יאנוש לאבוטה
 | |
| יאנוש לאבוטה, גרסה משנת 1858 לתמונה משנת 1820 | |
| לידה |
5 ביולי 1764 פוסטאפדמש, אז "הונגריה העליונה", ממלכת הונגריה, האימפריה ההבסבורגית, כיום פוסטה אוליאני בסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1820 (בגיל 56) טאיה, צפון הונגריה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית |
| שם לידה | Izsépfalvi Lavotta Károly János |
| מוקד פעילות |
קלוז'-נאפוקה |
| עיסוק | כנר, מלחין |
| סוגה | ורבונקוש, מוזיקה רומנטית |
| שפה מועדפת |
הונגרית |
| כלי נגינה | כינור |
  | |
קארוי יאנוש לאבוטה אִיזֵ'פּפאלווי (בהונגרית: Izsépfalvi Lavotta Károly János, בסלובקית: Jan Lavotta; 5 ביולי 1764 פוסטאפדמש (Pusztafődémes), בנפת גאלאנטה, כיום בסלובקיה – 11 באוגוסט 1820 טאיה) היה כנר ומלחין הונגרי. נציג בולט של מוזיקת ורבונקוש. אותו, יחד עם יאנוש ביהרי ואנטל צ'רמאק, מכנים "שלישיית הוורבונקוש". יצירתו הושפעה על ידי המוזיקה הקלאסית המערבית. כונה "הכנר המכשף" (A bájoló hegedűs)[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאנוש לאבוטה נולד ב-1764 בפּוסטַאפֶדֵמֶש (בסלובקית - פוסטי פדימש Pustý Fedýmeš), בחבל הונגריה העליונה, חלק מהאימפריה ההבסבורגית, כיום פוסטה אוליאני (Pusté Úľany) בנפת גאלאנטה בסלובקיה, כבן יחיד למשפחה הונגרית ממוצא אצילי. אביו כיהן כמזכיר של המושל בפוז'ון (ברטיסלבה) ואחר כך בתפקיד פקידותי בבודה.[2] לאבוטה גילה כישרון למוזיקה עוד בילדותו כשלמד נגינה בכינור מאביו שהיה כנר חובב מוכשר. מוריו למוזיקה היו יוז'ף ציזלר (Czizler), ה"פרימאש" של הקרדינל-נסיך בתיאני, בונאוונטורה זאוואדי, מוזיקאי של משפחת אסטרהאזי, פרנץ הוסה (Hossza Ferenc) שפעל בנאג'סומבאט, והמנצח גיירג' גלנץ (Glanz György).[1]
אמו, קלארה לבית סווֶטֶנייאֶי, נפטרה כשלאבוטה היה בן 9. אביו נשא בהמשך אישה שנייה. אחרי לימודים בבודה, האב שלח את בנו לפנימייה ישועית בנאג'סומבאט (כיום טרנבה). אחר כך בעזרת מלגה הוא למד משפטים בפוז'ון. בשנת 1783 התגורר בפשט. באחד מביקוריו בבית אביו התעוררה שערורייה כשתוך כדי ריב עם אמו החורגת איים עליה בסכין. הוא נמלט מהבית והתגייס לצבא.[1] אחרי שאביו שחרר אותו מהשירות לא חזר מיד ללימודי המשפטים אלא נסע לווינה, עד שנת 1786 השתלם בווינה בנסיבות לא ידועות היטב בנגינה ובתאוריית המוזיקה והחל בהדרגה בקריירה מוזיקלית ככנר וירטואוז וכמלחין ובקריירה תיאטרלית. בנאג'סומבט הוא כתב את יצירתו הראשונה - "רטוריקה". לתקופה הוא שהה בפראקנו (בגרמנית - פורכטנאו - Forchtenau) כיום פורכטנשטיין בבורגנלנד, באוסטריה, אחר כך התגורר למשך שלושה חדשים במנזר פאולני בבאנפאלווה, עבר בהמשך לשופרון ולבסוף חזר לפשט והשלים את לימודי המשפטים.[1] לאבוטה עבד זמן מה כפקיד בקנצלריה של הברון לאסלו אורצי בפשט עד 1791, אחר כך לימד כמורה פרטי את בניו של הרוזן קארוי זיצ'י (1826-1753).[2] בפשט היה מעורב בקטטות ובפרשיות אהבה סוערות.[1]
