קריית אונו

קריית אונו
עיריית קריית אונו
עיריית קריית אונו
המשכן החדש של עיריית קריית אונו ומגדל המים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ישראל גל
גובה ממוצע[1] ‎61 מטר
תאריך ייסוד 1939
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 44,417 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 52
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.15 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 9,656 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 13
תחום שיפוט[4] 4,600 דונם
    - דירוג ארצי[2] 200
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 10
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4654
    - דירוג ארצי[2] 32
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.9%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 7.3%
גילאי 20 - 29 9.2%
גילאי 30 - 44 19.8%
גילאי 45 - 59 19.0%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 15.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 15
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 6
תלמידים 8,511
 –  יסודי 4,618
 –  על-יסודי 3,893
מספר כיתות 295
ממוצע תלמידים לכיתה 28.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית אונו נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
https://www.kiryatono.muni.il/
שלט מייסדי קריית אונו ברחבת המייסדים
גבעת העץ הבודד בפארק רייספלד. הפסלים הם של הפסלת עפרה צימבליסטה
מגדל המים הישן בקריית אונו
ספורטק קריית אונו, בשכונת פסגת אונו בצפון העיר, 2009
בריכה בקאנטרי קלאב בקריית אונו
פסל אשה עם מטריה
פסל של עופרה צימבליסטה בפארק רייספלד

קִרְיַת אוֹנוֹ היא עיר בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל, הגובלת בגבעת שמואל מצפון, ברמת גן ממערב, סביון מדרום וממזרח, גני תקווה במזרח ובפתח תקווה מצפון מזרח. היא הוכרזה כעיר בשנת 1992 ולפני כן פעלה כמועצה מקומית.

נוסדה בשנת 1939, וקרויה על שם אוֹנוֹ הקדומה, הנזכרת במקרא ובמקורות חז"ל, ואשר שכנה באזור בו הוקמה העיר.

אונו הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של העיר לקוח משם היישוב מתקופת המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד "אונו", ששמו השתמר לפי הסברה המקובלת ב"כפר עאנה" הסמוך מדרום[6].

לפי המתואר במקרא, אונו נבנתה על ידי שמד מצאצאי בנימין: ”וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ”[7].

אונו נזכרת בימי שיבת ציון כאחד היישובים ביהודה בהם התיישבו שבי ציון, לצד לוד וחדיד: ”בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה”[8], וכן: לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים”[9]. כמו כן, נזכרת בתנ"ך בקעת אונו בה שכנה העיר: ”וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה”[10].

העיר נזכרת גם במקורות חז"ל, בין היתר כמקום מוצאם או מושבם של התנא רבי חנינא איש אונו ושל האמורא רבי יהושע אוניא, וכן היא נזכרת במקורות חז"ל השונים כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון[11].

במדרש איכה רבה מובאת העיר כדוגמה לעיר יהודית מובהקת, לעומת לוד שכנתה, בה התגוררה גם אוכלוסייה נכרית: ”צִוָּה ה' ליעקב סביביו צריו - כגון חלמיש לנוה, סוסיתא לטבריה, קסטרא לחיפה, יריחו לנוערן, לוד לאונו[12].

לפי התיאור שבמקורות חז"ל, מיקומה של אונו הקדומה היה דרומית לאתרה של העיר המודרנית: מלוד לאונו שלשה מילין[13]. עדות להמשך היישוב היהודי באונו קיימת עד התקופה הצלבנית, ובגניזה הקהירית נזכר קשר של יהודי מצרים עם קהילת "קריית אונו"[14].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הנוכחי הוקם בשנת 1939, כאשר ביוזמת המרכז החקלאי התארגנו 39 משפחות שביקשו להקים לעצמן שכונה חקלאית סמוך לכפר אז"ר. לשם כך, נרכשו אדמות מן הערבים שישבו בכפר עאנה ובאל-ח'ירייה. היישוב החדש נקרא כפר אונו[15]. בספטמבר 1951 נחנך בכפר בית הספר היסודי הראשון "ניר".

בדצמבר 1950, הוקמה מעברה גדולה שאוכלסה בעיקר בעולי עיראק, רומניה, תימן וצפון אפריקה. באותה שנה היישובים כפר אז"ר והקיבוץ העירוני רמת אפעל הצטרפו לכפר אונו במסגרת מועצה אזורית אונו. 4 שנים לאחר מכן, ב-1954 הכפר פרש מן המועצה האזורית, בשל מחלוקת האם להפוך את האזור לעירוני או להותירו חקלאי, ושמה של המועצה המקומית שונה לקריית אונו, שם שנשמר עד היום.

