאז 2011. לצד טורקיה, קטאר הייתה המדינה היחידה שתמכה בחמאס בזמן הדחת הרשות הפלסטינית מרצועת עזה ב-2007. מיד לאחר מכן, קטר התחייבה באופן פומבי ל-250 מיליון דולר סיוע לעזה. היחסים בין המדינה לארגון הטרור התחזקו במיוחד בין 2008 ל-2009 לאחר מספר הבעות תמיכה הדדיות, ובמיוחד לאחר שקטר גינתה את הסגר על רצועת עזה.
אמיר קטר לשעבר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, היה ראש המדינה הראשון שביקר בעזה לאחר שחמאס תפס את השלטון, ב-2012. באותה הזדמנות, השליט הקטארי הודיע שקטאר תקדיש 400 מיליון דולר לסיוע ולעבודות שיקום. עד כה, קטאר הוציאה מעל למיליארד דולר למאמצי הבנייה מחדש, וכך הפכה לתורם הגדול ביותר לרצועת עזה.
ביולי 2017, מנהל ה-CIA לשעבר דייוויד פטראוס חשף שקטר אירחה את ההנהגה של חמאס לבקשת ארצות הברית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מממנת את חמאס אבל משרתת אינטרסים אמריקנים: מי את קטאר?, באתר מאקו, 23 בנובמבר 2023
- ^ אסף אוני, מאות מיליונים בשנה: המשחק הכפול של התורמת הגדולה לחמאס, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2023
- ^ Dettmer, Jamie (2014-12-10). "U.S. Ally Qatar Shelters Jihadi Moneymen". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2024-01-20.
- ^ Mick Krever, Qatar's Emir: We don't fund terrorists, CNN, 25 בספטמבר 2014 (באנגלית)
- ^ Analysts: Qatar supports Gaza not Hamas, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Opinion | Club Med for Terrorists - The New York Times, web.archive.org, 2019-05-17 (באנגלית)
- ^ Jamie Dettmer, U.S. Ally Qatar Shelters Jihadi Moneymen, The Daily Beast, 10 בדצמבר 2014
- ^ "State Dept Response to Qatar Inquiry" (PDF). house.gov. 2014-11-21. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-09-12. נבדק ב-2022-10-18.
- ^ "Sanctions, leaving military base 'possible options against Qatar'". Arab News. 27 במאי 2017. ארכיון מ-4 ביולי 2017. נבדק ב-7 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Trump escalates row by accusing Qatar of sponsoring terror, The Guardian, 2017 (באנגלית)
- ^ משה אלעד, קטר דוהרת על כל המסילות-ידידת ארה"ב תומכת בטרור, באתר Jokopost, 8 באוקטובר 2014
- ^ יוני בן-מנחם, הקשר של קטאר לארגוני הטרור, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 15 בינואר 2017
- ^ דיווח: ג'בהת א-נוסרה קיבל מקטאר 25 מיליון דולר במסגרת עסקת השבויים עם לבנון, באתר ynet, 2 בדצמבר 2015