יהודה גלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה גלר
אין תמונה חופשית
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף משנה אלוף משנה
תפקידים צבאיים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז

יהודה גלר הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף משנה, פיקד על גדוד 410 במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלר נולד וגדל בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. ב-1957 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון כלוחם וכמפקד טנק בגדוד 82. סיים בהצטיינות קורס קצינים ב-1959, שירת בגדוד טנקי AMX-13, ב-1960 השתחרר בדרגת סגן ושב לעבודה בקיבוצו. במלחמת ששת הימים גויס למילואים ופיקד על פלס"ר חטיבה 37 בקרבות בשומרון, כיבוש העיר שכם וכיבוש רמת הגולן. לאחר המלחמה התגייס מחדש לשירות הקבע, שימש ראש ענף הסיור בבסיס גייסות השריון בג'וליס ובמלחמת ההתשה פיקד על פלס"ר 7. לאחר מכן השתחרר פעם נוספת משירות הקבע.

במלחמת יום הכיפורים הצטרף לחפ"ק של ג'קי אבן, סגן מפקד אוגדה 143. ב-10 באוקטובר, מונה למפקד גדוד 410 בחטיבה 600 לאחר ששני מפקדי הגדוד הקודמים נפצעו. גלר ארגן מחדש את הגדוד שסבל משחיקה גדולה והוביל אותו בהמשך הלחימה. על הגדוד הוטל לגרור את גשר הגלילים עד לגדות תעלת סואץ, על אף שהגדוד וחייליו לא הוכשרו קודם לכן למשימה, הם התאמנו ופיתחו תרגולת באופן עצמאי. גלר הוביל את ניווט הכוחות בין מערכי הצבא המצרי בעוד סגנו, חיים אלקן, עמד בראש כוח טנקי הגרירה. לאחר הצבת הגשר נלחם הגדוד בקרבות במתחם "מיסורי". על פועלו במלחמה עוטר גלר בעיטור העוז.

לאחר המלחמה חזר שוב לשירות הקבע, שימש מפקד גדוד, ומפקד עוצבת עשת. במלחמת לבנון הראשונה שימש סגן מפקד אוגדה 880.

לאחר שחרורו כיהן כמזכיר ומנהל הקהילה בקיבוץ גבעת חיים מאוחד והיה מנהל קהילה חיצוני בקיבוצים חמדיה ונווה איתן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]