בין השנים 1962 ל-1967 הוקמה שכונת קיראון, שכונה מודרנית, עם בנייה לגובה ושטחים ירוקים רבים. השכונה תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. שכונות נוספות שהוקמו באותה תקופה הן שכונת רימון ושכונת ירון[16]. בתחילת שנו ה-60 אף פונתה שכונת ברכה ונבנו בתים חדשים, יש הרואים זאת כפרויקט הפינוי בינוי הראשון בישראל.

בשנת 1992 הוכרז היישוב כעיר.

בשנת 2001 נפתח הקניון הראשון בעיר, ובאותו זמן החל אכלוס שכונת רייספלד, שנבנתה במקום בו היה פרדס רייספלד. השכונה בנויה מסביב לפארק אותו מקיפים שמונה בניינים. פארק רייספלד, הוא הפארק הגדול בעיר. בפארק זה נערכות מדי שנה חגיגות יום העצמאות.

שכונות נוספות התחילו להבנות בעיר בתקופה זאת. שכונת פסגת אונו בצפון העיר, בעלת מגדלים בני 20 קומות ועוד מגדלים נמוכים יותר, ושכונת עבר הירדן בדרום העיר.

בשנת 2008 בעקבות פירוק מועצה אזורית אפעל סופח לקריית אונו השטח שבין אוניברסיטת בר-אילן לכפר אז"ר.

בשנת 2009 נפתח בעיר ספורטק, שמושך אליו הרבה אנשים מקריית אונו ומאזור בקעת אונו כולו, בשנת 2015 נפתח קאנטרי קלאב בעיר ליד הספורטק.

בינואר 2020 אושרה תוכנית מתאר לעיר, במסגרתה העיר תוכננה להגיע לכ-80 אלף תושבים עד שנת 2040, שטח העיר יורחב מכ-4,540 דונם לכ-5,340 דונם עם פינוי מחנה דורי והקמת שכונת נאות אריאל שרון במערב העיר. כמו כן צפויה הרחבתם של צירים מסחריים בעיר בהם רחוב שלמה המלך הנמצא במרכז העיר ושימור השכונות הוותיקות הנמצאות בעיר[17].

נכון למאי 2020 בעיר קיימים כ-14 מתחמי פינוי בינוי מאושרים בהם מתוכננות כ-5,204 יחידות דיור[18][19].

ב-25 ביולי 2022 חתמה שרת הפנים על שינויי שטח השיפוט ובכך 833 דונם יתווספו לקריית אונו[20].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2023, האוכלוסייה בקרית אונו מונה 44,243[21] תושבים. העיר מדורגת 9 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת (2010/2011) היה 82.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2010 היה 11,500 ש"ח (כשהממוצע הארצי הוא 9,745 ש"ח).

להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרית אונו פועלים מוסדות חינוך רבים בהם תשעה בתי ספר יסודיים:

  • בית הספר ניר: הוותיק בבתי הספר בקריה. משרת את תלמידי השכונות הצפוניות בעיר.
  • בית הספר עלומים: משרת את תושבי שכונת רייספלד. בעבר שכן בית הספר ברחוב בר יהודה במזרח העיר, צמוד לבית הספר רימונים. בשנת 2011 עבר בית הספר למיקומו החדש.
  • בית הספר רימונים: בית ספר בדרום מזרח העיר, משרת את תושבי דרום קריית אונו.
  • בית הספר ע"ש שרת: בית ספר בשכונת קיראון. משרת את תושבי שכונת קיראון וסביבתה.
  • בית הספר הירדן ע"ש אביגדור ורשה: בית ספר בשכונות עבר הירדן - שער הקריה. נקרא על שם ראש המועצה לשעבר אביגדור ורשה. משרת את שכונות עבר הירדן ושער הקריה, וחלק מילדי שכונת רייספלד.
  • בית הספר ע"ש יעקב כהן: בית ספר בשכונת פסגת אונו. נקרא על שם יעקב כהן, ראש המועצה הראשון של קריית אונו.
  • בית הספר שילה: בית ספר מהזרם הממלכתי דתי בעיר. ממוקם בצמוד לבריכת השחיה העירונית. מבנה בית הספר שימש בעבר את התיכון העירוני ע"ש בן צבי, שהעתיק את מקומו למרכז העיר בשנות ה-80.
  • בית הספר הדמוקרטי: פועל על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, מגיל טרום חובה ועד כיתה י"ב. התלמידים מחולקים לבתים, ובכל בית שתי שכבות גיל. בתחילת כל שנה בוחרים התלמידים מערכת שעות אישית ומתחייבים לה.
  • בית הספר האנתרופוסופי בראשית: פועל על פי עקרונות החינוך האנתרופוסופי. בחינוך זה מושם דגש על פיתוח הדמיון, היצירתיות, הנטיות האמנותיות והמיומנויות החברתיות של הילד. לתלמידי כיתה א' עד ח'.

