מאבק יעקב והמלאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב נאבק עם המלאך. ציור מאת גוסטב דורה משנת 1885
ציור נוסף מאת אז'ן דלקרואה משנת 1861

סיפור מאבק יעקב והמלאך מופיע בפרק ל"ב של ספר בראשית. לפי הסיפור, לאחר ששלח יעקב שליחים נושאי מנחה אל עשו אחיו, המשיך במסעו. הוא קם בלילה, והעביר את כל משפחתו ורכושו במעבר יבוק. לאחר שהעביר את כל רכושו חזר שוב יעקב לעבר הנהר השני על מנת להעביר דברים נוספים. אך שם כשהיה לבדו נכונה לו הפתעה: איש כלשהו מתחיל להאבק איתו במשך זמן רב. הפסוקים לא ברורים במיוחד, וכתובים במעורפל. לא ברור מהפסוקים מי ניצח את מי.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.
וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ.
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.
וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.

כתוצאה ממעשה זה, גיד הנשה שנפגע ליעקב על ידי המלאך אסור באכילה על עם ישראל כמו שכתוב בפסוקים שלאחר מכן:

עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.

המנצח במאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטקסט לא מצוינים שמות גוף, אלא פעלים בגוף שלישי, ולכן לא ברור על מי מדובר ב"וירא" למשל.

חז"ל[1] טענו כי אין להכריע מי ניצח, עקב חוסר בהירותו של הטקסט:

אין אנו יודעים מי ניצח ‒ אִם מלאך, אִם יעקב.

בראשית רבה, ע"ז, ג'

על פי רוב הפרשנים, יעקב הוא זה שניצח במאבק, הרי שמי שניצח במאבק דורש משהו מבצד המפסיד - המלאך מבקש שיתן לו ללכת, ויעקב,בהיותו המנצח, דורש ברכה. על פי פרשנות זו, הנימוק לשמו החדש של יעקב, "ישראל", הגיוני יותר:

וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.

יעקב ניצח את מלאך אלוהים, ולכן השם החדש. פרשנות זו מוצגת בספר הושע[2]. מצוין כי המלאך הוא זה שהתחנן ליעקב:

בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.

פרשנות זו מציגה כמה בעיות. אם יעקב הוא זה שניצח, למה הוא צולע?

וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ

על פי פרשנות אחרת, פחות רווחת, יעקב הוא המפסיד במאבק, והמלאך הוא זה שניצח. על פי גישה זו, יעקב הוא המתחנן למלאך, שישחררו ללכת לבני משפחתו, ובדרישת המלאך ל"ברכה", הכוונה היא למנחה. יעקב משתמש בלשון זו כשנותן מנחה לעשיו:

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַלכֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי. קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּיחַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל

הבה ננסה לעקוב אחר הדיאלוג, בכדי לראות מי אומר מה:

(?) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר
(?) וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
(המלאך) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ
(יעקב) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.
(המלאך) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.


השורה השלישית נאמרה כתגובה לשורה השנייה, השנייה נאמרה על ידי יעקב, ועל פי אותו הגיון, הראשונה נאמרה מפיו של המלאך. נסדר את הדיאלוג שוב:

(המלאך) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר
(יעקב) וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
(המלאך) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ
(יעקב) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.
(המלאך) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.


מכאן משתמע שהמלאך הוא זה שהפסיד, ותחן שישלחנו.

זהותו של האיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הושע מחזק את זהותו של האיש כשליח אלוהים:

בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. וָיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.

חז"ל מבארים שהמלאך שאיתו נאבק יעקב הוא שרו של עשו (השטן), שנשלח לעוצרו מהשמים. וכך מאריך המלבי"ם בביאורו:

ובכ"ד שבעולם יש כחות עליונים המנהיגים את הכחות התחתונים לטוב ולרע, לחסד ולשבט, כמו שבאדם הפרטי יש יצ"ט ויצה"ר המנהיגים כח השכל והנשמה, וכח החומר ונפש הבהמיית, וכן יש כח עליון הנקרא שר ישראל, הוא הקדושה הכללית השומרת את ישראל, וכח הכללי הממונה לרע, הוא סמאל שרו של עשו הנוטה לצד שמאל להסית ולהדיח, כי אחר שאין קיום לעשו אלא כשישראל חוטאים, השר שלו שהוא קיומו והצלחתו, זה כל מגמתו להדיח את ישראל מתורתם ועבודתם. ובזה הראו לו פה נבואה מוחשת, שטרם קרב יעקב אל עשו, אם ללחום אם להשלים אתו, היה לו מלחמה עם השר שלו, היינו עם היצה"ר הפרטי שבגופו, וגם עם היצה"ר הכולל שהוא שמאל הכללי, שר האומה הרוצה להחטיא זרע יעקב ואומתו בכלל, והמלאך ההוא לבש צורה גשמיית [כי היתה נבואה מוחשת], ע"י שנתגלם המלאך בצורת אדם (כמ"ש ענין זה בפ' וירא).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאבק יעקב והמלאך בוויקישיתוף