רמת הנדיב

רמת הנדיב
הכניסה לאחוזת הקבר של משפחת רוטשילד
הכניסה לאחוזת הקבר של משפחת רוטשילד
נתונים כלליים
נקבר אלה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 4,500 דונם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר הכרמל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°32′53″N 34°56′39″E / 32.547972222222°N 34.944247222222°E / 32.547972222222; 34.944247222222
www.ramat-hanadiv.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גני רמת הנדיב הוא פארק טבע רחב-ידיים, שהוקם סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד הנמצא מדרום לזכרון יעקב. האתר מוקדש לברון רוטשילד עקב תרומתו הרבה לעם ישראל, ענייני צדקה של הקהילה היהודית, הקמת בתי כנסת ובתי ספר בהם נעשה שימוש בשפה העברית, מימון הוצאותיהן של מושבות כמו ראשון לציון, זכרון יעקב ראש פינה ומזכרת בתיה ועזרה למושבות נוספות. לקיחת חלק בהקמת מפעלי התעשייה והתשתית הראשונים, וביניהם יקבים, מפעלי תעשייה חקלאית ותחנות כוח. רוטשילד נפטר בשנת 1934 בגיל 89, וכ-20 שנה לאחרי מותו הועלו עצמותיו לקבורה ברמת הנדיב, והפארק (שהיה קיים עוד קודם לכן) הוקדש לזכרו.[1]

גני הנדיב ויד לנדיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב קברו של הברון ורעייתו עדה משתרע שטח של כ־70 דונם של גנים מטופחים. הברון ורעייתו נקברו בגני רמת הנדיב באפריל 1954 בטקס ממלכתי של קבורה מחדש. משפחת רוטשילד דואגת לטיפוח המקום ומממנת את פתיחת הגנים לקהל הרחב במשך כל השנה, ללא תשלום[2]. לשם ניהול הפארק הוקמה בשנת 1959 חברת גני רמת הנדיב בע"מ (חברה לתועלת הציבור), מכוח חוק מיוחד: חוק גני רמת הנדיב, תשי"ח–1958, המסדיר את פעילותה. את הגנים תכננו אדריכלי הנוף שלמה אורן וינברג ואוריאל שילר.[3] גני רמת הנדיב מהווים מוקד משיכה למטיילים ולתיירים. באזור הגנים מצויים מסלולי טיול ואתרים ארכאולוגיים. לאורך המסלול שזורים גנים לפי נושאים: גן המפלים, גן הוורדים, גן הדקלים, גן האירוסים וגן הריחות. כמו כן, בגן ישנו אמפיתיאטרון בו נערכים קונצרטים בקיץ.

הגנים מוקפים על ידי שטח פתוח של כחמשת אלפים דונם, הנמצא בחזקת משפחת רוטשילד ונקרא: יד לנדיב. השטח מתאפיין ברמה הררית, הבנויה ברובה מסלעי גיר ועליהם אדמת טרה רוסה חומה-אדומה. במזרח משתפלת הרמה אל בקעה פורייה ועתירת כרמים. במערבה מסתיימת הרמה במצוק תלול שנחשפים בו סלעי דולומיט. בין שכבות הגיר והדולומיט יש סלעי טוף וולקאני חווארי צהבהב, הנחשפים בעמקי הרמה ובמרומי הצוק המערבי.

הרמה עוטה ברובה צומח וחורש ים תיכוני נמוך וביניהם בולטות חורשות של אורנים וברושים. בחורף ובאביב, השדות והחורשים שמסביב לפארק שופעים פריחה הכוללת בין השאר סביונים, כלניות, רקפות, עיריות, פשתה שעירה, דרדר כחול ועכובית הגלגל.

בשנת 2008 נפתח ליד הכניסה לגן מרכז מבקרים, בתכנונה של האדריכלית עדה כרמי, הבנוי כתל ירוק שאדמה וצמחייה מכסים אותו.[4] בתוך התל ישנם אולם ובו מוקרן סרט על הברון רוטשילד ופועלו בארץ ישראל, אולם הרצאות, גלריה לתערוכות מתחלפות, מרכז מידע למבקרים, מזנון ומסעדה. מרכז זה היה לבניין הראשון בישראל שזכה לתו תקן של בנייה ירוקה; בבנייתו הודגשו החסכון באנרגיה, השתלבות בנוף ומזעור ההשפעה על הסביבה.

גני רמת הנדיב משתרעים כיום על שטח של כ-4,500 דונם, ומשמשים אך ורק להנצחתו של הברון רוטשילד ומשפחתו, בהוקרה לתרומתו.

