נבחרת יוגוסלביה בכדורגל
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
התאחדות | התאחדות הכדורגל של יוגוסלביה | ||
מירב השערים | סטפאן בובק (38) | ||
מירב ההופעות | דראגן ג'יאיץ' (85) | ||
תלבושת | |||
| |||
משחק בינלאומי ראשון | |||
צ'כוסלובקיה 7 - 0 יוגוסלביה (אנטוורפן, בלגיה; 28 באוגוסט 1920) משחק בינלאומי אחרון הולנד 2 - 0 יוגוסלביה (אמסטרדם, הולנד; 25 במרץ 1992) | |||
הניצחון הכי גדול | |||
יוגוסלביה 10 - 1 הודו (הלסינקי, פינלנד; 15 ביולי 1952) יוגוסלביה 9 - 0 זאיר (גלזנקירכן, גרמניה; 18 ביוני 1974) | |||
ההפסד הכי גדול | |||
צ'כוסלובקיה 7 - 0 יוגוסלביה (אנטוורפן, בלגיה; 28 באוגוסט 1920) אורוגוואי 7 - 0 יוגוסלביה (פריז, צרפת; 26 במאי 1924) צ'כוסלובקיה 7 - 0 יוגוסלביה (פראג, צ'כוסלובקיה; 28 באוקטובר 1925) | |||
גביע העולם בכדורגל | |||
הופעות | 8 (הראשונה ב-1930) | ||
ההישג הטוב | מקום רביעי, 1930, 1962 | ||
אליפות אירופה בכדורגל | |||
הופעות | 4 (הראשונה ב-1960) | ||
ההישג הטוב | מקום שני, 1960 ו-1968 |
נבחרת יוגוסלביה בכדורגל הייתה נבחרת הכדורגל הלאומית של ממלכת יוגוסלביה ושל הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.
הנבחרת השתתפה בשמונה גביעי עולם ובארבע אליפויות אירופה. כמו כן, זכתה הנבחרת במשחקים האולימפיים ב-1960 (בנוסף לכך, סיימה הנבחרת שלוש פעמים במקום השני, ופעם אחת במקום השלישי).
התאחדות הכדורגל של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים נוסדה ב-1919 בזאגרב, והצטרפה לפיפ"א. הנבחרת קיימה את משחקה הרשמי הראשון ב-28 באוגוסט באנטוורפן נגד נבחרת צ'כוסלובקיה, והובסה בתוצאה 7:0.
ב-1929 שינתה המדינה את שמה ליוגוסלביה ומטה ההתאחדות עבר לבלגרד.
הנבחרת השתתפה בטורניר גביע העולם בכדורגל ב-1930, וסיימה את הטורניר כשהיא חולקת יחד עם נבחרת ארצות הברית את המקום השלישי.
התאחדות ונבחרת הכדורגל הפסיקו את פעילותן בעקבות מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה, הפכה יוגוסלביה לרפובליקה סוציאל פדרלית. התאחדות הכדורגל והנבחרת הוקמו מחדש והצטרפו מחדש לפיפ"א ואופ"א. המדינה אירחה את אליפות אירופה בכדורגל בשנת 1976, שהתקיימה בערים בלגרד וזאגרב.
נבחרת יוגוסלביה עד גיל 20, זכתה באליפות העולם בנוער שנערכה ב-1987 בצ'ילה. אותו דור היה ככל הנראה מצליח הרבה יותר, לולא מלחמת יוגוסלביה, שהובילה לפירוק המדינה בתחילת שנות ה-90. בעקבות מלחמת יוגוסלביה הוטלו על המדינה סנקציות רבות. במסגרת הסנקציות, הוחרמה נבחרת יוגוסלביה ולא אופשר לה להשתתף בטורניר יורו 1992, אף על פי שהעפילה אליו.