בעיר מצויות שלוש חטיבות ביניים: חטיבת הביניים על שם יצחק בן-צבי, חטיבת הביינים שז"ר, וחטיבת הביינים פרס.

  • בית הספר יהל"ם: בית ספר למצטיינים ומחוננים אשר מכון הנרייטה סאלד מאתר את תלמידיו על ידי מבחנים. בית הספר מיועד לא רק לתושבי קריית אונו, אלא גם לערים הקרובות.

בעיר קיים בית ספר תיכון אחד, בשם תיכון בן צבי המרכז אליו תלמידים מהעיר כולה וכן קולט תלמידי חוץ מרשויות סמוכות.

בנוסף לתיכון בן צבי, מתוכנן להיפתח תיכון נוסף אשר נמצא בתהליכי בנייה וצפוי לפתוח שעריו לקראת שנת הלימודים התשפ"ה.[22]

כמו כן קיימים בעיר מוסדות חינוך נוספים כמו הקריה האקדמית אונו וקונסרבטוריון קריית אונו.

בקרית-אונו פועלים שלושה שבטים של תנועת הצופים שבט "און" שבט "גילעד", ושבט ״מרום״ עם למעלה מ-4000 חניכים בשלושת השבטים יחד מכיתה ד' ועד י"ב. בנוסף, פועלות בעיר תנועות הנוער "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא" ו"כנפיים של קרמבו" וכן, "צב"ר" - תנועת המד"צים העירונית, האחראית לפעילות ללמעלה מ-300 חניכים בכיתות ב'-ג'[23].

בנוסף פועלת בעיר ישיבת ההסדר "שסדר-אונו" אשר נוסדה בשנת התש"ע על ידי הרב אוריאל סעייד. הישיבה שייכת לגרעין התורני בעיר "מעיינות". הישיבה מיועדת לבוגרי תיכונים דתיים. הישיבה היא שלוחה של ישיבת "מאיר-הראל". בישיבה לומדים כ-50 תלמידים.

מועצת הנוער העירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלת מועצת נוער שתפקידה לייצג ולהשמיע את קולם של בני הנוער המתגוררים או לומדים בעיר, אל מול מקבלי ההחלטות בעירייה, במשרד החינוך, ובמועצת התלמידים והנוער של מחוז תל אביב.

מועצת הנוער העירונית כוללת ועדות בהן מתקבלות הצעות להחלטות המובאות לשולחן ההצבעות במליאת המועצה. המליאה מורכבת מנציגים ופעילים מהחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר, שנבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות.

יו"ר מועצת הנוער העירונית המכהנת היא נועה שפירא, תלמידת כיתה י"ב מתיכון בן צבי בעיר.

