ביארני בנדיקטסון (ראש ממשלת איסלנד ה-13)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביארני בנדיקטסון
Bjarni Benediktsson
Bjarni Benediktsson and Levi Eshkol 1964.jpg
ביארני בנדיקטסון (מימין) עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול בפגישתם בירושלים בשנת 1964
לידה 30 באפריל 1908
רייקיאוויק, איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 10 ביולי 1970 (בגיל 62)
הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איסלנדאיסלנד  איסלנד
השכלה אוניברסיטת איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העצמאות
ראש ממשלת איסלנד ה־13 (כהונה ראשונה, ראש ממשלה בפועל)
8 בספטמבר 196131 בדצמבר 1961
(16 שבועות ו-3 ימים)
ראש ממשלת איסלנד ה־13 (כהונה שנייה)
14 בנובמבר 196310 ביולי 1970
(6 שנים ו-34 שבועות)
פרסים והוקרה
  • מסדר הבז
  • הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביארני בנדיקטסוןאיסלנדית: Bjarni Benediktsson;‏ 30 באפריל 1908 - 10 ביולי 1970) היה ראש ממשלת איסלנד בשנים 1970-1963 (גם בסוף 1961 הוא היה ראש הממשלה לתקופה קצרה — בעקבות התפטרותו הזמנית של אולאפור תורס מהתפקיד). בשנים 1970-1961 כיהן כיו"ר מפלגת העצמאות (מפלגת ימין). אביו של בנדיקטסון, בנדיקט סוויינסון, היה אחד ממנהיגי תנועת העצמאות האיסלנדית, שבשנים 1931-1908 כיהן כחבר אלת'ינגי (פרלמנט).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדיקטסון למד משפט חוקתי באוניברסיטת איסלנד ומונה לפרופסור בגיל 24 בלבד. בשנת 1934 הוא נבחר כחבר מועצת העיר של הבירה רייקיאוויק מטעם מפלגת העצמאות, ובשנים 1947-1940 כיהן כראש העירייה.

בשנת 1947 בנדיקסטון מונה לשר החוץ של איסלנד. במהלך כהונתו בתפקיד, איסלנד הייתה שותפה ב-1949 להקמת ברית נאט"ו — כאחת המדינות המייסדות של הארגון. בשנת 1953 הוא עזב את התפקיד, אך היה שר במשרדים שונים עד 1956.

כאשר השמאל עלה לשלטון ב-1956, בנדיקטסון פרש זמנית מהחיים הפוליטיים והחל למלא את תפקיד העורך הראשי בעיתון השמרני המוביל במדינה — "מורגונבלאדיד".

בשנת 1959 מפלגת העצמאות חזרה לשלטון ובנדיקטסון כיהן בממשלתו החמישית של אולאפור תורס כשר המשפטים והכנסייה, שר הבריאות ושר התעשייה. בשנת 1961 הוא נבחר למנהיג מפלגת העצמאות, מה שגרם לתורס (מנהיג המפלגה הקודם) להתפטר מתפקידו כראש הממשלה בספטמבר של אותה שנה. בנדיקטסון נבחר על ידי מפלגתו כראש הממשלה במקומו של תורס.

תורס הסכים לשוב לממשלה מתחילת 1962 וחזר לעמוד בראשה, בעוד בנדיקטסון ויתר על התפקיד וקיבל שוב את שלושת התיקים שבהם החזיק קודם. בבחירות שנערכו ביוני 1963, מפגלת העצמאות שוב זכתה במספר החברים הגבוה ביותר באלת'ינגי — הפעם בהובלתו של בנדיקטסון.

בנדיקטסון כיהן כראש ממשלת איסלנד מ-14 בנובמבר 1963 עד יום מותו בשריפה שפרצה ב-10 ביולי 1970 במעון הקיץ הממשלתי בת'ינגווליר. גם אשתו ונכדו נספו באותה שריפה.

בנו של בנדיקטסון, ביורן ביארנאסון, כיהן כשר המשפטים של איסלנד בשנים 2009-2003. בתו, ואלגרדור ביארנאדוטיר, היא פוליטיקאית, שהייתה נשואה לפוליטיקאי הסוציאל-דמוקרט המנוח וילמונדור גילפאסון (בנם הוא שנספה בשריפה בת'ינגווליר עם סבו וסבתו). בנדיקטסון הוא גם אחי-סבו של ביארני בנדיקטסון - שר האוצר והכלכלה של איסלנד בשנים 20132017 וראש ממשלת איסלנד שכיהן מינואר ועד נובמבר 2017.

אוסף המסמכים שלו נשמר בהארכיון העירוני של רייקיאוויק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביארני בנדיקטסון בוויקישיתוף