יהודה פנטנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה לאון פנטנוביץ
Sensei Leon Sensei Higaonna2.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה של סנסאיי יהודה פנטנוביץ דאן 8. מימין מורהו, סנסאיי היגואנה דאן 10
תאריך לידה 30 בנובמבר 1938
מקום לידה קלקרסדורפ טרנסוואל, דרום אפריקה
תאריך פטירה 16 באוקטובר 2006 (בגיל 67)
מקום פטירה נתניה שבישראל
אמנות הלחימה מאמן קראטה בכיר בסגנון גוג'ו ריו

יהודה לאון פנטוביץ (30 בנובמבר 1938 - 16 באוקטובר 2006) היה מורה ומאמן קראטה ישראלי. עמד בראש מועדוני הקראטה בסגנון גוג'ו ריו בישראל, הוא ייסד את בית הספר הישראלי לקראטה גוג'ו ריו[1], היה ממייסדי התאחדות הקראטה בישראל ביחד עם, שלום אביטן (סנסאי) אבי בלייר, חיים בכר ורוני קלוגר. וחבר הנהלה בה[2], ושימש כשופט בתחרויות בינלאומיות בישראל ומחוץ לה. פעל רבות להטמעת הקראטה בארץ. הגיע לדרגת שיהאן (רב אומן) – דאן 8.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה (לאון) פנטנוביץ נולד בדרום אפריקה, בעיר קלרקסדורפ. כיהודי היה נתון מדי פעם להתקפות והטרדות, ולכן למד ג'ודו בנעוריו והגיע לרמת חגורה שחורה. לאחר סיום התואר השני שלו ברוקחות עבר לקייפטאון, שם גילה את הקראטה והחל להתאמן באמנות לחימה זו מרמת חגורה לבנה ועד לרמת חגורה שחורה דאן ראשון (שודאן) בשוטוקאן. בשל סכסוך של סנסאיי המועדון עם ראשי השיטה שלו, הוא חיפש עם תלמידיו שיטה חדשה ועבר ללמוד גוג'ו ריו בהדרכה של סנסאיי מוריו היגואנה.

ב-1972 עלה פנטנוביץ לארץ עם אשתו נורמה ושלושת ילדיהם, והשתכן בנתניה. הוא החל להתאמן בחוף הים. כך נתקבצו אליו מספר תלמידים והוא החל לאמן אותם כמדריך, וכך גם הכיר מדריכי קראטה חשובים בארץ.

את מורהו לקראטה למשך שאר ימי חייו, סנסאיי מוריו היגואנה, פגש באותה שנה באליפות העולם בפריס, שבה השתכן איתו באותו חדר, והתרשם ממנו עמוקות. בחזרתו הקים בפתח תקווה את המועדון (ה"דוג'ו") הראשון בארץ שלימד את השיטה, כאשר הוא עדיין כפוף למועדון בדרום אפריקה. לאחר נתק של כתשע שנים בין המועדון שם להיגואנה, החליט פנטנוביץ לעבור ולהשתתף ישירות בשיטה שהיגואנה עומד בראשה.

במהלך השנים עבר פנטנוביץ חזרה לנתניה ושם הכשיר תלמידים רבים, בהם כאלה שייסדו מועדונים בעצמם. כיום השיטה כוללת כשלושה עשר מועדונים. המועדון הראשי (ה"הונבו דוג'ו") נמצא בנתניה, לשם מגיעים מדי פעם מדריכי השיטות האחרות. אשתו של פנטנוביץ, נורמה, שימשה (ומשמשת עד היום) כמזכירת המועדון הראשי ומסייעת בכל הנושאים האדמיניסטרטיביים של השיטה. כדי לשמור על קשר בין המועדונים, החליט פנטנוביץ כי מדי כמה חודשים ייערכו אימונים רבי משתתפים ממועדונים שונים בארץ השייכים לשיטה. כמו כן הביא לביקור של סנסאיי היגואנה בישראל מדי כארבע-חמש שנים.

לאחר עלייתו ארצה מונה פנטנוביץ לרוקח ראשי בחברת תרופות ישראלית. לאחר שהפך את הקראטה לעיסוקו המרכזי, ב-1986, עבר לעבוד במשרה חלקית כיועץ לתעשיית הרוקחות.

פעילות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנטנוביץ שימש כחבר במועצה האירופאית והעולמית של עמותת הקראטה הבינלאומית של אוקינאווה גוג'ו-ריו (I.O.G.K.F ) וכחבר בצוות הבוחנים למבחנים העולמיים של הארגון עד לדרגת דאן 7. הוא התקבל לשמש שופט באיגוד הקראטה האירופאי ובאיגוד העולמי של ארגוני הקראטה, ושימש כשופט ראשי באליפות אירופה ואליפות עולם של עמותת הקראטה גוג'ו-ריו הבינלאומית. הוא לימד בארצות שונות בחו"ל תחת החסות של עמותת הקראטה גוג'ו-ריו הבינלאומית.

לפנטנוביץ הייתה תעודת מאמן קראטה בכיר מטעם בית הספר למאמנים במכון וינגייט. הוא מילא את תפקיד השופט הראשי עבור איגוד הקראטה הישראלי, ייצג את ישראל כשופט קראטה ושימש כמאמן נבחרת ישראל באליפות עולם אחת. בסך הכול ייצג את ישראל בכ-40 אירועים בינלאומיים וב-6 משחקי מכביה.[3]

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוכות תשס"ז נפטר פנטנוביץ ממחלה קשה, שנתגלתה אך שבועיים לפני כן. הוא הודיע על כך למשפחתו ולבכירי הארגון בלבד, וכך הגיע מותו כהלם לשאר תלמידיו. הוא נקבר ביום הושענא רבה של סוכות בבית העלמין ותיקים בנתניה. סנסאיי מוריו היגואנה הגיע לארץ ליום השלושים לפטירתו לחלוק כבוד לתלמידו וחברו.

לאחר פטירתו המשיכו בכירי תלמידיו, כמה מהם ברמות של דאן שלוש עד חמש, לאמן בדוג'ו שהקים. מתכונת הכיתות נותרה זהה כמעט, והקשר עם ראש השיטה העולמית, מוריו היגואנה, נשמר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]