יאנוש אנטל (משורר)
 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1907 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1943 (בגיל 36) |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
יאנוש אנטל (בהונגרית: Antal János; בודפשט, 17 באוקטובר 1907 – ברית המועצות, דצמבר 1943) היה משורר, סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי, שנספה בשואה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאנוש אנטל נולד במשפחה יהודית בבודפשט ועבר לקלוז'-נאפוקה (העיר העבר לרומניה בשנת 1920) עם אביו המתמטיקאי מרק אנטל שנאלץ להגר לשם מהונגריה אחרי נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. שם עבד יאנוש אצל כתב העת נאפקלט (Napkelet) כתלמיד תיכון. לאסלו דיאנש הציג את שיריו האקטיביסטיים-עתידניים כתוצר של "שירה המחפשת נשמה עולמית חדשה". במהלך לימודיו בווינה ובפריז, ואפילו אחרי שהתיישב בבודפשט, הוא היה עובד של כתב העת "התקופה שלנו" (Korunk).
קטעים מהרומן שלו "נעורים חנוקים" (Fülledt fiatalság) הופיעו ב"תקופה שלנו" בשנת 1930. מאמריו על תולדות התרבות ניתחו את נושאי האמנות הפרולטרית. הוא היה מעורב באופן פעיל בעבודה הבלתי חוקית של מפלגת הקומוניסטים בהונגריה ה-KMP כחבר בקבוצת הכתיבה השמאלנית, ממארגני החזית העממית, ביקורת חברתית, עבד בכתב העת "גונדולט" (Gondolat) וערך את "החזית" (Front) הלא חוקי ואת ה"קוֹמוּנִיסט". הוא נכלא בשנת 1937, נלקח מהכלא לחזית המזרחית בשנת 1942 במסגרת שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ומת מטיפוס הבהרות.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר שירים (עם אנדור בצ'קי, קלוז'-נאפוקה, 1923);
- בתולים. סיפורן של שתי נפשות (קלוז'-נאפוקה, 1928).
- ב-18 באפריל 1934 התחתן עם אילונה שפורן, בתם של לאיוש שפורן ושל זאלי פאנט בבודפשט.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאנוש אנטל - אנדור בצ'קי: ספר שירים; קלוז'-נפוקה, 1923
- בתולים. סיפורן של שתי נפשות; פאלאס, קלוז', 1929
- אמונה וטעות. מאמרים נבחרים, מחקרים; הזמנת עיתונות, קבלה, ראיונות פאל פטר טוט; 1985 (עקרונות ודרכים)
- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés I. (A–F). Főszerk. Balogh dgár. Bucurest: . 1981.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|