יהללך זר ולא פיך
"יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ" הוא ביטוי המופיע בספר משלי (כז, ב). לרוב מפרשים אותו כעצה, ויש מפרשים כעובדה או הבטחה.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסוק השלם הוא ”יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ”. הפסוק ממליץ לאדם לא לפאר את עצמו ולהניח את הדבר לאחרים. האימרה היא מקרה פרטי של האימרה "אין הנחתום מעיד על עיסתו" אם כי בניגוד אליה היא מנוסחת כהמלצה ולא כקביעה.
ירמיהו הנביא מבחין בין הלל עצמי אסור להלל עצמי מותר: ”כּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתו, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּור בִּגְבוּרָתו, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרו. כִּי אִם בְּזאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדעַ אותִי, כִּי אֲנִי ה' עשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'” (ירמיהו ט כב). את ספרו "מורה נבוכים" סיים הרמב"ם בפסוקים אלה (עד המילים "הַשְׂכֵּל וְיָדעַ אותִי")[1].
כך מובא גם באבות דרבי נתן[2]: "שלא יניח אדם עטרה מעצמו בראשו, אבל אחרים יניחו לו, שנאמר יהללך זר ולא פיך".
בעברית הישראלית יש המצטטים את האמרה כאשר מנסים לרמוז לאדם שהוא מגזים בהתפארותו.
ואם לא פיך
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר ראשונים פירשו את הפסוק במשמעות הפוכה: "יהללך זר, וָלא - פיך". כלומר, אם אין מי שיספר את תהילתך, עשה זאת בעצמך, פרשנות זו נכתבה לראשונה בה'מ"א, על ידי רבי יצחק אבן סהולה[3] הרשב"א הביא את פירוש זה בשם האמורא רב פפא על אף שלא נמצא כן בתלמוד בבלי.[4]
פירוש זה מובא אף בספר הזוהר, שמגביל אותו וגורס שאף אם אין מי שישבח את האדם לא ישבח את עצמו ישירות, אלא יפתח פיו בדברי חכמה וכך יעמדו על טיבו באופן פאסיבי[5]. אמנם בזוהר חדש פירש כך בפשטות.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב ישראל סטל (עורך), הרב שמואל אשכנזי (מחבר), אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, ירושלים תשע"א, כרך א, עמ' 370 - 376.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה איזנברג, שיחות בספר ירמיהו, פרק ט: בזאת יתהלל המתהלל, באתר "דעת"
- ^ פרק יא, לפי נוסח אחד.
- ^ רבי יצחק אבן סהולה, משל הקדמוני, שער ב פרק לג, מהדורת תל אביב תשי"ג עמ' 111, "ואם אמר החכם במשלי מליצותיך / יהללך זר ואל פיך נכרי ואל שפתיך. דקדקו הנבונים הרבה במדרשו / וצריך פירוש לפירושו. ואמרו: אם אין נכרי להגיד ישרך וטובך / שפתיך יענו בך"
- ^ תשובות הרשב"א, חלק א סימן פד, "והיינו דאמרי ליה לרב פפא: מה שמך? אמר להו: רב פפא, ושאלו: והא כתיב יהללך זר ולא פיך, ואמרו: והא אין זר פיך" ומשם רבי אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, פרק ד; רבי שמואל ירונדי, אהל מועד, שער ראשית חכמה נתיב ד דרך ו, נדפס בתוך יעקב שמואל שפיגל, שער ראשית חכמה ושער הרפואה לרבי שמואל ב"ר משולם ירונדי, ספר הזיכרון לרבי יצחק נסים, סדר שלישי ירושלים תשמ"ה, עמ' רנה
- ^ ספר הזוהר פרשת בלק, דף קצג
- ^ זוהר חדש מהדורת הרב ראובן מרגליות, ירושלים תשי"ג, סוף דף פ