בעקבות פירוק יוגוסלביה, הכריזו 4 מתוך 6 הרפובליקות שהיו חברות בפדרציה על עצמאותן, והקימו נבחרות כדורגל מקומיות: בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, סלובניה, ומקדוניה. הרפובליקות של סרביה ומונטנגרו המשיכו להתקיים כפדרציה, ברפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, עד שנת 2003 בה שונה שם המדינה והנבחרת לסרביה ומונטנגרו. בשנת 2006 הכריזה מונטנגרו על היפרדותה מסרביה והקימה נבחרת כדורגל מקומית. בעקבות כך קמו שתי נבחרות חדשות: סרביה ומונטנגרו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונדיאל 1930
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה הוזמנה לגביע העולם הראשון ושובצה בשלב הבתים עם ברזיל ובוליביה. יוגוסלביה ניצחה את ברזיל 1-2 ולאחר מכן הביסה את בוליביה 0-4. בעקבות ניצחונותיה, יוגוסלביה סיימה ראשונה בבית והעפילה לחצי הגמר מול המארחת אורוגוואי, במשחק בו הובסה 6-1.
יוגוסלביה השתתפה במוקדמות מונדיאל 1934 ובמוקדמות מונדיאל 1938, אך בשני המקרים לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר.
מונדיאל 1950
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה הצליחה להעפיל למונדיאל 1950, לראשונה דרך טורניר המוקדמות. במהלך המוקדמות הביסה יוגוסלביה פעמיים את ישראל ולאחר מכן ניצחה את צרפת 2-3 אחרי הארכה במשחק מכריע שנערך בפירנצה, איטליה, לאחר ששני המשחקים הקודמים ביניהן הסתיימו בתיקו 1-1. בטורניר הגמר, הביסה יוגוסלביה בשלב הבתים את שווייץ 0-3 ואת מקסיקו 1-4. במשחק האחרון והמכריע בשלב הבתים התמודדה יוגוסלביה מול המארחת והמועמדת המרכזית לזכייה, ברזיל, כאשר תוצאת תיקו הייתה מספיקה לה על מנת להעפיל לבית הגמר, בעוד הברזילאים היו חייבים ניצחון. ברזיל ניצחה במשחק 2-0 ויוגוסלביה סיימה במקום השני בבית והודחה.
מונדיאל 1954
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה העפילה בפעם השנייה ברציפות למונדיאל 1954, לאחר שבטורניר המוקדמות שובצה לבית עם יוון וישראל. יוגוסלביה העפילה לטורניר הגמר לאחר שניצחה בכל המשחקים בתוצאה זהה של 0-1 וסיימה במקום הראשון. בטורניר הגמר שוב שובצה יוגוסלביה בשלב הבתים עם ברזיל, בפעם השלישית ברציפות, ובנוסף שובצה עם צרפת ומקסיקו, מולה לא התמודדה עקב שיטת המשחקים בטורניר. יוגוסלביה ניצחה את צרפת 0-1 ולאחר מכן סיימה בתיקו 1-1 עם ברזיל. שתי הנבחרות סיימו במקום הראשון הודות למספר נקודות זהה ובהטלת מטבע הוכרע שברזיל תסיים ראשונה ויוגוסלביה שנייה. שתי הנבחרות העפילו לרבע הגמר. ברבע הגמר הפסידה יוגוסלביה לאלופת העולם שבדרך, מערב גרמניה.
מונדיאל 1958
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה העפילה בפעם השלישית ברציפות למונדיאל 1958, לאחר שבטורניר המוקדמות סיימה ראשונה בבית לפני רומניה ויוון. בטורניר הגמר בשלב הבתים שובצה יוגוסלביה עם סקוטלנד, צרפת ופרגוואי. יוגוסלביה סיימה בתיקו 1-1 עם סקוטלנד ולאחר מכן ניצחה את צרפת 2-3. יוגוסלביה סיימה את משחקיה בשלב הבתים בתיקו 3-3 עם פרגוואי בעקבותיו סיימה במקום השני בבית, כאשר לזכותה אותו מספר נקודות כמו לצרפת הראשונה, אך יחס שערים פחות טוב. ברבע הגמר שוב פגשה יוגוסלביה במערב גרמניה ושוב הפסידה לה 1-0.
