גבעת חיים מאוחד
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 20 מטר |
| תאריך ייסוד | 1932 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,265 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,243 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +0.8% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   גבעת חיים מאוחד  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
גִּבְעַת חַיִים (מְאֻחָד) הוא קיבוץ ליד חדרה, שנוסד בשנת 1932 ונקרא על שם חיים ארלוזורוב, שנרצח ב־1933. היישוב התפרסם ב-1945 בעת המאבק נגד הבריטים, והוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.[3]
גבעת חיים מאוחד הוא אחד הקיבוצים הגדולים בישראל. שטחו 4,300 דונם.[3]
תולדות הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ גבעת חיים הוקם בידי עולים מרומניה, פולין, גרמניה והונגריה מיוצאי קיבוץ ג' של השומר הצעיר. לאחר הפילוג בקיבוץ ב-1930, מחצית מאנשי הקיבוץ בהנהגת יצחק בן-אהרן הצטרפו למפלגת מפא"י שהוקמה אז ולאחר גירושם מתנועת השומר הצעיר הם חברו לאנשי אפיקים בהקמת תנועת נצ"ח. לאחר משא ומתן עם יצחק טבנקין התקבל פלג זה של קיבוץ ג' לתנועת הקיבוץ המאוחד, קלט עולים רבים מאוסטריה וצ'כיה.
ב-14 ביולי 1932 עלו אנשי הקיבוץ לקרקע בעמק חפר.[4]
במלאת שנה לעלייתו של קיבוץ ג' על הקרקע, לאחר רצח חיים ארלוזורוב הוחלט לקרוא ליישוב "גבעת חיים", על שמו של חיים ארלוזורוב, וכן נבנה "עיגול ארלוזורוב" ונטעו סביבו עצי פיקוס.
בשנים הראשונות עדיין לא נבנו בתים, חדר האוכל שכן בצריף, והוקמו ענפים בהם: פלחה, מטעים, גן ירק, רפת, לול, משתלה, מכוורת, מכבסת חוץ ומאפייה. ענפים נוספים נוסדו לאחר מכן בהם דיר כבשים ומטוויית צמר, חבתנייה, ברווזייה, אורווה ומפעל שימורי מזון לצבא הבריטי – גת.
תקופת המנדט הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המצור על גבעת חיים
תקופת שלטון המנדט הבריטי העמידה את הקיבוץ בפני ניסיונות חמורים. שלוש פעמים הועמדו החברים במצור צבאי על ידי הבריטים.
בין השנים 1944–1947 שכנה והתאמנה בקיבוץ פלוגה ה' של הפלמ"ח.[3] הכשרות הפלמ"ח הוקמו על ידי 90 קבוצות נוער מתנועות הנוער הישראליות ו-48 קבוצות של נוער עולה. בין קבוצות הנוער העולה היו שהגיעו דרך מחנות המעצר בקפריסין, וקבוצות נוער מטורקיה ומסוריה. בתקופה זו עברו בקיבוץ ארבע קבוצות של הכשרות מגויסות. חברי ההכשרות עבדו בענפי המשק ובבתי הילדים במשך שלושה שבועות בחודש והתאמנו שבוע אחד בחודש, בין היתר אימוני כושר גופני, קרב פנים אל פנים וסיירות.[5]
ב-12 במאי 1942 פרצו שוטרים בריטים ליישוב, והחלו מחפשים נשק. הם הסתערו על החברים שהגנו בגופם על מקומות המסתור. המאורע הכה גלים בארץ, בהיותו האירוע הראשון של התנגדות המונית לחיפוש נשק מגן. השלטון הבריטי קנס את הקיבוץ בתשלום של 250 לא"י, אותו חלקה כל ההתיישבות העובדת בארץ.
בליל 23 בנובמבר 1945 פוצצו כמה תחנות משטרה ומכ"ם בריטיות שהיו פזורות לאורך החוף וגילו את תנועת אוניות המעפילים. חלקן ניזוקו קשה, חלקן לא ניזוקו כלל וחלקן ספגו נזקים קטנים. משטרת החוף של גבעת אולגה חובלה גם היא, על ידי כוח הפלמ"ח, שישב בקיבוץ. לאחר יומיים, ב-25 בנובמבר, ערכו הצבא והמשטרה הבריטיים מצור על הקיבוץ בו נהרגו שמונה יהודים ונפצעו עשרות.[6] לזכרם, הוקם גלעד זיכרון בעין החורש.[7][8]
ב-29 ביוני 1946 במהלך השבת השחורה, שוב נכנסו הבריטים לקיבוץ כדי לחפש נשק, ואסרו 18 חברים.
