יוזף ביקאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוזף ביקאן
Bican pepi slavin4976.jpg
מצבה לזכרו של ביקאן בבית הקברות וישהראד שבפראג
מידע אישי
שם מלא יוזף ביקאן
תאריך לידה 25 בספטמבר 1913
מקום לידה וינה שבאוסטרו-הונגריה
תאריך פטירה 12 בדצמבר 2001 (בגיל 88)
גובה 178 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1925 - 1927
1927 - 1928
הרטה וינה II
שוסטק
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1928 - 1930
1930 - 1931
1931 - 1935
1935 - 1937
1937 - 1948
1950 - 1951
1952
1953 - 1955
סך הכול:
שוסטק
פרבנלוץ
ראפיד וינה
אדמירה
סלביה פראג
ויטקוביצה
הראדץ קראלובה
דינמו פראג
23 (24)
20 (47)
49 (52)
26 (18)
217 (395)
33 (30)
9 (19)
29 (22)
406 (607)
נבחרת לאומית כשחקן
1933 - 1936
1938 - 1949
1939
נבחרת אוסטריה בכדורגל אוסטריה
נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל צ'כוסלובקיה
צ'כיהצ'כיה בוהמיה ומוראביה
19 (14)
14 (12)
1 (3)
קבוצות כמאמן
1954 - 1956
1956 - 1959
1959 - 1960
1963 - 1964
1964
1967 - 1969
1969 - 1972
1977
סלביה פראג
סלובן ליברץ
ספרטק ברנו
פריבראם
הראדץ קראלובה
קלדנו
טונגרן
בנשוב
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוזף "פפי" ביקאןגרמנית: Josef Bican;‏ 25 בספטמבר 191312 בדצמבר 2001) היה כדורגלן אוסטרי-צ'כוסלובקי. לפי הארגון הבינלאומי להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל (IFFHS), ביקאן כבש למעלה מ-800 שערים רשמיים במהלך הקריירה - נתון המציב אותו ככובש הפורה ביותר בתולדות הכדורגל העולמי וכשחקן בעל ממוצע השערים הגבוה ביותר למשחק (1.51)‏[1]. בעקבות כך, העניק לו הארגון את פרס "כדור הזהב" לכובש הגדול ביותר במאה העשרים.

ביקאן, שנחשב לאחד מגדולי שחקניה של סלביה פראג, סיים חמש עונות עם תואר "מלך השערים העונתי של אירופה" ואף היה חלק מנבחרת הפלא האוסטרית שהגיעה למקום הרביעי במונדיאל 1934. בנוסף, הוא היה אצן מצטיין והיה מסוגל לרוץ ריצת 100 מטר בזמן 10.8 שניות (תוצאה בה החזיקו רבים מהרצים של אותה תקופה).

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקאן נולד בעיר וינה (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית), כילד השני במשפחה בת שלושה ילדים. אביו, פרנטיסק, היה כדורגלן בהרטה וינה, ונפטר כבר בגיל 30 בעקבות סירובו לעבור ניתוח בכליה שניזוקה במהלך משחק כדורגל. ב-1925, ארבע שנים לאחר מות אביו, הצטרף ביקאן לקבוצת הילדים של הרטה וינה ושיחק בה במשך שנתיים. ב-1931, לאחר מספר שנים בקבוצות קטנות, הצטרף ביקאן לקבוצה הגדולה של העיר - ראפיד וינה. בארבע שנים במדי ראפיד, כבש ביקאן 100 שערי ליגה, ולאחר מכן עבר לאדמירה וינה.

ב-1937, החליט ביקאן לעזוב את וינה וחתם בסלביה פראג הצ'כוסלובקית. ב-11 עונות במדי סלביה, כבש ביקאן 496 שערי ליגה ב-217 משחקים בלבד. בשנים אלה, הוא זכה עשר פעמים בתואר מלך השערים של ליגת העל הצ'כוסלובקית, כולל שנה אחת בה כבש 57 שערים ב-24 משחקים. בין השנים 1940 ל-1944, הוא סיים כמלך השערים של אירופה, אך עשה זאת בזמן שרוב הכדורגלנים הצעירים לחמו במלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה, קיבל ביקאן מספר הצעות ממועדוני הפאר של אירופה, אך הוא סירב לעזוב את פראג. יובנטוס הציעה לו תנאי מחיה טובים מאוד, אך ביקאן טען שהוא לא רוצה לאיטליה משום שהקומוניזם שולט שם. למרבה האירוניה, ב-1948 עלתה המפלגה הקומוניסטית לשלטון בצ'כוסלובקיה, שהפכה מהר מאוד לגרורה של השלטונות בברית המועצות. ביקאן סירב להצטרף כחבר במפלגה הקומוניסטית, בדיוק כשם שסירב להצטרף למפלגה הנאצית באוסטריה בשנות ה-30.