יורו 1960
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה השתתפה באליפות אירופה הראשונה, יורו 1960 והעפילה לטורניר הגמר לאחר שהדיחה את בולגריה ופורטוגל. בחצי הגמר התמודדה יוגוסלביה מול צרפת. יוגוסלביה עלתה ליתרון 0-1 מוקדם משערו של מילאן גאליץ', אולם צרפת השוותה תוך דקה והפכה בהמשך את התוצאה ל-3-1. אנטה זנטיץ' צמצם ל-3-2, אך הצרפתים עלו ל-4-2. יוגוסלביה הבקיעה בתגובה שלושה שערים בתוך ארבע דקות והפכה את התוצאה ל-4-5, משער של טומיסלב קנץ וצמד של דראז'ן ירקוביץ'. במשחק הגמר עלתה יוגוסלביה ליתרון 0-1 מול ברית המועצות משער של גאליץ', אך הסובייטים השוו וניצחו לאחר הארכה. יוגוסלביה סיימה במקום השני, כאשר גאליץ' וירקוביץ' מסיימים כמלכי השערים של הטורניר עם 2 שערים, בצוותא עם 3 שחקנם נוספים. גאליץ', דרגוסלאב סקולאראק, בורה קוסטיץ' וולדימיר דורקוביץ' נבחרו לנבחרת הטורניר על ידי אופ"א.
מונדיאל 1962
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה העפילה למונדיאל 1962 בפעם הרביעית ברציפות, לאחר שהדיחה בטורניר המוקדמות את פולין וקוריאה הדרומית. בשלב הבתים של טורניר הגמר שובצה יוגוסלביה עם ברית המועצות, אורוגוואי וקולומביה. בשחזור של גמר אליפות אירופה, שוב הפסידה יוגוסלביה לברית המועצות 2-0, אך בהמשך ניצחה את אורוגוואי 1-3 והביסה את קולומביה 0-5. יוגוסלביה העפילה לרבע הגמר מהמקום השני בבית ושוב פגשה ברבע הגמר, בפעם השלישית ברציפות, את מערב גרמניה. בניגוד לפעמיים הקודמות, הפעם ידה של יוגוסלביה הייתה על העליונה כאשר היא מנצחת את הגרמנים 0-1 משער של פטאר רדקוביץ' חמש דקות לסיום המשחק. בכך העפילה יוגוסלביה לחצי הגמר לראשונה מאז מונדיאל 1930. בחצי הגמר הפסידה יוגוסלביה לצ'כוסלובקיה 3-1 ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לצ'ילה המארחת 1-0. יוגוסלביה סיימה במקום הרביעי בטורניר, כאשר דראז'ן ירקוביץ' מסיים כמלך שערי הטורניר עם 4 שערים, בצוותא עם חמישה שחקנים נוספים.
יורו 1968
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה לא העפילה ליורו 1964, לאחר שעברה במוקדמות את בלגיה והודחה לאחר מכן על ידי שוודיה. יוגוסלביה גם לא העפילה למונדיאל 1966 ובכך נקטע רצף ההשתתפות בטורנירי גמר גביע העולם, לאחר ארבע הופעות רצופות.
במוקדמות יורו 1968 שובצה יוגוסלביה לבית עם מערב גרמניה ואלבניה. יוגוסלביה ניצחה בביתה את מערב גרמניה 0-1 ולאחר מכן ניצחה באלבניה, הפסידה במערב גרמניה וניצחה בביתה שוב את אלבניה. במשחק הסיום של הבית התארחה מערב גרמניה באלבניה, כאשר ניצחון צפוי יעלה אותה לשלב הפלייאוף. אולם המשחק הסתיים בתיקו 0-0 מפתיע ששלח את יוגוסלביה לפלייאוף, כאשר היא מסיימת בראשות הבית עם נקודה אחת יותר ממערב גרמניה. בשלב הפלייאוף התמודדה יוגוסלביה מול צרפת. המשחק הראשון בצרפת הסתיים בתיקו 1-1 ובמשחק הגומלין הביסה יוגוסלביה את צרפת 1-5 והעפילה לטורניר הגמר. בחצי גמר היורו גברה יוגוסלביה על אנגליה 0-1 משער של דרגאן דז'אג'יץ' שלוש דקות לסיום המשחק. במשחק הגמר מול איטליה המארחת הובילה יוגוסלביה משער של דז'אג'יץ', אולם האיטלקים השוו עשר דקות לסיום המשחק. המשחק לא הוכרע גם בהארכה והסתיים בתיקו 1-1. בעקבות כך, נערך משחק חוזר יומיים לאחר מכן ובו ניצחה איטליה 2-0. דז'אג'יץ' סיים כמלך השערים של הטורניר עם שני שערים. הוא גם נבחר לנבחרת הטורניר של אופ"א יחד עם איביצ'ה אוסים ומיראד פזלאגיץ'.