אתרים בעלי חשיבות תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית המשוררת יונה וולך: בית מספר 24 ברחוב שנקרא על שם אביה מיכאל וולך ממייסדי כפר אונו, שנהרג בקרבות מלחמת העצמאות. בשנות האלפיים, ניצב בית חדש במקומו של הבית המקורי, אך החצר הרחבה נותרה על מקומה.
  • ב-2012 נחנך ברחוב לוי אשכול, גן פסלים על שם יונה וולך. בגן - פסלים של אמנים תושבי קריית אונו וציטוטים משירים של יונה וולך.
  • מגדל המים הישן של כפר אונו, ששימש גם כעמדת ביטחון ליישוב בתקופת מלחמת העצמאות (רחוב זיידמן 7).
  • מגדל המים בתכנון האדריכל משה קופמן משנת 1963 (בצפון היישוב סמוך לתחנת הדלק "פז"). הצעתו של קופמן למבנה ייחודי זה, בעל 16 צלעות, זכתה בתחרות במקום הראשון.
  • שכונת קיראון ושכונת רימון: זוג שכונות בתכנון האדריכל ישראל לוטן, המתאפיינות (בעיקר קיראון) בסגנון הברוטליסטי שזכה להשראה בארץ באותה התקופה בין השאר מעבודותיהם של האדריכלים לה קורבוזיה ואוסקר נימאייר.
  • לקריית אונו עיר תאומה בהולנד בשם דראכטן. במרכז קריית אונו ישנה כיכר שנקראת כיכר דראכטן על שם העיר התאומה. גם בדראכטן, קרוב לתיאטרון העירוני יש כיכר שנקראת 'כיכר קריית אונו'. יחסיה של קריית אונו עם דראכטן הנמשכים מזה עשרות שנים, התאפיינו בקרבה מיוחדת. כך, בתקופת ההמתנה הציעה דראכטן לארח את כל ילדי קריית אונו, הצעה שנדחתה באדיבות על ידי היישוב. בשנת 2009 נקלעו היחסים בין הערים למשבר. התוכנית פק"לילה בגלי צה"ל הובילה קמפיין לשימור ברית הידידות[24]. לבסוף המשבר נפתר.
  • "העץ הבודד", היה עץ שקמה עתיק, שנבחר וטופח על ידי החקלאי אריה קוניקוב, שעבד בפרדס רייספלד. העץ היה בעבר חלק מ"פרדס רייספלד" אך הוא נפגע בשעה שצעירים הבעירו מתחתיו מדורת ל"ג בעומר, ואחד מהענפים נשבר. בליל ה-20 בדצמבר 2002 העץ קרס בשל סערה שהתחוללה באזור. את העץ עקרו ממקומו וכעבור לילה נשתל עץ שקמה אחר. כיום, הפרדס נעקר ובמקומו הוקם פארק, הקרוי "פארק רייספלד", ובפסגתו ניצב עץ השקמה, ליד גן פסלים.
  • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי, (רח' רבין פינת לוי אשכול).
  • רחבת המייסדים ברחוב המייסדים בעיר (בשכונת רייספלד). במרכז הרחבה גינה קטנה ולוח המנציח את שמות מייסדי העיר. הכיכר הוקמה ב-2010 לציון 70 שנה ליסוד המקום.
  • החורשה הלימודית - בסמוך לשכונת רימון ובה עצים מיוחדים מסוגים שונים עם שלטי הסבר צמודים אליהם[25] (רחוב המעגל).

אתרי הנצחה לנופלים במערכות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת מירון אלתגר

ראשי היישוב לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר נגישות גבוהה לצירי תחבורה ראשיים. העיר מחוברת לכביש 471 בצפון, שמחבר בין כביש 4 לבין כביש 6. בנוסף, קריית אונו מחוברת לכביש הרוחב האזורי כביש 461 באמצעות כביש גישה וזו הכניסה העיקרית אליה מדרום.

התנועה מצפון לדרום בעיר מתבצעת בעיקר על גבי ציר "לוי אשכול' אשר מתפקד כחלק מכביש 4622, המתחיל במבואות הדרומיים של העיר בואך צומת סביון על כביש 461, חוצה את שכונות העיר המזרחיות ומסתיים במחלף אונו צפונית לעיר, על כביש 471. מיקומו של הציר ומרכזיותו במרחב הביאה למצב שתושבים רבים באזור ראו בו דרך חלופית לכבישי אורך אחרים באזור, ותנועה רבה המגיעה מחוץ לעיר חוצה את קריית אונו על גבי הציר.

כביש אורך נוסף בעיר הוא ציר יעקב דורי - בן-גוריון, העוקף את שכונות העיר ממערב וצמוד לרמת גן ולבסיס תל השומר. החל מאמצע 2019 מתבצעת הרחבה ושיפוץ של הכביש על מנת לקלוט תנועת כלי רכב המגיעים מחוץ לעיר[27][28].

כבישי רוחב חשובים בעיר כוללים את רחוב צה"ל בדרום העיר, רחוב שלמה המלך במרכז העיר, רחוב מיכאל וולך-הנשיא בצפון-מרכז העיר ורחוב הרצל בצפון העיר.

כביש אורך בהקמה הוא כביש מוטה גור שיחבר את כביש 461 ואזור צומת השומר לאזור הבקו"ם והקרייה האקדמית אונו[29]. קיימת תוכנית להקמת כביש היחבר בין ציר יעקב דורי לכביש גהה ואזור מחלף אלוף שדה[30][31].

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר פעלה בקריית אונו חברת האוטובוסים "דן", אך החל משנת 2003 - חברת "קווים", "אפיקים" ו"דן" מפעילה קווי אוטובוס בקרית אונו כחלק מאשכול בקעת אונו - פתח תקווה בו זכתה במכרז. בעבר פעל בדרום העיר, סמוך לשכונת רימון, "מסוף רימון", ממנו יצאו מספר קווים למיקומים שונים בתל אביב, דרך שכונות העיר. בשנת 2005 עבר המסוף למיקום חדש מול הבקו"ם וב־2014 עבר לצומת סביון סמוך לתחנת כיבוי האש.

