יוהאן לודוויג קראפף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוהאן לודוויג קראפףגרמנית: Johann Ludwig Krapf;‏ 11 בינואר 1810 - 26 בנובמבר 1881) היה מיסיונר גרמני במזרח אפריקה, כמו כן חוקר, בלשן וסייר. קראפף מילא תפקיד חשוב בחקר מזרח אפריקה עם יוהנס ריבמן. הם היו האירופאים הראשונים שראו את הר קניה בעזרת אנשי הקיקויו שגרו במורדותיו ובהר הקילימנג'רו. קראפף מילא תפקיד מפתח בחקר קו החוף של מזרח אפריקה.

ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן - יוהאן לודוויג קראפף

קראפף נולד למשפחת איכרים לותרנית בדרום-מערב גרמניה. מימי בית הספר ואילך פיתח את הכישרון שלו לשפות. תחילה למד לטינית, יוונית, צרפתית ואיטלקית. שפות נוספות למד בהמשך חייו. לאחר סיום הלימודים הצטרף לסמינר במסיון של בזל בגיל 17 הפסיק את לימודיו מכיוון שהיה לו ספק לגבי ייעודו המיסיונרי. הוא למד תאולוגיה באוניברסיטת טובינגן וסיים את לימודיו בשנת 1834. בעת שעבד ככומר עוזר בכפר, פגש מיסיונר מבזל שעודד אותו לחדש את ייעודו המיסיונרי.

אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1836 הוזמן על ידי החברה המיסיונרית של הכנסייה האנגליקנית (CMS) להצטרף לעבודתם באתיופיה.[1] המסיון בזל העביר אותו לאנגליקנים ובשנים 1837–1842 עבד בארץ נוצרית קדומה זו. הוא הכין את עצמו על ידי לימוד שפת הגייז (Ge'ez) הקדומה והשפה האמהרית של רמות אתיופיה. כשהוא נחת בדיג'ובטי, עבר קראפף את הדרך אל ממלכת שבא, שמרכז אתיופיה. הוא הציג את עצמו בפני השליט, מרידאזמאך סאיה סלסי, ובהמשך ליווה אותו במערכה צבאית בדרום שבא. הרקע הבפטיסטי של קראפף לא עזר לו להבין ולהעריך את הנצרות האתיופית המסורתית, במיוחד את הדגש שלהם על קדושים, ליטורגיה ושימוש בשפת ג'ייז, שפה שאיננה מדוברת עוד. כשעזב את שבא בשנת 1842, הוא מצא שדרכו לגונדר חסומה בעקבות קרב דברה תבור. הוא חזר על עקבותיו לחצר של אדארה ביל, מפקד אחד השבטים ששדד אותו. קראפף הצליח לברוח עם משרתיו, ועשה את דרכו למסאווה בתמיכת התושבים המקומיים.

לאחר מכן הוא ריכז את התעניינותו באנשי אורומו בדרום אתיופיה, בתקופתו המכונה "גאלה", כשהיו מאמינים בדת מסורתית. הוא למד את שפתם והחל לתרגם לשפה זאת חלקים מהברית החדשה. קראפף קיבל דוקטורט מאוניברסיטת טובינגן בשנת 1842 על מחקרו בשפות אתיופיה. לאחר מכן גורשו כל המיסיונרים המערביים מאתיופיה, וכך הסתיימה עבודתו שם. בשיתוף עמיתו קרל וילהלם איסנברג, הוא פרסם ספר זכרונות על תקופתו באתיופיה, בשנת 1843. הוא תיקן את תרגומי התנ"ך של אבו רומי לאמהרית. [2]

קניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראפף בילה זמן מה באלכסנדריה, מצרים, בה התחתן. משם יצא למזרח אפריקה בתקווה להגיע לאורמו מכיוון שהוא החוף הקנייתי. רוב קו החוף במזרח אפריקה היה אז בשליטת הסולטנות מזנזיבר. הסולטן סייד סעיד נתן לו היתר להקים תחנת מיסיון בעיר החוף מומבסה. קראפף התחיל שוב בלימוד השפות של אנשי מיג'קנדה המקומיים וגם סווהילית שהיא שפת נפוצה במזרח אפריקאית.

זמן קצר לאחר ההגעה למומבסה מתו אשתו ובתו הצעירה ממלריה. קראפף עבר לרמות הגבוהות של רבאי בהרי החוף והקים את תחנתו החדשה ראבאי, כ 20 ק"מ צפון מערב למומבסה. כאן הוא כתב את המילון והדקדוק הראשון של השפה הסווהילית. הוא גם החל ללמוד שפות אפריקאניות אחרות, לערוך מילונים ולתרגם קטעים מהתנ"ך. בעבודה עם שופט מוסלמי בשם עלי בן מודין, הוא תרגם את ספר בראשית. הוא המשיך לתרגם את הברית החדשה, כמו גם את ספר התפילה המשותפת. עם זאת, רוב החומר שתרגם לא פורסם, אם כי לאחר מכן הוא שימש בתיקון התרגום בגרסה הדרומית יותר של הסוואהילית. [3]

בשנת 1846 הצטרף אליו יוהנס ריבמן, לותרני גרמני נוסף מדרום-מערב גרמניה שהיה בשירות המסיון. קראפף וריבמן יצאו לחקור את פנים מזרח אפריקה והם היו האירופאים הראשונים שראו את ההרים הגבוהים של קילימנג'רו והר קניה.[1] הם שלחו דיווחים לגביהם לאירופה, שהמומחים לעגו להם. הוא גם סייע ביצירת המפה של מזרח אפריקה, "מפת השבלול" שמיפתה בעיוות גדול את אגם אונימאסי.

מצבו הבריאותי המידרדר של קראפף אילץ אותו לחזור לגרמניה בשנת 1853. הוא הביא עמו מספר כתבי יד סוויהליים ישנים, כולל עותקים של ספר קרב טמבוקה, כתב היד הקדום ביותר של הסוויהלים. הוא המשיך בלימודי השפה ועבודות הייעוץ למשימות הנוצריות. [4]

מורשתו של קראף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכנסייה האנגליקנית של קניה מחשיבה אותו כאב המייסד שלה.
  • בלשנים התבססו על עבודותיו כאשר למד שפות מגוונות כמו Ge'ez, Amharic, Oromo, Swahili, Kamba, Mijikenda and Massai.
  • ביתו ברבאי הוא כיום חלק ממוזיאון ראבאי, אחד המוזיאונים הלאומיים של קניה.
  • בניין השגרירות הגרמנית בניירובי נקרא "בית לודוויג-קראף".
  • בעיר הולדתו טובינגן-דרנדינגן יש בית ספר יסודי הנושא את שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 The Church Missionary Atlas (Church Missionary Society)". Adam Matthew Digital. 1896. pp. 67–76. Retrieved 19 October 2015.
  2. ^ The missionary career of Dr. Krapf, missionary of the Church, Church Missionary House - 1882 - 31 pages ES Memorandum of Dr. Krapf 8 Linguistic Labours. In Amharic (the language of Abyssinia), he completely revised for the British and Foreign Bible Society, the version of the whole Bible made in 1810-15, by Abu Rumi, a learned Abyssinian
  3. ^ Ansre, Gilbert. 1988. To unify or dialectize? In Issues in Bible Translation, ed. by Philip Stine, 187-206. (United Bible Societies Monograph 3.) London: United Bible Societies.
  4. ^ Albert S Gérard, Contexts of African Literature, page 90