יאנוש ביהרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאנוש ביהרי
Bihari János
ציור מאת יאנוש דונאט, 1820
ציור מאת יאנוש דונאט, 1820
לידה 21 באוקטובר 1764
נאג'אבון, ממלכת הונגריה, האימפריה ההבסבורגית, כיום ולקה בלאכובו בסלובקיה העצמאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1827 (בגיל 62)
פשט, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 באפריל 1827 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יאנוש ביהריהונגרית:Bihari János, ‏ 21 באוקטובר 176426 באפריל 1827) היה כנר ומלחין הונגרי ממוצא צועני. הוא היה אחד מממסדי המוזיקה הצוענית ההונגרית ה"קלאסית" ושל סוגת הוורבונקוש. כונה "אורפאוס הצועני".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהרי נולד בשנת 1764 במשפחה של מוזיקאים צוענים ביישוב נאג'אבון (Nagyabony), בסלובקית: ולקה בלאכובו, בזמנו בממלכת הונגריה, כיום בסלובקיה העצמאית. גם אביו היה כנר. הוא בילה את שנותיו המוקדמות בבן (Böny) במחוז גייר. מוקדם בילדותו למד ביהרי נגינה מבני המשפחה. בגיל 7 שימש כבר ככנר שני (kontrás) בלהקה.[1] חסרים עליו פרטים ביוגרפיים רבים. בשנת 1789 הוא התחתן ביישוב סרדאהיי עם אווה, בת ה-16, בתו של נגן צימבלום מפורסם, שימון באניאק והפך במהרה לכנר ראשון (פרימאש) בלהקת חמיו. אחרי שפעל בעיקר בערים סרדאהיי וקומארנו (קומארום), בשנת 1801 הקים יאנוש ביהרי בעיר פשט תזמורת משלו מורכבת מ-4 כנרים ונגן צימבלום אחד. להקה זו הפכה לפופולרית וערכה סיורי הופעות בערים רבות בהונגריה ומחוצה לה. בכל מדינה שבה ביקר, למד ביהרי את צביון מוזיקת העם והקלאסית המקומית ואימץ אותן בהופעותיו. נגינתו זכתה להערכתם של מוזיקאים דגולים כמו ליסט (למשל בספרו - "על הצוענים והמוזיקה שלהם בהונגריה" Des Bohémiens et de leur musique en Hongrie (1859)), פרנץ ארקל ובטהובן אותו, לפי דיולה קאלדי, פגש מספר פעמים בווינה. פעילותו המוזיקלית המצליחה איפשר לו סגנון חיים ראוותני למדי. רכש לעצמו בגדים הדורים, העסיק שרת שהחזיק את כינורו, התארח בבתי מלון מפוארים. ב-1818 נסע לוספרם בה התיידד ושיתף פעולה עם המוזיקאי איגנאץ רוזיצ'קה. מנגינות שהלחין או עיבד שימשו את ליסט, בטהובן את פבלו סרסטה ואחרים ביצירותיהם.ב-1811 ניגן בפני כינוס הפרלמנט של הונגריה בברטיסלבה (אז פוז'ון). ב-1814 הוא ניגן בפני המשתתפים ב-קונגרס ווינה. ב-1820 הופיע עם להקתו בפני קיסר אוסטריה, פרנץ הראשון על אי בדנובה, בין בודה לפשט. בשנת 1824 נפצע ביהרי בידו השמאלית ונכותו פגעה בביצועיו. הפופולריות שלו דעכה והוא נפטר בעוני בפשט.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהרי השאיר 84 יצירות, רובן ורבונקוש או צ'רדש שהפכו לקלסיקה. הם הועלו על תווים על ידי מוזיקאים עמיתים.

  • Hadik óbester nótája
  • Hatvágás verbunkos
  • Huszár verbunkos
  • Sarkantyus verbunkos
  • Bihari nótája mikor a pénze elfogyott
  • Requiem fia halálára
  • Koronációs
  • Primiciális
  • Palatinus

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 14 באוקטובר 1928 - במלאת מאה שנה למותו של ביהרי - פסל שלו מאת הפסל לסלו ואסארי הוצב בהאי מרגיט בבודפשט, לזכר נשף של הארכידוכס יוזף, פלטין הונגריה, שהתקיים באי הזה ושבו ביהרי ריתק את הקהל. הפסל נהרס בימי מלחמת העולם השנייה ועוצב מחדש ב-1969 על ידי קארוי ראדו. על כן הפסל נמצא לוח זיכרון עם תבליט של קיפוד המחזיק בפיו ענף של אלון, סמל לצועני הונגריה. בטקס המקורי לחניכת הפסל נכח הארכידוכס יוזף-אוגוסט מהבסבורג-לורן, והרבה מוזיקאים צוענים בני התקופה, כולל דיולה פקאר ויוז'ף ז'ני מהוועד לזכרונו של ביהרי וצאצאי האמן.

כיום הפסל הועבר על יד כנסיית מיכאל הקדוש, בטיילת האמנים.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאנוש ביהרי בוויקישיתוף

Magyar Életrajzi Lexikon 1000-1990

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ervin Major - Bihari János. Zenei Szemle, 1928.

Ervin Major - Bihari műveinek tematikus katalógusa Zenei Szemle, 1928,.

יאנוש ביהרי במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטהובן השתמש במנגינה של ביהרי בפתיחה "אישטוואן הקדוש"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]