במהלך שנת 2020 נפתח נתיב התחבורה הציבורית הראשון בעיר שכלל את שדרוג דרך דורי ודרך בן-גוריון כחלק מפרויקט מהיר לעיר. נת"צ זה בוטל לאחר חוסר הקצאת משאבים אשר הובטחה על מנת להגביר את כמות הקווים ותדירותם.[32]

בדרך לוי אשכול הוקם נת"צ לכל אורכו מהצומת עם רחוב מבואות ועד דרך 471 וגם הוא חלק מפרויקט מהיר לעיר.

את העיר חוצים עוד מספר אוטובוסים נוספים המקשרים בינה לבין רשויות האזור כמו יהוד, אור יהודה, גני תקווה ופתח תקווה.

רכבת קלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית הרכבת הקלה של גוש דן, מתוכנן להגיע לפאתי קריית אונו הקו הסגול של הרכבת הקלה. הקו מתוכנן לעבור בצמוד לשכונות המערביות של העיר, ולנסוע לאורך ציר בן-גוריון במערב העיר. הקו צפוי להפתח בשנת 2026 לכל המוקדם. קו מטרו m3 מתוכנן לעבור בעיר בשתי תחנות: תחנה בשלמה המלך בין בן-גוריון לרחוב צה"ל ותחנה שנייה בלוי אשכול בין וולך לרחוב ירושלים. תחנה שלישית שגם יכולה לשרת את תושבי צפון מזרח העיר היא ברחוב העצמאות בפתח תקווה. המועד הכללי עליו מדובר הוא 2032.

פוליטיקה מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 נערכו בחירות מוקדמות לאחר שראש העיר היוצא, דרור בירנבאום, פרש במפתיע מתפקידו לאחר שקיבל מישרה ניהולית בכירה. בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות: תנועת התושבים 3 מנדטים - בראשותו של יוסי נשרי. קריית אונו ירוקה 3 מנדטים - בראשותו של ישראל גל. שינוי 3 מנדטים - בראשות איתי גרין. עתיד חדש 2 מנדטים - בראשות איציק ציזר. הליכוד - מנדט אחד. ש"ס - מנדט אחד. קריית אונו שלנו - מנדט אחד. מפד"ל - מנדט אחד. נאמני קריית אונו - מנדט אחד. מרצ - מנדט אחד.

בחירות 2008 התקיימו ב-11 בנובמבר 2008, אך אף מועמד לא השיג אחוזי תמיכה הגבוהים מ-40% מקולות הבוחרים. סיבוב שני נערך שבועיים לאחר מכן ב-25 בנובמבר 2008, בבחירות אלו התמודדו:

יוסי נשרי ניצח ברוב דחוק את ישראל גל.

בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות:

  • תנועת התושבים בראשותו של יוסי נשרי - 3 מנדטים
  • קריית אונו ירוקה בראשותו של ישראל גל - 3 מנדטים
  • המקומיים והירוקים בראשות יעקב סבו - 2 מנדטים
  • קדימה בראשות עמי כחלון - 2 מנדטים
  • עתיד חדש בראשות איציק ציזר - 2 מנדטים
  • צדק חברתי - מנדט אחד
  • איחוד ש"ס והמפד"ל - מנדט אחד
  • חזית דתית מאוחדת (האיחוד הלאומי) - מנדט אחד

המהפך: ב-22 באוקטובר 2013 נבחר ישראל גל לראשות העיר ברוב של 56%. הקואליציה שהקים ישראל גל כוללת את הרשימה המאוחדת בראשות ישראל גל (5 מנדטים), מרצ בראשות ירון יעקבי (מנדט אחד), יש עתיד (מנדט אחד) וחזית דתית מאוחדת בראשות נפתלי כהן (2 מנדטים), שנבחר לסגן ראש העירייה. את ספסלי האופוזיציה חובשים הרשימות: מפלגת לב (איחוד של תנועת התושבים ועתיד חדש), המקומיים ותקווה בראשות שי דבורה.

בנובנבמר 2018 נבחר ישראל גל בשנית לראשות העיר כאשר מפלגתו זכתה ב-5 מושבים. גיל מיכלס שהתמודד מולו בסיעה משותפת של לב ויש עתיד זכו ב-3 מנדטים. סיעות שס בראשות נפתלי כהן, מרצ בראשות ירון יעקבי והמקומיים בראשות ליאת ארבל זכו ב-2 מנדטים כל אחת, סיעת השכנים (סיעה של שכונת פסגת אונו) זכתה במושב אחד. סיעות הבית היהודי, הליכוד וסיעתו של שי דבורה לא עברו את אחוז החסימה.

מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה ממדיניות העירייה לאורך השנים, וסוגיית הקרקעות בבעלות פרטית בעיר, קריית אונו מאופיינת בשטחים רבים למגורים ובמעט מאוד שטחי מסחר ותעסוקה. למעשה לא קיים בעיר אזור תעסוקה. המסחר בעיר מתרכז בעיקר באזור קניון קריית אונו, שבו מצויות חנויות רבות ומגדל משרדים בודד. שאר המסחר בעיר מרוכז במרכזים מסחריים שכונתיים.

מרכזי המסחר של העיר כוללים את:

  • קניון קריית אונו - ממוקם במרכז העיר. נבנה על חורבות המרכז המסחרי של קיראון, שהיה עד סוף שנות ה-90 המרכז המסחרי הראשי בעיר. שטחי המסחר בקניון כוללים 24,000 מ"ר מסחריים, ועוד כ-11,000 מ"ר של משרדים. בקניון כ-125 חנויות מכל הסוגים, והוא כולל מוקדי פנאי כגון קולנוע רב חן, מתחם באולינג ומתחם קארטינג במפלס התחתון של החניון. במגדל המשרדים מצויות מרפאות וסניפים של קופות החולים הגדולות. חנויות נוספות נמצאות בסביבה הקרובה של הקניון.
  • מרכז דרכטן - מרכז מסחרי הבנוי סביב כיכר שנקראת על שם העיר התאומה של קריית אונו, דראכטן. סמוך לגן הגיבורים בעיר. במרכז יש חנויות רבות, בנק, סניף דואר וגינת משחקים. בשנת 2013 התבצע שיפוץ מקיף במרכז, והוחלף הריצוף ומתקני הילדים. כמו כן שופצו חזיתות החנויות.
  • מרכז רש"י - מרכז מסחרי קטן בלב שכונת מגדל המים. מאכלס מספר חנויות מתחום הביגוד והאופנה.
  • מרכז מסחרי ברחוב הרצל.
  • מרכז רימון - מרכז מסחרי שנבנה במרכז שכונת רימון, בשנות ה-70. במקור תוכנן כמרכז מסחרי עם שתי קומות שהיה אמור לכלול סניף בנק ובריכת שחייה. בפועל נבנה מרכז חד קומתי שעצים ניטעו במרכזו. המרכז מאכלס מספר עסקים.
  • מרכז כיכר האחים גרין - מרכז קטן בלב השכונה הוותיקה.
  • מרכז מסחרי ברחוב ההגנה.
  • מרכז מסחרי קטן ברחוב פנקס.
  • יובלים סנטר - מרכז מסחרי בשכונת רייספלד שכולל בין היתר המבורגריה, גלידריה ובית קפה.
  • פסגת אונו - ברחוב רפאל איתן, משלב בתוכו את מרכז הספורט "גו אקטיב", שוק האוכל אונו מרקט, מסעדות, בתי קפה ומשרדי רופאים.
  • בית הדובדבן – מתחם בילוי ברחוב הדובדבן, שנפתח ב-2023 ומשלב מסעדות וחנויות מזון. מעליו, בניני משרדים.

