אפרים גור

אפרים גור
לידה	1 בספטמבר 1955 (בן 66); קולאשי, ברית המועצות
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1972
מפלגה	אחדות למען השלום והעלייה
סיעה	המערך, הליכוד, סיעת יחיד
	21 בנובמבר 1988 – 17 ביוני 1996; (7 שנים ו־29 שבועות)
כנסות	12 - 13
	סגן שר התקשורת; סגן שר התחבורה;
	סגן שר התקשורת; סגן שר התחבורה;

אפרים גור (נולד ב-1 בספטמבר 1955) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך ולאחר מכן מטעם הליכוד, כיהן כסגן שר במשרד התחבורה והתקשורת. הוא חבר הכנסת הראשון מיוצא גאורגיה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גור נולד בשם אפרם גוֹרֶלִישוילי (בגאורגית: ეფრემ გორელიშვილი) בעיירה קולאשי בנפת סמטרדיה שבמחוז אימרתי גאורגיה הסובייטית (כיום גאורגיה). בשנת 1972 עלה לישראל. הוא התגורר בעיר אשדוד ופתח סוכנות ביטוח יחד עם אברהם נניקשווילי. ג'קי בן-זקן עבד בסוכנות הביטוח שלו ולאחר בחירתו של גור ב- 1988 לכנסת השתים עשרה מטעם המערך מינה הלה את בן-זקן לעוזרו הפרלמנטרי.

בפרשת התרגיל המסריח ערק מסיעת המערך לתמיכה בקואליציה בראשות הליכוד. כיהן כסגן שר התקשורת במשך כחצי שנה (1990), ולאחר מכן כסגן שר התחבורה (1990-1992).

נבחר לכנסת השלוש עשרה ברשימת הליכוד. הוא היה בין יוזמי חוק סל הקליטה שאושר בשנת 1994. לקראת הבחירות לכנסת ה-14 פרש מהליכוד, בעקבות שיבוצו במקום לא ריאלי,הצטרף לממשלת פרס והקים רשימה בראשותו. הרשימה זכתה לאלפי קולות, אך לא עברה את אחוז החסימה.

פעילות ציבורית: כיהן כמזכיר מפלגת העבודה באשדוד, יו"ר המועצה הציונית באשדוד, יו"ר מועצת המנהלים של המרכזים הקהילתיים, יו"ר התאחדות עולי ברית המועצות, יו"ר "דרך" - אגודת שוחרי העתיד של יהודי גאורגיה, בכיר באגודת ידידות ישראל-גאורגיה, ומ"מ ראש עיריית אשדוד^[1].