מאוחר יותר, על מנת לשפר את יחסיו עם השלטון הקומוניסטי, הצטרף ביקאן לויטקוביצה, שהייתה קבוצה בשליטת המפלגה. ב-1952, הוא עזב את ויטקוביצה וחתם בהראדץ קראלובה. לאחר זמן מה, הכריחו אותו השלטונות לעזוב את העיר והקבוצה, וביקאן החליט לחזור לסלביה פראג, שבאותם ימים נקראה "דינמו פראג". הוא שיחק שנתיים במדי הקבוצה, וב-1955 פרש ממשחק פעיל לאחר 27 שנות קריירה. בזמן פרישתו, היה ביקאן לשחקן המבוגר ביותר בליגה הצ'כוסלובקית.

נבחרות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בנובמבר 1933, כשהוא בן 20 שנים ו-64 ימים, ערך ביקאן את הופעת הבכורה שלו בנבחרת אוסטריה במשחק נגד סקוטלנד. שנה לאחר מכן, הוא היה חלק מ"נבחרת הפלא" של הוגו מייזל, שסיימה במקום הרביעי במונדיאל 1934. במהלך הטורניר, כבש ביקאן שער אחד בלבד - בניצחון 3-2 על צרפת בשמינית הגמר. בשלוש שנים בנבחרת אוסטריה, כבש ביקאן 19 שערים ב-30 משחקים.

עם מעברו לסלביה פראג, הגיש ביקאן בקשה לאזרחות צ'כוסלובקית על מנת שיוכל לשחק בנבחרת הלאומית. לאחר שקיבל את האזרחות, הוא ציפה להצטרף לסגל הנבחרת במונדיאל 1938, אך טעות פקידותית מנעה ממנו את הנסיעה לטורניר. ביקאן המשיך לשחק בנבחרת הצ'כוסלובקית עד שנת 1949, וכבש לטובתה 12 שערים ב-14 משחקים. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה בניצחון 3-1 על בולגריה ב-4 בספטמבר 1949.

ב-1939, ערך ביקאן הופעה אחת במדי נבחרת בוהמיה ומוראביה, שהייתה באותם ימים תחת כיבוש גרמניה הנאצית. באותו משחק (נגד יוגוסלביה) הוא כבש שלושער.

החיים לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, החל ביקאן בקריירת אימון של קבוצות צ'כוסלובקיות. ב-1968, אישרו לו הרשויות לעבור ולאמן מחוץ למדינה, וביקאן חתם בקבוצת טונגרן הבלגית. במהלך שהותו שם, זכה ביקאן להצלחה יחסית ובשלוש שנים הוביל את הקבוצה מהליגה הרביעית עד לליגה השנייה. ב-1972, עזב ביקאן את הקבוצה וסיים את קריירת האימון שלו, למעט גיחה קטנה ב-1977 לטובת בנשוב.

בערך באותה תקופה בה אימן ביקאן בבלגיה, החל פלה הברזילאי להתקרב לשערו ה-1,000 בקריירה (כולל משחקי ידידות). בעקבות הישגיו של פלה, עיתונאים רבים התחילו לחקור ולחפש שחקן נוסף שכבש כמות כזו של שערים. לאחר חיפושים רבים, הגיעו העיתונאים לפרנץ בינדר, כדורגלן אוסטרי לשעבר, שטען שביקאן כבש למעלה מ-5,000 שערים בקריירה[2]. למרות טענותיו של בינדר, 5,000 שערים היו דורשים מביקאן לכבוש ממוצע של 185 שערים בכל אחת מ-27 עונותיו בקריירה - עובדה שהייתה מאוד לא סבירה בעיניהם של העיתונאים. כיום נהוג לציין שלביקאן היו 805 שערים ב-530 משחקים רשמיים ו-1,468 שערים בכל המסגרות (כולל משחקי ידידות)[3].

את חודשי חייו האחרונים, העביר ביקאן בבית החולים עקב בעיות לב. הוא נפטר ב-12 בדצמבר 2001 בגיל 88. בשנת 2013, ציינו בסלביה פראג מאה שנה להולדתו של ביקאן, והזמינו את אוהדי הקבוצה לחגוג לו במשחק הדרבי המסורתי נגד ספרטה פראג. במהלך המשחק, ה"אולטראס" של סלביה פרסו שלט ענק ובו נכתב: "פפי ביקאן - שחקן סלביה הגדול ביותר אי פעם"[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוזף ביקאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Prolific Scorers Data‏, באתר RSSSF
  2. ^ Czechs in History: Josef "Pepi" Bican, באתר Czech Radio ‏, 23 בינואר 2002
  3. ^ Hall of Fame: Josef Bican, באתר Football Is Not War
  4. ^ Josef Pepi Bican Europes Greatest Goalscorer, באתר These Football Times


נבחרת אוסטריה - מונדיאל 1934

1 אורבאנק | 2 ביקאן | 3 בראון | 4 ינדה | 5 האסמן | 6 הופמן | 7 הורבאת | 8 ואגנר | 9 וולצהופר | 10 וירטל | 11 זישסק | 12 סאסטה | 13 שטרוך | 14 סיזאר | 15 סמיסטיק | 16 פלאצר | 17 פרנזל | 18 קבורק | 19 ראפטל | 20 שאל | 21 סינדלר | 22 שמאוס | מאמן: מייזל

אוסטריהאוסטריה