יוז'ף פרנק
 | |
| לידה |
12 במרץ 1875 באיה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 1929 (בגיל 54) סגד, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
Piarist grammar school Dugonics András (1894) |
  | |
יוז'ף פרנק (בהונגרית: Frank József; באיה, 12 במרץ 1875 – סגד, 24 במרץ 1929) היה עיתונאי ועורך עיתון יהודי-הונגרי בולט, מוכשר ביותר ויוצא דופן שריכז בעיתונים שונים שערך צוות עיתונאים מהטובים בהונגריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד תום מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוז'ף פרנק נולד במשפחה יהודית כבנם של רואה החשבון מיקשה פרנק ושל יוליאנה קֶלֶמֶן. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון הפיאריסטי בסגד בין השנים 1885–1894, אך נשר מהכיתה האחרונה (יב) מסיבה כלשהי. יחד עם זה בסוף שנת הלימודים 1893/94 ניגש לבחינת הבגרות. ב-1894 נרשם לפקולטה לרפואה של אוניברסיטה בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), אך עם הזמן הפסיק את לימודי הרפואה ועבר לפקולטה למדעי הרוח. כבוגר מדעי הרוח, הברון גרודל ומשפחתו הזמינו אותו לגגינגן (אנ') שבגרמניה כמחנך של אחד מבניהם.
באמצע העשור הראשון של המאה ה-20 חזר לסגד, ובתחילת 1906 הצטרף למערכת של העיתון היומי הטוב ביותר אז בסגד, "יומן סגד" (Szegedi Napló). היומן נערך אז על ידי גזה ואש ואנטל בקפי עם צוות מצוין של עמיתים, פרנץ מורה, אישטוואן טמרקן ועוד. עם זאת, יוז'ף פרנק לא נשאר שם זמן רב, הוא עבר למערכת של "חדשות סגד" (Szegedi Híradó) ולאחר מכן בשנת 1908 היה כבר במערכת של "סגד והסביבה" (Szeged és Vidéke). אנחנו יכולים למצוא אותו בעיתון היומי הזה, בו עבד עד 1918, שם הפך מעמית מערכת לעורך הראשי של העיתון. סגד והסביבה היה עיתון רב תפוצה שתמך ברדיקלים הבורגניים, מתומכיו של אוסקר יאסי עד אמצע העשור השני של המאה ה-20, בעיתון הזה החלו את הקריירה העיתונאית דיולה יוהאס, מיהאי באביץ', דז'ה קוסטולאני וגזה צ'אט. בשנת 1910 כתב בעיתון זה גם זולטאן שומיו.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הבסיס הפיננסי של "סגד והסביבה" נעשה צר יותר ויותר, והוא הושפע גם מהצנזורה בזמן המלחמה. היו בו מעט עיתונאים, ואלה שנשארו קיבלו שכר מועט על ידי ארמין בלשה, הבעלים והמו"ל. בשל כך היה ליוז'ף פרנק דין ודברים קשה עם ארמין בלשה בתחילת 1918, שמאז בלשה לא נכנס יותר למערכת. שלושה אנשים הכינו את העיתון, ביניהם פרנק והם לא קיבלו את העלאת השכר שביקשו. ב-11 במאי 1918, פרנק וחברו פתחו בשביתה, ודיולה יוהאס היה סולידרי איתם. גם לשביתה הזו לא היו תוצאות ואז פרנק ויוהאס עברו למערכת של "דרום הונגריה" (Délmagyarország). איכויותיו של יוז'ף פרנק כעיתונאי וכעורך הוכיחו את עצמן עד מהרה גם בעיתון זה, הוא היה האדם השני במערכת לצד העורך הראשי והבעלים, יוז'ף פסטור.
לאחר מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המהפכות של 1918–1919 (מהפכת החרציות והרפובליקה הסובייטית ההונגרית) ולאחר מכן בתקופת מהפכת הנגד (הטרור הלבן) מספר העיתונאים בסגד פחת מאוד, גם יוז'ף פרנק פחד, אבל נשאר בתפקידו לכל אורך התקופה, דיולה יוהאס והעיתונאי הטירון שאנדור שרלו עבדו איתו. הוא ערך את "דרום הונגריה" עד ה-30 במאי 1920, כאשר העיתון חדל להתקיים. במקום זאת, צזאר סילאשי וארנה ורמש הקימו את העיתון היומי "סגד". יוז'ף פרנק לא הצטרף לעיתון הימני המתון הזה. בשנת 1923, הוא ערך את העיתון "ידיעות טריות" במשך כמה חודשים, ולאחר מכן בנובמבר 1923 אנו מוצאים אותו ביומון "סגד" ששינה כיוון לשמאלני. מאז ועד לאיסור הופעת העיתון ב-4 באפריל 1925, נהנה היומון "סגד" מימי הזוהר שלו בעריכתו המעולה של פרנק. יוז'ף פסטור הפך למנהל של חברת Szeged - Délmagyarország Rt, ופרנק הפך לעורך האחראי והראשי של העיתון היומי סגד. צוות מוכשר גדול התכנס סביב פרנק של עיתונאים ותיקים וגם צעירים רבים, ביניהם מבקרים חריפים של המשטר. בעיתון זה פורסם שירו של המשורר הגדול אטילה יוז'ף, "בלב טהור", שעליו נכתבו שבע ביקורות במהלך חייו של המשורר.
האיסור על הופעת היומון "סגד" עורר זעם רב בקרב העיתונאים והמדפיסים. גם עיתונאים הונגריים טרנסילבניים השמיעו את קולם, ולבסוף ממשלתו של אישטוואן בתלן אפשרה את ההשקה מחדש של העיתון, אך היה צורך לשנות את שם העיתון. העיתונאים נענו לבקשה, ושינו את השם "סגד" ל"דרום הונגריה" (Délmagyarország). ב-17 במאי 1925 הושק מחדש העיתון הישן-חדש, כשיוז'ף פרנק היה העורך האחראי והראשי שלו. הסגל נשאר זהה, רק דז'ה סאבו לא, שכן הוא עזב את סגד לבודפשט. פרנק פתח מחדש את העיתון בצורה מקצועית, אבל זה הכל, מכיוון שבאמצע אפריל 1926 חלה במחלה קשה (שטף דם במוח ושיתוק). הוא לא יכול היה לעבוד יותר, ולאחר מחלה ממושכת נפטר ב-24 במרץ 1929. בבית הלוויות הספידו אותו יוז'ף פסטור והרב הראשי של סגד הרב עמנואל לעף, וליד הקבר נשא נאום פרידה דיולה טלדיאש בשם עמיתיו העיתונאים. פרנק הובא למנוחות בבית הקברות היהודי בסגד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדראש לנדייל : יוז'ף פרנק. סגד ג. מגזין 1989/6. ס.; ua ראו גם ב-אנדראש לנדייל: "חיילים פשוטים של העט" : שרטוטים לתולדות העיתונות של סגד. סגד : Bába és Társai Kft., 1999. מסת"ב 963 9144 42 8