כחלק מתוכנית המתאר שמקודמת בעיר צפויים רחובות לוי אשכול ושלמה המלך לעבור להיות רחובות מסחריים עם חנויות לאורכם.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריית אונו הוותיקה - ממוקמת בצפון העיר, בין רחוב טרומפלדור מצפון ורחוב מיכאל וולך בדרום. מהווה את הלב ההיסטורי של קריית אונו. בשכונה הוקמו המבנים הראשונים של העיר, בתחילת שנות ה-40. בין המוסדות החשובים בשכונה: בית העירייה הישן, מגדל המים הישן של העיר וכן מגרש הכדורגל העירוני. בלב השכונה נמצא מרכז דראכטן, המשרת את תושבי השכונה, ולצדו בית הספר היסודי הראשון בעיר "ניר". כמו כן השכונה מאכלסת את הקונסרבטוריון העירוני. מצפון לשכונה ממוקם הפארק על שם אביבה ורשה ובריכת השחייה העירונית.
  • גני אילן - ממוקמת בצפון מערב העיר, בין דרך בן-גוריון וקציר במערב וקרית אונו הוותיקה ממזרח. הוקמה בשלהי שנות ה-80 וה-90 ומאופיינת בעיקר בבתים צמודי קרקע ומעט בנייה רוויה. תושבי השכונה הם בעיקר בני השכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות. בשכונה בריכה עירונית, מגרש הכדורגל העירוני, מגרשי טניס, ומספר מרכזים מסחריים זעירים. בסמוך לשכונה נמצאת אוניברסיטת בר-אילן וגובלים בה שטחים פתוחים נרחבים.
  • שכונת מגדל המים - ממוקמת בצפון מזרח העיר, בין היישוב גני תקווה במזרח ודרך לוי אשכול במערב. שמה ניתן לה עקב הימצאותו של מגדל המים המודרני של העיר. מאופיינת בעיקר בבנייה נמוכה. שבט הצופים העירוני נמצא בשכונה.
  • פסגת אונו - הוקמה בשנות ה-2000 וממוקמת בצפון מזרח העיר. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה ובבינוי צפוף, המקיף פארק עירוני. במקור תוכננה לשמש כמוקד למגורים, מסחר ותעסוקה במקביל, מבנה התעסוקה עתיד להתאכלס בסוף 2022 או בתחילת 2023. מוסדות חשובים בשכונה: בית העירייה, הספורטק העירוני, מבנה שבט און ומועדון הקאנטרי קלאב החדש של העיר
  • רייספלד (קריית אונו החדשה) - הוקמה בסוף שנות ה-90, וממוקמת במרכז העיר, בין רחוב בין גוריון ממזרח לקיראון ממערב. השכונה קרובה לצירי תנועה ראשיים, מאופיינת בבנייה רוויה ובמעט צמודי קרקע, וכוללת בנייני מגורים בגובה 10–12 קומות[33]. במרכזה נמצא "פארק רייספלד", הפארק הגדול בעיר בשטח של 40 דונמים. בשכונה ממוקמת הספרייה העירונית ובית הספר היסודי עלומים החדש, והיא נמצאת במרחק הליכה מקניון קריית אונו. בעבר נרשמו מאבקים בין תומכי הקמת שטחי ציבור ומסחר במרכז השכונה, בסמוך לפארק, כולל היכל תרבות עירוני ומבני ציבור נוספים, לבין תושבי השכונה המתנגדים לבנייתם, בעקבות מאבקים אלו צומצם השטח המסחרי ל-1500 מ"ר ובוטלה הכוונה להקמת מרכז תרבות בשכונה.
  • קיראון - אחת השכונות הוותיקות בעיר. תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן ונבנתה במהלך שנות ה-60. הבנייה בשכונה מאופיינת בסגנון ברוטליסטי שהיה נפוץ בתקופה זו. הדבר מתבטא בחזיתות בטון חשופות ובקווים ישרים של בנייני השכונה. בשנים האחרונות חלק מבתי השכונה הועלו כמועמדים לשימור. במרכז השכונה נמצא פארק צה"ל הכולל שבילים רבים להולכי רגל ושטחים ירוקים רבים. גבולות השכונה אינם אחידים. יש הרואים גם בשכונות מצפון לרחוב שלמה המלך, בואכה קניון קריית אונו וצפונה ממנו, חלק מהשכונה.
  • שער הקריה - שכונה חדשה בדרום מערב העיר, שהבנייה בה בעיצומה. השכונה מאופיינת בעיקר בבנייה רוויה, וצמודה למחנה הצבאי תל השומר ולמתקני הבקו"ם.
  • עבר הירדן - שכונה חדשה בדרום מערב העיר. מאופיינת בבנייה צמודת קרקע ומעט בנייה רוויה. גובלת ברחוב צה"ל במזרח ובשכונת שער הקריה ממערב. השכונה צמודה לקריה האקדמית אונו, השוכנת מדרום לה.
  • רימון - השכונה הדרומית בעיר. גובלת בסביון במזרח ובדרך לוי אשכול במערב. בדומה לקיראון גם היא תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. השכונה נבנתה בשנות ה-70, ומאופיינת בבנייה רוויה בסגנון ברוטליסטי. הבניינים בשכונה בנויים בצורה מעגלית סביב פארק רחב ידיים המתוחזק על ידי תושבי השכונה, בשונה מהפארקים האחרים בעיר. בשכונה מרכז מסחרי וגני ילדים. בתחילת שנות ה-2000 נבנו בשכונה מספר בניינים חדשים.
  • נאות אריאל שרון - שכונה בהקמה, השכונה נמצאת בין כביש גהה לאוניברסיטת בר-אילן ולכפר אז"ר, מכילה מספר מגדלי מגורים, מתכוננים לקום בה גם פארק וקריית חינוך[34].
  • שכונת צומת סביון - שכונה בהקמה מוקמת כחלק מצבר השכונות הדרומיות של העיר, על שטחי בסיס תל השומר, לכשיפונו. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה. המכללה האקדמית אונו בונה את משכנה החדש בשכונה ועוד מאות אלפי שטחי מסחר ותעסוקה במתחם[35].

