לדלג לתוכן

יובל רוטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל רוטמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בן 59 בערך)
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס (2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Évelyne Patlagean עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב (2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יובל רוטמן (נולד ב-1965) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. רוטמן הוא היסטוריון חברתי, העוסק בהיסטוריה חברתית ואנתרופולוגית של מזרח הים התיכון וביזנטיון (ארץ ישראל, סוריה, טורקיה, יוון, ודרום איטליה של ימינו) באלף הראשון לספירה.

חייו ופועלו האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטמן נולד בתל אביב וגדל בבני-ברק ובקריית אונו. את התואר הראשון שלו, סיים באוניברסיטת בר-אילן במדעי המחשב והיסטוריה, ואת התואר השני בבית הספר להיסטוריה שבאוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן עבר לצרפת שם השלים את לימודיו עד לקבלת תואר דוקטורט בשנת 2002 מאוניברסיטת פריז 10 - נאנטר ומאוניברסיטת תל אביב. עניינה של עבודת הדוקטורט שלו - עבדות ועבדים במעבר בין העולם הרומי של שלהי העת העתיקה לעולם הים התיכון הביזנטי-מדייאבלי. נושא העבודה: "עבדות ועבדים בעולם הים-תיכוני בין המאה השישית לאחת-עשרה". אל סוגיית העבדות, הגיע רוטמן מתוך עניינו בשאלת גלגוליה של העבדות בעולם היווני-רומי במסגרת היחסים וההשפעות, שבין הקהילות הפוליטיות השונות שנוצרו במרחב הים-תיכוני, קהילות שבשלהי העת העתיקה החלו להגדיר עצמן על פי סממנים דתיים. רוטמן המשיך וממשיך לחקור את נושא העבדות מכיוונים שונים, ולאורך השנים פרסם ספרים ומאמרים רבים בנושא עבדות, שבויי מלחמה, פדיון שבויים ועבדות ילדים.

בשנת 2009, התמנה רוטמן לחוקר ולמרצה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2015 הפך לפרופסור חבר. בין השנים 20012003 היה עמית יד-הנדיב ובין השנים 20042005 עמית באוניברסיטת פרינסטון. בין השנים 20042009 הוא לימד כמרצה מן המניין במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת ייל.

בין הקורסים השונים של רוטמן, ניתן למצוא את הקורסים הבאים: "עולמות יהודים בין כורש למוחמד", יהודים, פגאנים ונוצרים כותבים היסטוריה בעת העתיקה", "בין עבד עברי לעבד אפריקאי: העבדות בישראל ובעמים", "המשפחה היהודית בעת העתיקה", "יחסי יהודים ונוכרים בעת העתיקה", "קדושים ועושי ניסים" ועוד. כולם נושקים לתחום מחקרו של רוטמן ועניינם בתהליכים ובהשפעות החברתיות והתרבותיות שהתרחשו במזרח הקרוב הרומי - ביזנטי. קרי המפגש המרתק בין, המסורת ההלניסטית, הציוויליזציה היהודית והתרבות הנוצרית העולה ותוצאותיו.

מחקריו הנוכחיים של רוטמן, עוסקים בדמות הקדוש ועושה הניסים בדתות המזרח הקרוב בשלהי העת העתיקה וביריבות התרבותית בין הקהילות היהודיות לנוצריות במרחב הביזנטי. לאורך שנותיו כאקדמאי הוא לקח ולוקח חלק פעיל בארגון ובהרצאות, בכנסים רבים ומוזמן להרצאות אורח בישראל ומחוצה לה. כמו כן הוא פרסם מספר כתבות ומאמרי דעה בעיתונים ומגזינים מקוונים בהם "הארץ".

לרוטמן הכשרה וניסיון עבר של עשר שנים כאיש מחשבים וסטרטאפיסט (הוא עבד בין השאר באינטל, אלביט, אלגוטק מערכות ובשרות הציבורי). הוא עבד כדפס והציג בתערוכות אומנות קבוצתיות ובתערוכות יחיד בישראל ומחוצה לה. הוא חי בתל אביב עם שותפו לחיים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Insanity and Sanctity in Byzantium: The Ambiguity of Religious Experience, forthcoming Harvard University Press, 2016
  • Insanity and Sanctity in Byzantium: The Ambiguity of Religious Experience, forthcoming Harvard University Press, 2016