לאחר הקמת המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר קום המדינה, בשנת 1949, נוספו לקיבוץ שטחים מהצפון, הרבה מעבר לשורת האקליפטוסים, מהאדמות של הכפרים הערבים הסמוכים שננטשו.
למרות המצוקה בקרקע והמחסור בהון השקעה, גילה משק גבעת חיים יוזמה בפיתוח תעשייתי- בהקמת בית החרושת למיצים- "גת".[9]
הפילוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הפילוג בקיבוץ המאוחד
על רקע הפילוג בקיבוץ המאוחד, בשנת 1951 עזבה קבוצת חברי מפא"י את הקיבוץ והקימה מעבר לכביש קיבוץ חדש – גבעת חיים איחוד. הפילוג התחולל על רקע המחלוקת בין תומכי ברית המועצות הקומוניסטית (המאוחד) לבין תומכי ארצות הברית והמערב הקפיטליסטי (האיחוד). עד שקמה הנקודה החדשה, גרו שתי הקבוצות (המאוחד והאיחוד) ביישוב הישן. משפחות התפצלו וחברים מאתמול הפכו אויבים. זיכרון הפילוג נשאר כפצע עמוק בלב האנשים והילדים.
לאחר הפיצול, שמו של גבעת חיים שונה ל"גבעת חיים מאוחד" ונוצרו 2 קיבוצים.
- גבעת חיים מאוחד, שנותר במקום הישן של הקיבוץ ונותר בקיבוץ המאוחד.
- גבעת חיים איחוד, שהוקם בקרבת מקום והצטרף לאיחוד הקבוצות והקיבוצים.
בספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך שנים קבוצות הפועל גבעת חיים בכדורסל נשים וגברים שיחקו בליגות הלאומיות.
בשנת 1963 הוקמה הפועל גבעת חיים -בכדורמים שמשחקת בליגה הלאומית בכדורמים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 הוקמו בקיבוץ בתי הספר האזוריים, "יובלים" ו"שחר" (שמאוחר יותר הועבר לעין החורש), וב-2002 הקיבוץ הופרט וכל אורחות החיים בו השתנו.
תושבים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגבעת חיים חי וייצר אמן הבובטרון דוד בן שלום.
יצחק בן-אהרן (1906-2006)- ממיסדי הקיבוץ. היה מזכ"ל ההסתדרות, חבר כנסת ושר התחבורה.[10]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט הסבר הקבוע על מבנה מגדל המים המציג את ההיסטוריה של המבנה והקיבוץ
שדות חקלאיים של הקיבוץ
אולם חדר האוכל
מבנה מגורים היסטורי בלב הקיבוץ
מבנה מועדון החברים ההיסטורי המצוי לצד הרחבה המרכזית וחדר האוכל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גבעת חיים מאוחד- מיכאל יעקובסון: סיבוב באולם התרבות בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, באתר 'חלון אחורי', 10 בפברואר 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, באתר 'חלון אחורי', 21 בפברואר 2018
- אלי אשכנזי, גבעת חיים איחוד ומאוחד מאחים קרעים, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2012
שלי קלינג, "איך זה יכול להיות? ההורים שלנו היו מטורפים": הסיפור על קיבוץ גבעת חיים שהתפצל לשניים וקרע משפחות, באתר TheMarker, 13 בינואר 2023
גבעת חיים (מאוחד) (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- 1 2 3 גבעת חיים מאוחד, באתר מועצה אזורית עמק חפר
- ↑ הכלכלה העברית בארץ ישראל בתרצ"ב, דבר, 30 בספטמבר 1932
- ↑ הפלמ"ח בגבעת חיים, באתר ארכיון גבעת חיים מאוחד
- ↑ מושגים, באתר www.palmach.org.il
- ↑ גלעד לזכר חללי המצור הבריטי על היישוב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ↑ הרצאת טד על "המצור על גבעת חיים - נובמבר 1945" | מרה אבנר, באתר עין שמר - מערכת מעוף+
- ↑ אהרן גרץ, עמק חפר, מ.א.עמק חפר: לא צוין, 1956, עמ' 145-149
- ↑ ד"ר מיכאל אסף, עמק חפר- סיפורו של מקום, מ.א. 2018: לא צוין, 2018, עמ' 136-137
| ||||||||||||||
