אביחי בקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אביחי בֶּקֶר (נולד ב-28 בפברואר 1951) הוא עיתונאי, פובליציסט ומדריך טיולים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקר נולד בשנת 1951 בחדרה ובה גדל[1]. הוא למד בפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה[2]. בנעוריו היה אלוף הנוער בריצת 800 מטרים. בשנת 1969 התגייס לצה"ל, ובחר לשרת בחטיבת גולני[3], זאת בעקבות סיורי היכרות ואימונים משותפים עם לוחמי החטיבה שנערכו בתקופת לימודיו בפנימיה. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר[4] וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב בקר לחטיבה כמפקד מחלקה. כן לקח בקר חלק בפעילות מבצעית בלבנון[5]. בהמשך שימש בקר כמפקד פלוגה[6] בגדוד 12 (ברק)[7]. ערב מלחמת יום הכיפורים היה בקר עם פלוגתו בפארק הירקון ככוח חלוץ להכנת העצרת לציון 25 שנים לחטיבת גולני[8]. עם פרוץ הקרבות עלה עם פלוגתו לרמת הגולן[9] והוביל אותה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד כנגד הצבא הסורי ברמה[10], וכן בקרב ההבקעה לרמה הסורית במהלך המלחמה[11]. במהלך הקרבות נפצע בברכו ופונה לעורף. לאחר הפציעה עבר תהליך שיקום ארוך במיוחד[12].

בשנים 19852004 שימש בקר כתב בעיתונים "העיר", "חדשות", "מעריב" ו"הארץ". בשנת 1998 הוענק לבקר פרס פרלמן ליצירה עיתונאית בנושא צבא וביטחון. בשנת 2003 יצא לאור ספרו "אינדיאנים על גבעה 16 – פלוגה בקרב החרמון", המתאר את לחימתה של פלוגה ג' בגדוד 51 בקרב על החרמון. לבקר תואר ראשון בלימודי ביטחון והחוג להיסטוריה של עם ישראל בהצטיינות מטעם אוניברסיטת תל אביב. כמו כן שימש כמורה להיסטוריה צבאית בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. מאז קיץ 2006 עוסק בקר בהדרכת סיורים ברחבי ברלין.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫אביחי בקר, לכבוש אותם ברכות, באתר הארץ, 25 במרץ 2002‬.
  2. ^ תמונת המחזור של אביחי בקר, באתר הפנימיה הצבאית (שורה ראשונה, שלישי משמאל)
  3. ^ אביחי בקר, אגדת דרורי, ידיעות אחרונות, ‏ 18.03.2005, עמוד 25, כפי שהועלה באתר פרש.
  4. ^ אביחי בקר, אפשר להישאר גבר גם בלי זה, מעריב מוסף "מעריב היום", ‏ 03.02.1997, עמוד 4, כפי שהועלה באתר פרש.
  5. ^ אביחי בקר, "יש לי קשר עין עם משולש טובלנו, השטח ריק מאויב", באתר הארץ, 4 בפברואר 2002
  6. ^ אביחי בקר, מחלוקת בקשר לאבא, הארץ, 1999, "למען השקיפות אקדים ואומר – היחסים שלי עם המג"ד, יענקל'ה שחר, לא התנהלו על מי מנוחות. הייתי מפקד פלוגה ג' בגדוד שלו, ונחשבתי לסורר מבין ארבעת המ"פים, והתכסחנו בלי סוף. ולמרות הכול, חרף שגרת התגרה, לרגע לא הכחשתי שהוא מפקד מצוין, שהחזיר לגדוד את מעמדו הבכיר בחטיבה, לאחר תקופת שפל".
  7. ^ אייל חלפון, מסע חיפושים – עם חברים, באמצע החיים, לאורך שביל ישראל, הוצאת אחוזת בית, 2008, עמוד 97, "פתאום נזכרתי שאביחי, הנהנתן ואוהב החיים, היה בעברו חניך בפנימייה הצבאית ומ"פ בגולני".
  8. ^ אביחי בקר, מחלוקת בקשר לאבא, הארץ, 1999, "בחופשתו האחרונה קפץ המג"ד לפארק הירקון לבקר את הפלוגה שלי. שהינו שם ככוח חלוץ להכנת את עצרת '25 שנה לגולני'".
  9. ^ אייל חלפון, מסע חיפושים – עם חברים, באמצע החיים, לאורך שביל ישראל, הוצאת אחוזת בית, 2008, עמוד 97, "אמנם את תהילתו, לפחות בעיניי, קנה כשפקד על חייליו ביום הראשון למלחמת יום כיפור להרים רגליים ולהימלט מהטנקים הסוריים ששעטו לעברם".
  10. ^ אייל חלפון, מסע חיפושים – עם חברים, באמצע החיים, לאורך שביל ישראל, הוצאת אחוזת בית, 2008, עמוד 97, "ובכל מקרה, גם אז, אחרי שהציל את חיי חייליו, הוא עוד דאג לחזור איתם למערכה, לחטוף כדור בברך, ולשוב הביתה כגיבור וכנכה צה"ל".
  11. ^ אביחי בקר, הכריזמה של ארבינקא האפור, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2003, "מגבעת המג"ד הצופה אל הפלוגות שנערכו בהגנה הוא שלט היטב בנעשה ונהג בגדוד כאילו הוא מנצח תזמורת. 'השלווה הסטואית שארוין הקרין הייתה המפתח להצלחה', אומר דוד (בנזי) בר זוהר, מנהל תיכון עירוני ז' ביפו, שהוביל את פלוגה ג' מאז נפצעו המ"פ (אני) והסמ"פ (סגן השר וחבר הכנסת מיכאל רצון)".
  12. ^ הולך בברלין, אביחי בקר מסעות, אודות אביחי בקר באתר הדרכת הטיולים שלו לברלין, "במלחמת יום כיפור להבדיל, בהיותי מ"פ בחטיבת גולני, נפצעתי במהלך שלב ההבקעה אל המובלעת הסורית ונדרשתי לפרק שיקום ארוך ביותר".