יהדות קולאשי
| מספר היהודים בקולאשי[1] לפי שנים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שנה | סה"כ | |||
| 1883 | 937 | |||
| 1911 | 1,836 | |||
| 1926 | 2406 | |||
| 1970 | 9000 | |||
יהדות קולאשי הייתה קהילה מעורבת של יהודים גאורגים, שבמקורה נוצרה על ידי יהודים שהגיעו מאחלציחה, לאילשי, בנדזה, סוג'ונה ואחרים. אלו התיישבו בעיירה קולאשי שבנפת סמטרדיה בהדרגה החל משנת 1865, לאחר ביטול האריסות בגאורגיה. יהודים מקולאשי נקראים בפי יהודי גאורגיה קוּלָשׁלֵבִּי. באמצע המאה ה-20 יהודי קולאשי היוו כ-90% מתושבי העיירה.
בראשית 1953 פעלו בקולאשי ארבעה בתי כנסת בלבד, שנשארו פתוחים עד שלהי שנות ה-70 לפחות.[2] בתחילת שנות ה-70 עזבו אותה ועלו לישראל אלפי יהודים, כחלק מגל העלייה מברית המועצות בשנות ה-70.
חיי יהודי קולאשי עד גלי העלייה לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגורים בקולאשי התקיימו על פי חלוקה לכ-30 אזורים, כל אזור נקרא על שם המשפחה הגדולה שגרה בו. במרכז העיירה עמד שוק גדול שהיווה מרכז מסחרי לכל תושבי העיירה ולתושבי הכפרים שמסביב לה.[3] אחת השכונות בקולאשי נקראה שכונת האבּואשווילים שהגיעו מאחלציחה במחצית הראשונה של המאה ה-19. עם משפחה זו נמנו חכם אברהם מיכלאשוילי ומשפחתו.
קולאשי הייתה עיירה מטופחת בעלת נוף פסטורלי. בין יהודי גאורגיה לנוצרים המקומיים התפתחה מערכת יחסים טובה ונוחה ויחסי רווחה וכלכלה. נוצרים ויהודים למדו יחד בבית הספר המקומי. עיקר פרנסתם של היהודים במקום התבססה על חקלאות ומסחר, וחלקם עבדו גם במקצועות חופשיים. הענף החקלאי העיקרי שבו עבדו היהודים היה גידול גפנים. בסוף שנות ה-50 ובמהלך שנות ה-60 פעלו בעיר שני מפעלי טקסטיל גדולים שנוהלו על ידי יהודים ובהם הועסקו רבים מתושבי העיירה.
קולאשי התייחדה בהיותה מרכז שוקק של הדת והמסורת היהודיים ובהיותה המקום היחיד ברחבי ברית המועצות שבו התקיים תחום שבת. היה נהוג אף לקרוא לה "ירושלים של גאורגיה". מרבית יהודי קולאשי היו אנשים אדוקים בדת, ובעיירה פעלו 4 בתי כנסת גדולים. החגים בה התאפיינו בסממנים יהודיים בולטים שנראו בכל רחבי העיירה. החתונות היהודיות בעיירה נעשו על ידי שידוכים והתקיימו באוהלים בהיעדר מקום בנוי לקיומן. כמו כן, נהוג היה לקרוא לחג הסוכות "חג האוהלים". בין הרבנים של קולאשי ניתן למנות את חכם אהרון בוטראשוילי, חכם אברהם מיכאלשוילי, חכם יצחק מיכאלשוילי, חכם שבתי מיכאלשוילי וחכם רפאל אלאשוילי.
הרצל באזוב, מראשוני הציונים בגאורגיה, ביקר בעיירה בשנות ה-20, וכתב עליה כי ברחובות התהלכו יהודים עם ציצית ותפילין, ואף ברחוב סטלין הראשי בעיירה. תופעות אנטישמיות במהלך המאה ה-20 היו מועטות בקולאשי בשל הרוב המוחלט שאלו היוו בעיירה והמרחק היחסי שלה מהערים הגדולות במדינה. בקולאשי פעל גם בית קברות יהודי.
בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 היו בקולאשי כ-1,350 משפחות יהודיות, וממוצע הנפשות לבית עמד על 6–7 נפשות.
עליית יהודי קולאשי לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודי קולאשי עלו לישראל בכמה גלים מרכזיים:
- מספר יהודים מהעיירה החלו לעלות לארץ ישראל בסוף המאה ה-19, לצד יהודים מערים אחרות בגאורגיה, והתיישבו בין היתר בשכונת הגורג'ים בירושלים.
- בעקבות המאבק של יהודי גאורגיה לעלות למדינת ישראל בסוף שנות ה-60, ועם אישור השלטונות הסובייטים, החלה עלייה מסיבית של יהודי קולאשי לישראל בתחילת שנות ה-70. רוב הקהילה עזבה את העיירה והתיישבה בערים כמו אשדוד,[4] אשקלון, לוד ואור יהודה.
- גל העלייה האחרון לישראל היה בתחילת שנות ה-90. בשנים אלו התחוללה בגאורגיה מלחמת אזרחים קשה לאחר התפרקות ברית המועצות, ואיתה גאתה אנטישמיות כלפי יהודי גאורגיה, שהשפיעה גם על יהודי קולאשי המעטים שנותרו בעיירה. בעקבותיה קולאשי התרוקנה מיהודים.
כיום לא חיים בקולאשי יהודים בכלל, אך מדי פעם מבקרים בה יהודים שנולדו בה וצאצאיהם כחלק מטיולי שורשים. פועל בה מוזיאון יהודי בבית יהודי שלא נמכר לאחר עזיבתם של דייריו, אשר מטופל ומשומר על ידי גאורגים תושבי העיירה ומדריכים מקומיים, כמו גם בית הקברות היהודי. בתים רבים בעיירה נטושים או הרוסים והעיירה בדומה לאזורים כפריים אחרים בגאורגיה, מוזנחת וענייה.
אישים יהודי גאורגיה שנולדו בקולאשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דפנה יזרעאל (עורכת), גיאורגיה: כותאיסי, קולאשי, אוני: מסע אל הקהילה היהודית, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2010, ISBN 9789652272737
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דני צדוני, הוצת ביה"כ היהודי בעיר קולאשי שבגרוּזיה, דבר, 13 באוקטובר 1980
- יהדות קולאשי, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי", (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הנתונים לפי מפקדי אוכלוסין של השלטונות הסובייטים
- ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1941-1964, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, מסת"ב 9789652272256
- ^ http://www.jewish-heritage.org.il/subcontentpage.aspx?id=75
- ^ חיים לנדאו (עיתונאי), מהומות אשדוד-אות אזעקה, על המשמר, 20 ביולי 1973
| יהדות גאורגיה לפי ערים | ||
|---|---|---|
| גאורגיה המערבית | כותאיסי • סצ'חרה • אוני • בתומי • סוחומי • קולאשי* • סנקי • פותי • לאילשי • לוחאמולי* • זסטפוני • ואני • כובולתי • בנדזה • סוג'ונה • חובי* • זוגדידי • אוצ'מצ'ירה* • גגרה | |
| גאורגיה המזרחית | טביליסי • מצחתה* • גורי • סוראמי • צחינוואלי • כארלי • ציתלגורי • תלאווי • אורייתובני* • וליסציחה* • בריתי* • תמראשני* | |
| גאורגיה הדרומית | בורג'ומי • אצקורי* • אחלציחה • אחלכלכי*
* יישובים בעבר של יהודים | |