יהודית האופטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודית האופטמן
Judith Hauptman
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1943 (בת 81 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודית רבקה האופטמןאנגלית: Judith Rebecca Hauptman; נולדה בשנת ה'תש"ג, 1943) היא חוקרת תלמוד יהודית-אמריקאית, פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה, רבה בתנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בארצות הברית, וממובילות המחקר על תרבות האישה ומעמדה במשנה ובספרות התלמודית והרבנית.[1] האופטמן היא האישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור בחקר התלמוד (1982).

תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית האופטמן נולדה בברוקלין בשנת 1943.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תואר ראשון בכלכלה ממכללת ברנרד למדה בבית המדרש לרבנים באמריקה (Jewish Theological Seminary) ובאוניברסיטה העברית. את ההסמכה (התואר השני) והדוקטורט (התואר השלישי בשנת 1982) קיבלה מבית המדרש לרבנים. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור בתחום התלמוד.[1]

היא מכהנת כפרופסור במכון שכטר למדעי היהדות של המסורתית קונסרבטיבית וכראש החוג לתלמוד ולימודים רבניים במוסד זה.[2]

הסמכה לרבנות והעצמה נשית יהודית-דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הוסמכה יהודית האופטמן לרבנות בידי האקדמיה לדת היהודית (אשר עד שנות השישים נקראה האקדמיה ליהדות חפשית).

מעט אחרי ההסמכה הקימה את אוהל אילה - תוכנית להעצמת צעירים ובני נוער בארצות הברית, המקיים תפילות לחגים וכן את שתי סעודות ליל הסדר (כנהוג מחוץ לישראל) בלילה הראשון לקהל הרחב, ובלילה השני לצעירים בסביבות הגילאים 20 עד 30.

היא בין החברות הראשונות בתנועת "עזרת נשים", הקוראת לשוויונות בפולחן היהודי דתי,[3] וטוענת במחקריה שקיים קו מנחה בהשתלשלות ההלכה היהודית ההולך ומוסיף חופש ושוויונות לאשה לאורך הדורות עוד מתקופת בית שני המשנה והתלמוד.

גישה מחקרית: התוספתא קדמה למשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית האופטמן סבורה שבאופן גורף התוספתא בגרסתה הראשונית קדמה למשנה ושימשה מקור ליצירת המשנה. דעה זו שנויה במחלוקת, ורוב החוקרים כיום חולקים על דעתה זו.[4]

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rereading the Rabbis: A Woman's Voice (1987).
  • Development of the Talmudic Sugya: Relationship Between Tannaitic and Amoraic Sources (1988).
  • "Abortion: Where We Stand" (United Synagogue Review, Spring 1990).
  • "Women in the Conservative Synagogue," in Daughters of the King: Women and the Synagogue (Philadelphia: Jewish Publication Society, 1992)
  • "A Time to Mourn, A Time to Heal" (Celebration and Renewal, Philadelphia: Jewish Publication Society, 1993).
  • "Women and Prayer: An Attempt to Dispel Some Fallacies" (JUDAISM, Winter 1993). * "Judaism and a Just Economy," (Tikkun, January/February 1994).
  • "Conservative Judaism: The Ethical Challenge of Jewish Feminism" (The Americanization of the Jews, New York: New York University Press, 1995).
  • "Mishnah as a Response to Tosefta" (The Synoptic Problem in Rabbinic Literature, Shaye J.D. Cohen, Brown Judaic Series, 2000).
  • Rereading the Mishnah (Text and Studies in Ancient Judaism 109), Tübingen: Mohr Siebeck (2005).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יהודית האופטמן, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
  2. ^ על פרופסור יהודית האופטמן באתר מכון שכטר.
  3. ^ פמיניזם בסגנון אמריקאי: נשים יהודיות ויצירת מהפיכה, פמלה ש' נדל תוכנית רודרמן ללימודי יהדות, עמוד 27 (אתר אוניברסיטת חיפה)
  4. ^ חקר עריכתו של פרק א במשנת קידושין - מאין ולאן? אברהם וולפיש, בכתב העת נטועים של מכללת הרצוג (כיום המכללה האקדמית הרצוג. הקישור למאמר באתר דעת)