לדלג לתוכן

יבגני סטנובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יבגני סטנובסקי
Евгений Янович Сатановский
לידה 15 ביוני 1959 (בן 67)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הלאומית למדע וטכנולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים Candidate of Economic Sciences עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יבגני יאנוביץ' סטנובסקי (ברוסית: Евгений Янович Сатановский) הוא אקדמאי ואיש מחקר יהודי-רוסי, מזרחן וכלכלן העומד בראש מכון המזרח התיכון (לשעבר, המכון ללימוד ישראל והמזרח התיכון), מכון מחקר עצמאי בפדרציה הרוסית לענייני ישראל והמזרח התיכון. בעבר כיהן כנשיא הקונגרס היהודי-רוסי בשנים 2001–2004. נחשב לאחד המומחים המובילים ברוסיה לענייני ישראל והמזרח התיכון[1].

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנובסקי נולד במוסקבה ב-15 ביוני 1959. הוא השלים את השכלתו במכון המוסקבאי למתכות בשנת 1980 ולאחר מכן עבד כמהנדס המכון הממלכתי לפרויקטים עבור מפעלי מתכת. בסוף שנות ה-80 היה לנשיא קבוצת "אריאל", חברה עסקית שאך זה הוקמה.[דרוש מקור]

בשנת 1993 היה לנשיא המכון ללימוד ישראל (כיום, המכון למזרח התיכון).

בשנת 1999 למד במכון למזרחנות של האקדמיה הרוסית למדעים והשלים בה תואר שני לכלכלה בתחום הפיתוח הכלכלי של החברה הישראלית בשנות ה-90. הוא מרצה לגאופוליטיקה וכלכלת המזרח התיכון בפקולטה ליודאיקה של מכון מדינות אסיה ואפריקה באוניברסיטת מוסקבה.

הרצה בבית הספר הגבוה לסיוע הומניטרי של המכון המוסקבאי ליחסים בינלאומיים.

בעת שכיהן כנשיא הקונגרס היהודי-רוסי תמך בפומבי במפלגות הליברליות ברוסיה[2], אך בהמשך הפך תומך מוצהר של הנשיא ולדימיר פוטין[3]. באפריל 2023 אף תקף בחריפות הצעה של שגריר ישראל ברוסיה, אלכסנדר בן צבי, לתווך בין רוסיה לאוקראינה[4].

הוא חבר המועצה הנשיאותית לידידות עם מדינות ערב ונחשב למומחה בעל שם בתחום המזרח התיכון.[דרוש מקור]

חיים האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נשוי למריה, ויש להם שני ילדים ונכד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כלכלת ישראל שנות ה-90, המכון ללימוד ישראל והמזה"ת, 1999.
  • ישראל בפוליטיקה העולמית המודרנית: אויבים אסטרטגיים אפשריים ושותפים אסטרטגיים, המכון ללימוד ישראל והמזה"ת, 2001.
  • רוסיה והמזרח התיכון. קלחת ומצוקות, הוצאת אקסמו, 2012.
  • לו הייתי צאר רוסי. עצות לנשיא, הוצאת אקסמו, 2012.
  • חיי בין יהודים. רשימותיו של איש מחתרת לשעבר, הוצאת אקסמו 2013.
  • לו הלכת... הערות על הרעיון הלאומי, הוצאת אקסמו, 2014.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יבגני סטנובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יבגני_סטנובסקי&oldid=43693748"