יהושע הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יהושע הלר (ה'תקע"ד, 1814 - כ"ג בסיוון ה'תר"ם, 2 ביוני 1880) היה רב ליטאי ודרשן ברוח תנועת המוסר, מתלמידיו הראשונים של מייסד התנועה, רבי ישראל סלנטר. שימש מגיד מישרים בגרודנא ובווילנה ורבן של הערים פלאנגה וטלז. נודע בספריו "חוסן יהושע" ו"דברי יהושע" וחיבורים נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב אהרן הלר, משפחתו הייתה משפחת רבנים נודעת, בין אחיו: הרב יחיאל הלר, רבן של ערים רבות בליטא ומחבר "עמודי אור"; הרב ישראל הלר, רבה של קיידנוב; הרב מאיר הלר, רבן של טרוקי וקסטוקוביץ ובסוף ימיו דיין בווילנה.

למד אצל רבי דוד טביל ממינסק תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין ואצל אחיו הרב יחיאל הלר. בעת לימודיו בווילנה הכיר את רבי ישראל סלנטר ששכנע אותו ברעיונות תנועת המוסר. לאחר נישואיו לבתו היחידה של הצדיק הליטאי המפורסם בשם "ר' אליעזר מגרודנה", ישב ללמוד תורה בסמוך לבית הורי אשתו בגרודנה במשך שמונה עשרה שנים. הוא התמנה כמגיד מישרים של הקהילה היהודית הגדולה בגרודנה ושימש בתפקיד זה עד שנת ה'תרכ"ד, 1864, אז התקבל כרב בעיר פלאנגה, משרה בה החזיק עשר שנים.

בשנת 1874, ה'תרל"ד, התמנה כרב העיר טלז, משרה בה החזיק עד שנת 1879, ה'תרל"ט. הוא חיפש פרנסה אחרת כדי להיפטר מעול הרבנות וכבר בשנת 1878 השיג מינוי כמגיד מישרים של וילנה רבתי, הוא נסע לווילנה והחל לכהן בתפקידו החדש, אך כשחזר לטלז כדי לקחת את משפחתו לווילנה חלה במחלה קשה שאילצה אותו להתפטר מן המשרה החדשה ולהתמסר לטיפול בבריאותו. הוא נפטר בטלז ביום כ"ג בסיוון ה'תר"ם, 2 ביוני 1880.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הלר היה מפורסם בליטא כרטוריקן ובעל כשרון ספרותי, נחשב אחד מגדולי הדרשנים ומחבר פורה של ספרי מוסר ויהדות. בין ספריו:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]