יאן גרברק

**יאן גרברק**
**Jan Garbarek**
לידה	4 במרץ 1947 (בן 77); מייסן, נורווגיה
מוקד פעילות	נורווגיה
תקופת הפעילות	מ-1966
מקום לימודים	אוניברסיטת אוסלו
סוגה	ג'אז, מוזיקת עולם, מוזיקה קלאסית
כלי נגינה	סקסופון, סקסופון טנור, bass saxophone
חברת תקליטים	ECM
שיתופי פעולה בולטים	ראלף טאונר, קית' ג'ארט, ג'ון מקלפלין, טרייה ריפדאל, צ'ארלי היידן, מירוסלאב ויטוס, ביל פריזל, אברהרד וובר
צאצאים	Anja Garbarek
פרסים והוקרה	פרס וילי ברנדט (2014); אביר דרגה ראשונה במסדר אולב הקדוש (1 ביולי 1998); פרס באדי (1968); Arts Council Norway Honorary Award (2004); פרס שפלמן ;
	www.garbarek.com
	פרופיל ב-IMDb

יאן גרברק (בנורווגית: Jan Garbarek‏ נולד בנורווגיה ב-4 במרץ 1947) הוא סקסופוניסט ומלחין נורווגי ממוצא פולני. גרברק, המנגן בסקסופון סופרן וטנור, פעיל במוזיקת ג'אז, מוזיקת עולם ומוזיקה קלאסית.

ביוגרפיה ויצירתו

גרברק נולד לשבוי מלחמה פולני, צ'סלב גרברק, ובת איכרים נורווגית בעיר מייסן. הוא קיבל אזרחות נורווגית בגיל שבע וגדל באוסלו.

הוא החל לנגן בסוף שנות השישים והתמקד בתחילה במוזיקת אוונגרד, ג'אז אוונגרדי, מוזיקת רוק ומוזיקה קלאסית עכשווית. בין היתר היה חבר בלהקת ג'אז-רוק מתקדם והופיע בנגינת יצירות משל המלחין האוונגרדי ג'רג' ראסל. בשנת 1973 נטש את האוונגרד ועבר לפתח סגנון אישי המושפע מג'אז חופשי, ממלחינים סקנדינביים, ממוזיקת עם סקנדינבית וממוזיקת עולם (בעיקר מוטיבים מהודו וממוזיקה סופית). כמעט את כל הקלטותיו עשה גרברק במסגרת חברת התקליטים ECM והצליל שלו הפך לאחד מהצלילים המזוהים ביותר עם "הצליל של ECM".

הצליל של גרברק חודר. הוא משתמש בטכניקה של נגינת צלילים ארוכים במיוחד ובפיסוק (פרייזינג) ייחודי, הכולל הפסקות שקטות ארוכות. בשנות השבעים השתתף יחד עם הפסנתרן קית' ג'ארט ב"רביעיית הג'אז האירופית" (בין השנים 1974–1979, עם פלה דניאלסון בקונטרבס וג'ון כריסטיאנסן בתופים). אלבומו פורץ הדרך מ-1976 Dis, יחד עם ראלף טאונר בגיטרה של 12 מיתרים ובהשתתפות נגנים אורחים בקטעי המוזיקה השונים בכלי נשיפה, כלי הקשה וכלי מיתר אתניים, ביניהם סוג של נבל סקנדינבי עתיק (אך ללא מערכת תופים או חטיבת קצב) יצרה זרם מוזיקלי חדש אמביינט-ג'אז^[1].

שיתופי הפעולה שלו בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים כללו את מיטב האמנים של ECM. עם הגיטריסטים אגברטו ג'יזמונטי, ג'ון מקלפלין וטרייה ריפדאל, נגני הגיטרה בס צ'ארלי היידן ומירוסלאב ויטוס, נגני כלי ההקשה הברזילאי ננה וסקונסלוס וההודי זקיר חוסיין, נגן הבנסורי האריפראסאד צ'אוראסיה, נגנן האקורדיון רישאר גליאנו ואחרים עסק בהקלטת מוזיקה המושפעת מאמביאנט, מוזיקת עולם ושירי עם. עם ביל פריזל ואברהרד וובר הקליט יצירות פיוז'ן וג'אז המושפע ממוזיקה אלקטרונית.

גם בשנים שלאחר מכן ממשיך גרברק לחקור מוזיקת עם, מוזיקה אלקטרונית, פיוז'ן ועוד והוא מושפע מטקסטים השייכים ל"עידן החדש" (New Age) באלבומים כמו I Took Up The Runes, Madar, Ragas and Sagas ועוד. אחד האלבומים המצליחים ביותר בו השתתף הוא תקליט מוזיקת העולם Making Music מ-1987 (שכמו כל האלבומים לעיל יצא אף הוא בהוצאת ECM) עם ג'ון מקלפלין בגיטרה, זקיר חוסיין בטאבלה והאריפראסאד צ'אוראסיה בבנסורי^[2].

בשנת 1994 פנה אליו מפיק ECM, מנפרד אייכר, בהצעה לשתף פעולה עם אנסמבל היליארד, השרים מזמורים גרגוריאנים מימי הביניים, כך נוצר התקליט Officium, שזכה להצלחה אדירה^[3] ובעקבותיו הוקלטו שיתופי פעולה נוספים של גרברק ואנסמבל היליארד.

גרברק מלחין גם פסקולים לסרטים, הצגות ומחול. בין היתר הלחין את פסקול סרטו של עמוס גיתאי, "כיפור" וסרטו של יוסי זומר, "רסיסים"^[4].

בתו היא המוזיקאית והזמרת אניה גרברק^(אנ').