שכונות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת האקליפטוס - שכונה שמתוכננת להיות מוקמת כחלק מצבר השכונות הדרומיות של העיר, על שטחי בסיס תל השומר, לכשיפונו. השכונה הנ"ל תאופיין בבנייה רוויה. שטח וגודל השכונה עודנו לא ברור, עקב מחלוקות לגבי עתיד השטח מבחינה מוניציפלית – בשנים האחרונות התגלעו סכסוכים בין עיריית קריית אונו לעיריית אור יהודה לגבי עתיד שטחי המחנה הצבאי, והדבר עודנו נדון בוועדות השונות[36][37].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 150.
  7. ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק י"ב, לפי דעת מקרא הכוונה לאלפעל אביו.
  8. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק ל"ג.
  9. ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"ה.
  10. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ב'.
  11. ^ משנה, מסכת ערכין, פרק ט', משנה ו'; משנה, מסכת גיטין, פרק ו', משנה ז'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א', תוספתא, סנהדרין, ב, ו; וראו גם: בן ציון סגל, הגאוגרפיה במשנה - אונו; אונו באתר דעת.
  12. ^ איכה רבה (מהדורת בובר) פרשה א ד"ה צוה ה' ליעקב.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד ב'.
  14. ^ מ"ע פרידמן, אונו: ידיעות חדשות מכתבי הגניזה, בין ירקון ואיילון, רמת גן 1983, 75-83.
  15. ^ סיפורו של יישוב, באתר עיריית קריית אונו
  16. ^ קרית אונו תקלוט השנה 1000 משפחות, מעריב, 23 במרץ 1966
  17. ^ גיא נרדי, ‏אושרה להפקדה תוכנית המתאר לקריית אונו: צפי ל-80 אלף תושבים, באתר גלובס, 28 בינואר 2020
  18. ^ הלית ינאי-לויזון, ‏"להשיג חתימות זו עבודה סיזיפית": פינוי-בינוי בקריית אונו יוצא לדרך, באתר גלובס, 15 בינואר 2020
  19. ^ אריק מירובסקי, ‏דוח הרשות להתחדשות עירונית: זינוק בהיקף התוכניות להתחדשות עירונית ב-2019, באתר גלובס, 11 במאי 2020
  20. ^ עופר פטרסבורג, משרד הפנים אישר: מחנה תל השומר ישויך לאור יהודה ולקריית אונו, באתר ישראל היום, 28 ביולי 2022
  21. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022
  22. ^ Facebook, www.facebook.com
  23. ^ תנועות הנוער, באתר עיריית קריית אונו
  24. ^ mynet קמפיין: מצילים את הברית עם דראכטן - מרכז, באתר web.archive.org, ‏2009-08-28
  25. ^ החורשה הלימודית, באתר עיריית קריית אונו
  26. ^ חנוכת גינת נתי , באתר יוטיוב
  27. ^ במקום כיכר הנשיא – רמזור: עבודות בקריית אונו, באתר אונו ניוז, ‏23 באוקטובר 2018
  28. ^ פרויקט הרחבת דרך דורי בקריית אונו יוצא לדרך, באתר אונו ניוז, ‏25 ביוני 2018
  29. ^ דותן לוי, חשיפת "כלכליסט": שכונת הענק של רמת גן יוצאת לדרך, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2010
  30. ^ שלומית צור, ‏המדינה תממן 200 מיליון שקל לסלילת כביש שיחבר את קריית אונו ומזרח ר"ג לציר אלוף שדה, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2018
  31. ^ תומר קרן, המשימה: לחצות את בקעת אונו בבוקר בשבע דקות, באתר אונו ניוז, ‏16 בדצמבר 2019
  32. ^ נתיב אחד פקוק, נתיב שני נטוש, באתר www.israelhayom.co.il
  33. ^ "החלו הריסת הבניינים הישנים בפרויקט בינוי פינוי בקריית אונו", באתר "אונו-ניוז", 18 בספטמבר 2017
  34. ^ שלומית צור, ‏סלילת הכבישים הוקפאה - ומחיר למשתכן בקריית אונו יחכה, באתר גלובס, 10 ביולי 2018
  35. ^ צלי גרינברג, חברה בת של אאורה תבנה 5 בניינים בצומת סביון ב-375 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2019
  36. ^ הילה ציאון, אושרו תוכניות ראשונות לבנייה בבסיסי צה"ל, באתר ynet, 25 בפברואר 2013
  37. ^ חזי שטרנליכט, כך תראה שכונת האקליפטוסים שתוקם על חלקו של מחנה תל השומר, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2015