יהודה גבור בן אליהו בן יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהודה גבור בן אליהו בן יוסף היה מחבר ומשורר קראי, שחי בקושטא במחצית השנייה של המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16.

חייו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על חייו ידוע אך מעט. את ספרו "מנחת יהודה" הוא מקדיש להיות לו לזכר במקום בניו שמתו כולם במגפה, כולל בכורו, אליהו שובשי, שנולד בשנת 1484 וחיבר קרוב ליום הולדתו ה-17 פירוש על "לוחות שש כנפיים" לעמנואל בן יעקב מטרסקון[1]. הספר מנחת יהודה הושלם על ידי יהודה גבור בי"ב טבת ה'רס"ג ונכלל בכל הסידורים של הקראים[2]. בנוסף לספר זה כתב יהודה גבור ספר על הלכות שחיטה שלא הגיע לידינו אך מוזכר על ידי שמחה יצחק לוצקי בספר אורח צדיקים, ככולל חמישה פרקים. כן כתב ספר בשם "מועד קטן" שיש בו חמישה פרקים, המחולקים לחלקים. בחלק הראשון מבאר יהודה גבור את סתרי התורה וסודותיה וקצור יסודות חכמת הקבל העיונית שהוא החשיב מאוד ואמר עליה: "היא קרובה אל האמת והיא פרי הדת והיא כולה אלהית ואינה בדרך הפילוסופיה חס ושלום." בהקדמה לספר זה הוא תומך בהיתר להדליק נר בבית הכנסת מבעוד יום במועדים. הספר "מועד קטן" היה בכתב יד שחסר את סופו לפני שמחה יצחק לוצקי, שהכין עותק שהגיע לבית המדרש בווינה מעזבון פינסקר. ההעתקה של לוצקי כולל גם ספר נוסף של יהודה גבור, הוא "ספר המועדים", המדבר על ענייני יום תרועה, סוכות ופורים.

מנחת יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מנחת יהודה כולל 1912 בתי חרוזים לפי סדר פרשת השבוע שכוללים מסתיימים ב"-רים". החרוזים כוללים את סיפור הפרשה וגם את סודות הפרשה, במקום שהוא סובר שיש סוד. בזה הלך יהודה גבור פעמים רבות בעקבות בעלי הרמז הרבניים, למשל באומרו שארבע נהרות גן עדן רומזים לארבעת היסודות, שמאבק יעקב והמלאך היה מאבק של "שכלים", ושארבעת הדגלים במחנה ישראל במדבר סיני מקבילים לארבעת הפנים של החיות במרכבה שמתאר יחזקאל. לעיתים חרוזיו תואמים את דברי חז"ל, למשל באומרו שרבקה הלכה לדרוש את ה' בבית שם בן נח ולעיתים הוא יוצא נגד מדרשי חז"ל, למשל בהתנגדותו לפירוש "לחם"[3] כרומז לאשתו של פוטיפר. בחרוזיו הוא מביא את יסודות היהדות הקראית. בפרשת במדבר הוא מציין את שלשת העמודים של הקראים: "כתב והיקש וסבל הירושה", בפרשת בא הוא מדבר על קידוש החודש הקראי ובפרשת אמור הוא מתייחס ל"ממחרת השבת" על פי הקראים. חרוזיו נעשו בדוגמת חרוזיו של אהרון בן יוסף הרופא. בספרו הוא מזכיר את אברהם אבן עזרא, את הרמב"ם אותו הוא משבח על חכמתו וספריו ואת ישועה בן יהודה הקראי.

על מנחת יהודה נכתבו הפירושים:

  • "בציר אליעזר" שנכתב על ידי אליעזר בן יהודה
  • "קבות יהודה" שנכתב על ידי יהודה הטרוקי בן אהרן
  • "צרור המור" של אליהו בן ברוך ירושלמי
  • "באר יצחק" שכתב שמחה יצחק לוצקי[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וראו גם בהערה של יהודה סאווסקאן על רכישת כתב היד של הספר: יהודה סאווסקאן, התפילה היקרה הזאת ..., הכרמל, 3 באוקטובר 1861
  2. ^ ראו למשל: ספרים יקרים בזול נמכרים, המליץ, 10 באוגוסט 1900
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ט, פסוק ו'
  4. ^ לקורות ספרות הקראים, המליץ, 20 בנובמבר 1888