פעילותו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1792 ו-1793 כיהן לאבוטה כמנהל מוזיקלי של החברה ההונגרית לתיאטרון בבודה ופשט. ב-1799-1797 חי בעיר מישקולץ וערך סיורים ארוכים ככנר וירטואוז בכל רחבי הונגריה. בשנים 1802–1804 ניצח על תזמורת התיאטרון ההונגרי בקולוז'וואר בטרנסילבניה, עבד גם עם להקות תיאטרון בדברצן, במארושוואשארהיי בטרנסילבניה ובלשינץ (כיום לוצ'נץ בסלובקיה) . הוא נדד תכופות לשם הופעות בחצרות האצילים ולימד נגינת כינור ופסנתר (למשל לימד פסנתר בביתו של הרוזן אימרה טלקי במרמורוש). החל משנת 1816 פתח חנות למוזיקה בעיר דברצן. אחרי שנת 1817 הידרדרה בריאותו. הוא חזר לנדוד ולבסוף השתקע בטאיה, שבמחוז זמפלן (בימינו בנפת סרנץ' במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן). הוא נפטר שם בשנת 1820. לאבוטה, נחשב לצד אנטאל צ'רמק, יאנוש ביהרי ויוז'ף קושוביץ' לאחד הנציגים הבולטים של מוזיקת ורבונקוש.
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידועות 185 יצירות של לאבוטה.
- 1785 - Rhetorica
- 1797 - Nobilium Hungariae Insurgentium Nota Insurrectionalis Hungarica
(מחזור בן 18 שירים)
- Ábrándok (פנטזיות) :
- Szigetvár ostroma - "המצור על סיגטוואר"
- Az égi háború - "המלחמה בשמיים"
- "A vadászat" (הציד)
- אוסף של ורבונקושוק (Verbunkosok gyűjteménye)
- Egyéb kéziratok (német táncok, menüettek, kontratáncok és polonézek)
- Magyar aquardo - לכלי קשת ותני קרנות יער
פרט לוורבונקוש, הלחין לאבוטה ריקודים גרמניים, פולונזות, קונטרדאנסים ומנואטים לכלי קשת וכן מוזיקת פסנתר. לאבוטה הלחין לחנים לשירי מיהאי צ'וקונאי ויטז.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקראו על שמו:
- רחובות בקבאניה - הרובע עשרה של בודפשט -, במישקולץ, שלגוטריאן, שארושפאטאק ובבלטונספלאק
- בשאטוראליה-אויהיי (Sátoraljaújhely)- בית הספר למוזיקה ותחרות לדואטים לכינורות. הוקם שם גם פסל לזכרו.
כמו כן פועלת שם תזמורת קאמרית של חובבים על שם לאבוטה
- 1990 - הוקם פרס יאנוש לאבוטה מטעם המחוזו בורשוד-זמפלן-אבאאוי
- תחרות לכנרים ראשיים (פרימאש) צוענים בהונגריה נקראת על שמו
- הכנר יאנוש ביהרי הלחין קטע לכינור לזכרו "על קברו של לאבוטה"
- 1906 - הכנר והמלחין ינה הובאי הלחין אופרה על חייו "אהבתו של לאבוטה"
- 1967 - המלחין פרנץ פרקש הלחין לזכרו את יצירתו "לבוטיאנה" לחמישיית כלי נשיפה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאנוש לאבוטה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יאנוש לאבוטה, באתר Discogs (באנגלית)- ויקיטקסט:הערך בלקסיקון הביוגרפי של האימפריה האוסטרית
.svg){kind=logo}
Constantin von Wurzbach art. Kark Johann Lavotta in Biographisches Lexikon des Kaiserthums Oesterreich. 14. Theil. Kaiserlich-königliche Hof-Staatsdruckerei, Wien 1865, S. 231–233
Horchova - Jan Lavotta in Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (ÖBL). Band 5, Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 1972, S. 53.
- ביוגרפיה באתר של קארוי קושה (בהונגרית)
- ביוגרפיה בכתבה מאת איטוואן ברטאלוש - בעיתון "Az ország tükre 1865
- ריקוד ורבונקוש באתר יו טיוב - שני נגנים של האנסמבל הבארוקי טרנסילבניה
- Aurél Kárpát "Bájoló hegedűs" "Nyugat" 1930 nr 13