יוהאן הפסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוהאן הפסטין
Jóhann Hafstein
Jóhann Hafstein.jpg
לידה 19 בספטמבר 1915
אקוריירי
פטירה 15 במאי 1980 (בגיל 64)
אקוריירי, איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איסלנדאיסלנד  איסלנד
השכלה אוניברסיטת איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העצמאות
בת זוג ראגהיידר תורס
ראש ממשלת איסלנד ה־14
10 ביולי 197014 ביולי 1971
(שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוהאן הפסטיןאיסלנדית: Jóhann Hafstein;‏ 19 בספטמבר 191515 במאי 1980) היה ראש ממשלת איסלנד בין השנים 19701971 ומנהיג מפלגת העצמאות של איסלנד בין השנים 19701973. הוא היה חבר האלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) משנת 1946 ועד 1978 ויושב ראש הבית התחתון שלו בין השנים 19591961 ובין השנים 19621963. בין השנים 19521963 הוא שימש כמנהל הכללי של בנק הדיג של איסלנד. במהלך שנות השישים הוא שימש בתפקידי שר המשפטים, הדתות, התעשייה והבריאות. הוא ייצג את איסלנד בדיוני העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-1953, 1959 ו-1974.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטין נולד בעיר אקוריירי שבצפון איסלנד ליוליוס הווסטינס, לימים נציב המחוז, ולת'ורונר יונסדוטיר. הוא השלים את בחינות הבגרות שלו ב-1934 וסיים לימודי משפטים באוניברסיטת איסלנד ב-1938. בתקופת לימודיו הוא היה יושב ראש מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה. לאחר מכן הוא למד לימודי המשך במשפט בינלאומי פומבי עד סתיו 1939 באוניברסיטת לונד שבשוודיה וכן בדנמרק ובגרמניה.

ב-1938 הוא נשא לאישה את ראגהיידר תורס, בתם של הוקס תורס, אחיו של אולאפור תורס, ושל סופיה הפסטין, בתו של הנס הפסטין, מי שהיה השר לענייני איסלנד הראשון שהיה תושב איסלנד, למעשה, ראש ממשלת איסלנד הראשון.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1935 ייסד הפסטין את אגודת הסטודנטים ווקה (Vaka) באוניברסיטת איסלנד והיה יושב הראש הראשון שלה. ב-1939 הוא היה לחבר במפלגת העצמאות של איסלנד ונבחר להיות יושב ראש המשמרת הצעירה של המפלגה (Heimdallur), תפקיד אותו מילא עד 1942, עת נבחר להיות מזכיר המפלגה. בשנים 19431955 הוא שימש גם כיושב ראש של מועצת הנציגים של האיגודים העצמאיים של רייקיאוויק.

ב-1946 נבחר הפסטין כחבר האלת'ינגי וכיהן בו עד 1978. ב-1963 הוא מונה לתפקיד שר התעשייה והמשפטים. ב-1965 הוא נבחר לתפקיד סגן מנהיג מפלגת העצמאות ולאחר מותו הטרגי של ביארני בנדיקטסון ב-10 ביולי 1970 הוא ירש אותו בתפקיד ראש המפלגה, בשלושת החודשים הראשונים הוא כיהן כראש הממשלה בפועל ולאחר מכן נבחר לתפקיד כמינוי של קבע והמשיך לכהן במקביל כשר התעשייה.

לאחר תבוסתה של מפלגת העצמאות בבחירות שנערכו ביולי 1971 עבר הפסטין להיות יושב ראש האופוזיציה. בסתיו 1973 הוא פרש מתפקידו זה מטעמי בריאות.

ב-1976 פורסם קובץ המאמרים שלו, "יסודות הפוליטיקה והממשל" (Þjóðmálaþætti).

יוהאן הפסטין מת ב-15 במאי 1980 לאחר מחלה קשה וארוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]