לדלג לתוכן

שמואל ירונדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמואל ירונדי
לידה 1335
ה'צ"ה
גירונה
פטירה לא ידוע
כינוי אוהל מועד
מקום פעילות ספרד
השתייכות ראשונים
תחומי עיסוק הלכה
חיבוריו אוהל מועד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שמואל ירונדי [או גירונדי] מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14. נודע בחיבורו ההלכתי 'אוהל מועד' שיצא לאור על ידי הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין, קרוב לחמש מאות שנה לאחר כתיבתו.

לא הרבה ידוע על רבי שמואל בן רבי משולם ירונדי, והוא נודע בעיקר על שם חיבורו ההלכתי 'אוהל מועד', המחולק לנושאים, דרכים ונתיבים. עוד מראשית תקופת האחרונים לא זכה ספרו לפופולריות רבה, בין השאר בשל התפשטותו של הספר ארבעה טורים אותו חיבר מספר שנים קודם לכן רבי יעקב, בנו של הרא"ש שהיה מחשובי הראשונים. הספר 'אוהל מועד' מופיע פעמים בודדות בספר היסוד ההלכתי בית יוסף. בדומה לספר תורת הבית של הרשב"א, גם הספר אוהל מועד נכתב בגרסה ארוכה ומקוצרת, אך לידינו הגיעה רק זו המקוצרת. הספר עוסק בעיקר בהלכות המקבילות לטורי אורח חיים ויורה דעה בספר ארבעה טורים, ומיעוטו מקביל לנושאים הנידונים בחלקים אבן העזר וחושן משפט בספר זה.

הספר מחולק לארבעה ספרים: א. מערכת תמיד [ענייני קריאת שמע, תפילה, ברכות,תפילין, מזוזה, ציצית; וכן שער ראשית חכמה העוסק בענייני אמונה, מחשבה, מידות, תשובה וצדקה]. ב. עבודת המשכן [ענייני שחיטה, טריפות, סימני טהרה, ניקור ומליחה, בשר בחלב, בישולי גויים, תערובות, הכשרת כלים, יין נסך, נדה וריבית]. ג. משמרת הקדש [ענייני שבת ועירובין] ד. ירח למועדים [ענייני פסח, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכה ולולב, חול המועד, תשעה באב, חנוכה ופורים, ראש חודש; וכן שער משפיל גאים בעוסק בענייני חולים ואבלים]. בסוף הספר נוספו ארבעה נספחים: דין פדיון הבן, דין פסק בעניין חלה, היתר נדרים ופרק דרך ארץ.

הספר נדפס לראשונה בירושלים בין השנים ה'תרמ"ו-ה'תרס"ד (1888-1904) בידי הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.