סטינגרימור הרמנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטינגרימור הרמנסון
Steingrímur Hermannsson
Steingrímur Hermannsson.jpg
לידה 22 ביוני 1928
רייקיאוויק, איסלנד
פטירה 1 בפברואר 2010 (בגיל 81)
רייקיאוויק, איסלנד
מדינה איסלנדאיסלנד  איסלנד
השכלה המכון הטכנולוגי של קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט, אוטוביוגרף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הפרוגרסיבית
ראש ממשלת איסלנד ה-19 (כהונה ראשונה)
תקופת כהונה 28 במאי 19839 ביולי 1987 (4 שנים ו-6 שבועות)
הקודם גונאר תורודסן
הבא ת'ורסטיין פאלסון
ראש ממשלת איסלנד ה-19 (כהונה שנייה)
תקופת כהונה 28 בספטמבר 198830 באפריל 1991 (שנתיים ו-30 שבועות)
הקודם ת'ורסטיין פאלסון
הבא דוד אודסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סטינגרימור הרמנסוןאיסלנדית: Steingrímur Hermannsson;‏ 22 ביוני 19281 בפברואר 2010) היה פוליטיקאי איסלנדי שכיהן כראש ממשלת איסלנד בשתי תקופת כהונה בין השנים 19831987 ובין השנים 19881991.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של סטינגרימור הרמנסון, הרמן יונסון, היה גם הוא ראש ממשלת איסלנד בשתי תקופות כהונה בשנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה ה-20. כבנו של איש ציבור בכיר, נהנה סטינגרימור מילדות מאושרת יחסית בארץ שהוכתה על ידי השפל הגדול. כנער צעיר הוא חווה באופן בלתי אמצעי את מהלכי המדיניות האיסלנדית בתקופת מלחמת העולם השנייה והוא זכה לשמוע דיונים ארוכים בענייני המדינה בחדר המגורים של בית אביו.

מתוך רצון שלא ללכת בדרכי אביו ולהיכנס לפוליטיקה, יצא סטינגרימור הרמנסון בשנת 1948 לארצות הברית. ב-1951 הוא סיים לימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי (אנ') בשיקגו וב-1952 סיים לימודי תואר שני במכון הטכנולוגי של קליפורניה. לאחר שובו לארצו, ולאחר שהתמודד עם קשיים הן בחייו הפרטיים והן בקריירה העסקית שלו, הוא נכנס בסופו של דבר בשנות השישים אל העולם הפוליטי. ב-1971 הוא נבחר מטעם המפלגה הפרוגרסיבית של איסלנד לאלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) וב-1979 הוא נבחר לתפקיד יושב הראש שלה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטינגרימור הרמנסון כיהן כראש ממשלת איסלנד בין השנים 19831987 ושוב בין השנים 19881991. לזמן מה הוא גם כיהן כשר המשפטים, הדתות והחקלאות (19781979), כשר הדיג והתקשורת (19801983) וכשר החוץ (19871988). בין השנים 19791994 הוא כיהן כיושב ראש המפלגה הפרוגרסיבית ולאחר מכן הוא כיהן כמנהל הכללי של הבנק המרכזי של איסלנד עד לפרישתו ב-1998.

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדה היחסים הבינלאומיים הייתה שעתו הגדולה של הרמנסון בשנת 1986, כאשר הוא אירח את פסגת רייקיאוויק בהשתתפות מנהיג ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב ונשיא ארצות הברית, רונלד רייגן. אף על פי שפסגה זו לא נחשבה להצלחה באותה העת, היא סללה את הדרך לסיום המלחמה הקרה וניהול האירוע על ידי ממשלת איסלנד זכה לשבחים מרובים. ב-1991 במהלך אירועי ינואר בליטא, הביע הרמנסון תמיכה חזקה ביושב ראש הסיימאס (הפרלמנט הליטאי), ויטאוטאס לנדברגיס. זמן קצר לאחר מכן הייתה איסלנד המדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה של ליטא כמדינה נפרדת מברית המועצות.[1]

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמנסון שמר על פרופיל נמוך לאחר פרישתו ולעיתים רחוקות הביע את דעתו בענייני השעה. אף על פי כן הוא נמנה עם החברים המייסדים של הארגון "השקפת עולם" (באיסלנדית: Heimssýn), ארגון שהתנגד לכניסתה של איסלנד לאיחוד האירופי והיה בהדרגה לציר מרכזי במדיניותה של המפלגה הפרוגרסיבית. הוא הביע תמיכה ציבורית ב"תנועת איסלנד", תנועה בעלת זיקה לסוגיות איכות הסביבה שהתמודדה (ללא הצלחה) בבחירות לאלת'ינגי ב-2007, והופיע בתשדירי התעמולה שלה בטלוויזיה. כתוצאה מפעילויותיו אלו הוא איבד את מעמדו הבלתי רשמי כ"זקן הגדול" של המפלגה הפרוגרסיבית.

בשנותיו האחרונות היה הרמנסון מדינאי קשיש אהוד ומכובד והוא נחשב כמועמד אפשרי להתמודדות בבחירות לתפקיד נשיא איסלנד ב-1996. אך עד מהרה הוא דחה את ההצעה בציינו שבכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים בגיל 70. ספר זיכרונותיו, שכלל שלושה כרכים ושפורסם בשנים 19982000, היה לרב מכר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמנסון היה נשוי פעמיים ונולדו לו שישה ילדים. בנו הצעיר גודמונדור סטינגרימסון מכהן מאז 2009 כחבר האלת'ינגי. התמודדותו הראשונה בבחירות הייתה ב-2007 מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אך שנתיים אלחר מכן הוא נבחר מטעם המפלגה שבראשה עמדו אביו וסבו. ב-2013 הוא פרש מהמפלגה ונבחר מטעם מפלגה חדשה בשם "עתיד בהיר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]