בשנת 2016 יצא ספרו האחרון של רוטמן בהוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד : Insanity and Sanctity in Byzantium: The Ambiguity of Religious Experience ספר זה הוא פרי מחקריו האחרונים של רוטמן העוסקים בדמותו של הקדוש ועושה הניסים. בספר זה מתאר רוטמן כיצד מעמד הקדושה שמוענק להתנהגות חריגה ואף על גבול השיגעון, אפשרה לחברות השונות במרחב הדתי של שלהי העת העתיקה לבסס הגדרות חברתיות ופסיכולוגיות חדשות. "הקדוש המשוגע" הוא זה שבאמצעות שגעונו הצליח להגיע לרמה עליונה ומורמת של רוחניות. דמותו של הקדוש החריג מהבחינה החברתית אפשרה לבסס מעמד של נורמליות לחריגות בעולם חברתי ותרבותי משתנה. כך, מראה רוטמן, שמבחינה דתית הקדשתו של החריג, האבנורמלי, היה כלי רב עוצמה והכרחי במעבר מעולם פגאני לעולם מונותאיסטי. ספר זה בוחן בצורה מדוקדקת את אבות הטיפוס של הקדושים בדת הנוצרית המתפתחת כמו "הקדוש המשוגע", המרטיר והסגפן, ומשווה בינם לבין דמויות מקבילות ביהדות הרבנית של אותה תקופה. קריאה אנתרופולגית ושימוש במודלים תאורטיים פסיכואנליזה מאפשרים לרוטמן לחשוף את התפקיד המרכזי של קידוש אבנורמליות חברתית בתהליך הדינמי של התפתחות חברתית, כאן בתהליכי העיצוב והמעבר של החברה פגאנית לחברה נוצרית.

Les Esclaves et l’Esclavage: De la Méditerranée antique à la Méditerranée médiévale VIe-XIe siècles, Les Belles Lettres, 2004
  • Byzantine Slavery and the Mediterranean World, Harvard University Press, 2009
  • Les Esclaves et l’Esclavage: De la Méditerranée antique à la Méditerranée médiévale VIe-XIe siècles, Les Belles Lettres, 2004

בשנת 2004 יצא לאור ספרו הראשון של רוטמן בצרפתית בהוצאת Les Belles Lettres, Paris, ותורגם לאנגלית בשנת 2009 על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד: הספר מוקדש לסוגיית העבדות בביזנטיון ובמרחבי מזרח הים התיכון. בספר זה בוחן רוטמן את ההגדרות המשתנות של מושגי העבדות החירות והקשר שביניהם בעולם הביזנטי, עולם של שינויים פוליטיים, חברתיים ודתיים, ביניהם גם עלייתו של האסלאם שעיצב והגדיר מחדש את מונחי העבדות והחירות. הספר עוסק בגורלם של העבדים בעת העתיקה ובוחן את הגדרות העבדות והחירות במזרח הים התיכון וביזנטיון בעת העתיקה ובימי הביניים המוקדמים. בלבו של הספר עומדת ביזנטיון כממשיכתה של האימפריה הרומית, שבעולמה התחוללו אירועים היסטוריים בעלי חשיבות רבה, הופעתו של האסלאם ביניהם. רוטמן בוחן את תהליכי השינוי בתפיסה החברתית תרבותית של עבדים שהחלו בתקופה זו להיתפס יותר כבני אדם בעלי זהות דתית של מאמינים לצד היותם רכוש פרטי. בספר זה קורא רוטמן תיגר על הגדרות כלכליות מעיקרן של תופעת העבדות ומציע הגדרה חדשה וחדשנית למונחי העבדות והחירות, הגדרה שלא עומדת בקנה אחד עם ההקשר המודרני שנוצר בין שני המונחים, שלפיו עבדות מיוחסת לכל צורה קיצונית של תלות חברתית. רוטמן מגדיר את מוסד העבדות והשימוש בעבדים לא כמוסד משפטי-כלכלי סטטי, אלא כחלק ממערכת רחבה יותר של קשרים חברתיים, שמשתנה ומשנה את הגדרותיה בהתאם לשינויים הפוליטיים, חברתיים, כלכליים ודתיים של התקופה. הספר חושף את העבדות כתופעה דינמית שלה חלק בלתי נפרד, מושפע ומשפיע על ה ההיסטורית של העולם הים-תיכוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]