לדלג לתוכן

טרקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרקאי
Trakai
סמל טרקאי
טירת טראקאי
טירת טראקאי
טירת האי בטרקאי
מדינה ליטאליטא ליטא
מחוז מחוז וילנהמחוז וילנה מחוז וילנה
מחוז משנה טרקאי
תאריך ייסוד 1409
שטח 497 קמ"ר
גובה 155 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 5,912 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות 58°38′N 24°56′E / 58.633°N 24.933°E / 58.633; 24.933
אזור זמן UTC +2
https://trakai.lt/

טרקאי (בליטאית: Trakai, בפולנית: Troki[1], ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, הנמצאת 28 ק"מ מערבית לווילנה. היא הייתה הבירה הראשונה של ליטא. נמצאת על חצי אי ומוקפת במספר אגמים.

השם טרקאי מוזכר לראשונה בכתבי הטבטונים ב-1337. גדימינאס הגדול התאהב במקום ובנה שם מצודה. הוא קבע את המקום כמרכז שלטונו בליטא. היא קבלה זכויות עיר ב-1409.

האתר המרכזי והחשוב בטרקאי היא טירת האי הגדולה הנמצאת על אי באגם גאלבה ומחוברת לעיר בגשר עץ. הטירה עברה שיקום מסיבי שהחל ב-1980 והסתיים בתחילת שנות ה-90 עם עצמאות ליטא. במקום ישנו מוזיאון גדול עם מוצגים היסטוריים רבים. בחצר הטירה נערכים מופעים שונים.

הקראים בטרקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1392 הביס ויטאוטס הגדול את הטטרים. הוא הביא משפחות של קראים, יהודים וטטרים מחצי האי קרים ואפשר להם להתיישב בטרקאי ובעוד ערים בדוכסות הגדולה של ליטא. הם שימשו מעין מעמד ביניים בין האצולה והצמיתים. לאחר גירוש ספרד הגיעו יהודים נוספים לטרקאי. ב-1495 גורשו היהודים והקראים מטרקאי אבל הורשו לחזור ב-1503. בין המשפחות היהודיות בטרקאי הייתה משפחתו של הרב שלמה שוסטר רבה של לודז' ברבות הימים.

ב-1793 סופחה ליטא לאימפריה הרוסית על ידי יקטרינה הגדולה וקראים רבים עברו להתגורר בערים גדולות כמו וילנה וסנקט פטרבורג. ראש הקהילה הקראית בטרקאי שכונה "חכם" היה אחראי על קהילות הקראים בליטא, פולין ומערב רוסיה.

במלחמת העולם השנייה רצחו הגרמנים ועוזריהם הליטאים את כל יהודי טרקאי והסביבה. הקראים טענו כי מוצאם אינו שמי אלא טורקי-מונגולי ואין הם ממוצא יהודי. הם שייכים לעם הכוזרי ולראייה ששפתם הקראימית כלל אינה דומה לעברית אלא היא ניב טטרי. הימלר פנה בשאלה למספר היסטוריונים יהודים בוורשה ובווילנה – מאיר בלבן, יצחק שיפר וזליג קלמנוביץ' שמתוך רצון להציל את הקראים, קבעו כי מוצאם אינו קשור ליהודים. הימלר אף אפשר להם לשרת בוואפן אס אס.

כיום יש משפחות בודדות של קראים בטרקאי. הם גרים בבתי עץ המאופיינים בשלושה חלונות המסמלים את הנאמנות לאלוהים, למשפחה ולשלטון הליטאי. בית הכנסת שלהם נקרא "כנסה" (Kenesa) ולידו מוזיאון לתולדות הקראים בליטא.

בטרקאי גם בית העלמין הקראי הגדול והקדום מכל בתי העלמין היהודיים במזרח אירופה – ראשוני הקברים בו הם מהמאה ה-16.[2]

חיסול הקהילה היהודית בשואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941 ("מבצע ברברוסה"), נכבשה טרקאי תוך ימים ספורים. מיד עם תחילת הכיבוש, החלו הגרמנים ומשתפי פעולה ליטאים במעשי התעללות, שוד ורצח של יהודים. בקיץ 1941 רוכזו יהודי העיירה והסביבה (כולל היישובים הסמוכים כמו לנטבאריס) באזורים מגודרים, וזכויותיהם נשללו.

ב-30 בספטמבר 1941 (ח' בתשרי ה'תש"ב) בוצע חיסולה הסופי של הקהילה היהודית, כחלק מגל רצח המוני ששטף את ערי השדה בליטא, בהובלת האיינזצגרופה A ויחידות עזר ליטאיות. בבוקר אותו יום הובלו כ-1,446 יהודים – גברים, נשים וילדים – תחת משמר כבד ליער ורניקי (Varnikai), הממוקם מספר קילומטרים מהעיירה, על שפת אגם לוקה. הקורבנות אולצו להתפשט ונרצחו ביריות על ידי אנשי ה"רולקומנדו האמן" (Rollkommando Hamann) ומשתפי פעולה מקומיים.

על פי דו"ח יגר, נרצחו באותו יום בטרקאי 366 גברים, 483 נשים ו-597 ילדים.

כיום, באתר הטבח ביער ורניקי ניצבת אנדרטה לזכר הקורבנות. העיירה, שהייתה מרכז יהודי תוסס, נותרה ללא קהילה יהודית לאחר אותו יום.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרקאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ בעברית נכתב לעיתים בעקבות הכתיב הפולני: טְרוֹקִי.
  2. ↑ גולדה אחיעזר ואליה דבורקין, "כתובות המצבות מבתי העלמין הקראים בליטא", פעמים 98-99, סתיו-חורף תשס"ד, עמ' 227