הארמון ההרודיאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

על גבעה בשטח רמת הנדיב, באתר המכונה בשם חורבת עלק, נמצאו שרידי ארמון מפואר, המיוחס לתקופת המלך הורדוס. שטחו כ-6,000 מ"ר והוא מכיל כמאה חדרים, שרבים מהם השתמרו יפה. חומה בעובי שני מטרים נבנתה סביב לארמון ובארבע פינותיה עמדו מגדלי שמירה מאסיבים. חדרי הארמון צופו שיש מיובא מאיטליה, וברבים מהם נתגלו כלי חרס איטלקיים הנחשבים ליוקרתיים במיוחד. בגן נמצא ראש פנתר[5] משיש, שככל הנראה שימש כרגל של שולחן. גרם מדרגות מוביל למעיין בתחתית הגבעה, שם נבנו בית מרחץ ובריכת שחייה.

כלי האבן[6] ונרות החרס המקורצפים[7] שנמצאו באתר, מעידים כי תושביו המקוריים היו יהודים. המעיין שימש כנראה גם כמקווה טהרה. המטבעות הרבים של הלגיון העשירי פרטנסיס שנמצאו אף הם, מלמדים כי המתחם ננטש על ידי היהודים לאחר המרד הגדול.

חוק גני רמת הנדיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הנדיב
פרטי החוק
תאריך חקיקה 31 במרץ 1958
תאריך חקיקה עברי י' בניסן ה'תשי"ח
גוף מחוקק הכנסת השלישית
חוברת פרסום ספר החוקים 252, עמ' 122
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
נוסח מלא הנוסח המלא

ב-31 במרץ 1958 חוקקה הכנסת את חוק גני רמת הנדיב, תשי״ח–1958 שהניח תשתית להקמתה ופעולתה של חברת "גני רמת הנדיב בע"מ", חברה לתועלת הציבור שקיבלה לבעלותה את גני רמת הנדיב.[8]

החוק מחייב את האתר "גני רמת הנדיב" לשמר את הגן ולשמש רק למטרות צדקה והנצחה ולא למטרות רווח אישי, החברה תנהל את הגן כמקור הנצחה לברון רוטשילד. קרקעות הגן יילקחו מהחברה להתיישבות היהודים בארץ ישראל (מיסודו של רוטשילד), הנמצאים בזכרון-יעקב ובנימינה. החוק מותיר לגן פטור ממסים, אגרה, ארנונה או כל תשלום אחר למדינה או לרשות אחרת העוסקת בקרקעות.[9]

ב-5 במרץ 1959 הוקמה, בעקבות החוק, חברת גני רמת הנדיב בע"מ כחברה לתועלת הציבור. בהתאם לחוק אושרו תזכיר ההתאגדות והתקנות של החברה על ידי שר המשפטים,[10] ואין לשנותם אלא בהסכמתו.

החוק לא שונה מיום חקיקתו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הנדיב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
בית חוריחורבת עלקעין צורחורבת עקבצוקי חוטםחוטם הכרמלמחצבת בנימינהכביש 4מחלף מעגן מיכאלמסילת החוףנחל תניניםמערת כבארהשמורת חוטם הכרמלפארק ז'בוטינסקיכביש 652יקבי תשביתל צור (אום אל-עלק)זכרון יעקברמת הנדיב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמת הנדיב בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט חוק גני רמת הנדיב, התשי"ח-1958, באתר ויקיטקסט
  • חוק גני רמת הנדיב

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ פתיחת רמת הנדיב וחנוכת הגנים, באתר רמת הנדיב
    2. ^ שעות פעילות והגעה, באתר רמת הנדיב, ‏8 בינואר 2020 (חנייה בתשלום)
    3. ^ גן הזיכרון ופרויקט התיעוד ההיסטורי, רמת הנדיב
    4. ^ החברה להגנת הטבע, טיול לחג: חוצה רמת הנדיב, באתר ynet, 13 באוקטובר 2008
    5. ^ סימל את האל דיוניסוס
    6. ^ כלי אבן אינם מקבלים טומאה ולכן היו בשימוש נרחב יחסית אצל יהודים
    7. ^ מיוצרים באובניים וראשם נקטם בסכין. מרכז הייצור שלהם היה בירושלים והימצאותם כאן היא עדות לקשריו הטובים של בעל הבית עם עיר הבירה
    8. ^ הברון רוטשילד, באתר רמת הנדיב
    9. ^ סעיף 4 לחוק גני רמת הנדיב, התשי"ח-1958
    10. ^ הודעה על אישור התזכיר והתקנות של גני רמת הנדיב ונוסח התזכיר, ילקוט הפרסומים 653, 5 במרץ 1959, עמ' 779