יואל ברשד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל ברשד, 1873-1943 צפת

יואל ברש"ד (ט"ו באדר תרל"ג, מרץ 1873ז' באדר תש"ג, 1943) היה איש צפת, מחלוצי היישוב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו עלתה בראשית המאה ה-19 ב"עליית החסידים" והתיישבה בצפת ובטבריה. סבו היה ר' שמואל דיין [1]מטבריה המופיע גם במפקדי מונטיפיורי משנת 1849. יש הגורסים כי שם המשפחה ניתן על שם ברשד, עיר ידועה בפודוליה.

בשנת 1904 ייסד יחד עם צבי ברזל את הבנק הראשון בצפת, בנק ברשד ברזל. ב-1909 מכר את חלקו בבנק לאליהו קלינגר. בשנת 1909 היה מיוזמי הקמת אגודת אחדות היהודים העות'מאנים בצפת שהוקמה במטרה לשפר את תנאי חייהם של היהודים בעיר, ונבחר על ידי תושבי העיר לאחד הנציגים.[2]

בשנת 1910, נפתח בצפת סניף של בנק אנגלו-פלשתינה. יואל ברש"ד נענה לבקשתו של זלמן דוד ליבונטין, מנהל הבנק, לשמש כגזבר וסגן-מנהל. עבודתו בבנק נמשכה עד המחצית השנייה של שנות ה-20. בתקופת מלחמת העולם הראשונה סבלה צפת מרעב וממחלות ולבנק אפ"ק היה תפקיד משמעותי בסיוע לתושבים.

בערך בשנת 1911 עזב את הרובע היהודי העתיק והיה היהודי הראשון שבנה את ביתו מחוץ לגבולותיו. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר משכנו של סניף בנק אנגלו-פלשתינה מהרובע העתיק לבית זה.

יואל ברש"ד ושותפו עמנואל פרידמן יחד עם בן ציון ברוכשטיין היו הקבלנים שהשתתפו בבניית בית החולים רוטשילד – בית החולים היהודי המודרני הראשון בצפת. הבניין המודרני והמפואר נחנך בשנת 1912 (כיום משמש את המכללה האקדמית צפת, ברחוב ירושלים).

מצבת קברו של ר' מנחם אשר אביו של יואל ברש"ד

בשנת 1913 הוקמה אגודת "בוני בתים" שנענתה להצעתו של ליבונטין לסייע לתושבי צפת לרכוש אדמות בהר כנען על מנת לבנות פרוור חדש לעיר. יואל ברש"ד היה מראשי ועד האגודה, שבחזונה תכננה לבנות פרוור לצפת במתכונת עיר גנים.

הוא אהד את התנועה הציונית ולא פעם התנגש על רקע זה עם ראשי העדות החרדיות בצפת. שלח את ילדיו ללמוד בבית ספר כי"ח, בקולג' הסקוטי ומאוחר יותר בגימנסיה "הרצליה" עודד את ילדיו לרכוש השכלה כללית ורחבה וידיעת שפות, דבר שלא היה מקובל בעירו בראשית המאה ה-20.

היה חבר המג'ליס (עירייה) בצפת, בעל השפעה רבה על אנשי צפת הסביבה וזכה לאמונם, נהג לפתור סכסוכים בין איכרי הסביבה ובין נציגי הממשל. ושנים רבות היה חבר ועד העיר ליהודי צפת, ופעיל בבני ברית.

במאורעות תרפ"ט מצאו מקלט בביתו יהודים שהצליחו להימלט מפני הפורעים. על ההסתה של הערבים שהגיעו מחוץ לעיר, והאירועים שהתרחשו בצפת העיד בפני ועדת החקירה שהוקמה על ידי הבריטים לאחר האירועים.

נשא את ציפורה דוקטרוביץ הלוי, בתו של נפתלי חנהל'ס מצאצאי הבעש"ט.[3] לזוג נולדו 8 ילדים. אשתו ציפורה נפטרה בגיל 42, בשנת 1917, אשתו השנייה, טאובה, גידלה את ילדיו הצעירים.

בתו הבכורה: חנה פרל,[4] אשת זאב מתתיהו פרל,[5]מנחם, נחמה, מרים, משה, שאול, יצחק, ושמואל שנפטר בילדותו.

בניה של אחותו הינדה ברשד ויסברג: אשר ברשד (19011953) היה המוכתר של צפת והקפיד על רישום ספרי הלידות הפטירות ומרשם התושבים. ויעקב ברשד (1903-1979) היה שוטר במשטרה הבריטית, חבר בארגון השומר ואחראי על השמירה במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים.

ביתו של יואל ברש"ד ששימש גם כסניף בנק אפ"ק בצפת
ביתו של יואל ברש"ד ששימש גם כסניף בנק אפ"ק בצפת. ברקע נכדו דניאל פרל ונינו זאב פרל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם המשפחה ברש"ד נגזר מראשי התיבות של בן ר' שמואל דיין, ואומץ על ידי בנו אשר מנחם, כפי שנהגו רבים בסוף המאה ה19 בצפת .
  2. ^ החבצלת 26 בפברואר 1909
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "נפתלי חנה'לס (דוקטורוביץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 125.
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "חנה פרל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4343.
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "זאב פרל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 364.