מונדיאל 1974
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה לא העפילה למונדיאל 1970. במוקדמות יורו 1972 סיימה יוגוסלביה ראשונה בשלב הבתים אך הודחה על ידי ברית המועצות במשחקי הפלייאוף על העלייה לטורניר הגמר. במוקדמות מונדיאל 1974 שובצה יוגוסלביה בבית עם ספרד ויוון. ספרד ויוגוסלביה סיימו במקום הראשון עם אותו מספר נקודות והפרש שערים זהה (אם כי לספרד היו יותר שערי זכות). לכן נקבע משחק מכריע על ההעפלה למונדיאל בין שתי הנבחרות שנערך בפרנקפורט, מערב גרמניה. יוגוסלביה ניצחה 0-1 והעפילה לטורניר הגמר. בשלב הבתים בטורניר הגמר סיימה יוגוסלביה בתיקו 0-0 עם ברזיל ולאחר מכן הביסה את זאיר 0-9 ובכך השוותה את שיא הניצחון הגבוה ביותר בתולדות גביע העולם. במשחקה האחרון בשלב הבתים סיימה יוגוסלביה בתיקו 1-1 עם סקוטלנד. מכיוון שכל המשחקים בין יוגוסלביה, ברזיל וסקוטלנד הסתיימו בתיקו וכל הנבחרות ניצחו את זאיר, מיקום הקבוצות בבית נקבע לפי הפרש השערים שהושג מול זאיר. הודות לכך סיימה יוגוסלביה ראשונה בבית והעפילה לשלב הבתים השני. בשלב הבתים השני הפסידה יוגוסלביה למערב גרמניה המארחת, פולין ושוודיה וסיימה במקום האחרון בבית.
יורו 1976
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה העפילה ליורו 1976 לאחר שבטורניר המוקדמות סיימה ראשונה בשלב הבתים לפני צפון אירלנד, שוודיה ונורווגיה ועברה את וויילס במשחקי הפלייאוף על העלייה לטורניר הגמר. טורניר הגמר של יורו 1976 נערך ביוגוסלביה. בחצי הגמר הובילה יוגוסלביה 0-2 על מערב גרמניה, אך בסופו של דבר הפסידה 4-2 אחרי הארכה. יוגוסלביה הפסידה גם להולנד במשחק על המקום השלישי 3-2 שוב אחרי הארכה וסיימה רביעית למרות יתרון הביתיות. גם בטורניר זה נבחר דז'אג'יץ' לנבחרת הטורניר של אופ"א.
מונדיאל 1982
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה לא העפילה למונדיאל 1978 וליורו 1980. היא העפילה למונדיאל 1982, כשהיא מסיימת בשלב הבתים בטורניר המוקדמות במקום הראשון לפני איטליה שהעפילה אף היא לטורניר הגמר ואף זכתה בו. יוגוסלביה, לעומתה, לא עברה את שלב הבתים בטורניר הגמר, כאשר סיימה בתיקו 0-0 עם צפון אירלנד, הפסידה לספרד המארחת 2-1 וניצחה את הונדורס 0-1. יוגוסלביה סיימה במקום השלישי בבית אחרי צפון אירלנד וספרד, כאשר היא מסיימת את אותו מספר נקודות והפרש שערים כמו ספרד השנייה, אך עם שער זכות אחד פחות. בניגוד למקרה הדומה במוקדמות מונדיאל 1974, הפעם מספר שערי הזכות כן היווה קריטריון לדירוג ובכך יוגוסלביה הודחה בשלב הבתים.
יורו 1984
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה העפילה ליורו 1984 אולם הפסידה בכל משחקיה לבלגיה, דנמרק וצרפת וסיימה במקום האחרון בבית בטורניר הגמר. יוגוסלביה לא העפילה למונדיאל 1986 וליורו 1988.
מונדיאל 1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורניר הגמר האחרון בו השתתפה יוגוסלביה כמייצגת של שש הרפובליקות היה מונדיאל 1990. יוגוסלביה העפילה לטורניר הגמר, לאחר שבטורניר המוקדמות סיימה ראשונה בבית לפני סקוטלנד, צרפת, נורווגיה וקפריסין. בשלב הבתים של טורניר הגמר הובסה יוגוסלביה על ידי מערב גרמניה האלופה שבדרך 4-1. בהמשך גברה יוגוסלביה על קולומביה 0-1 והביסה את איחוד האמירויות 1-4. יוגוסלביה סיימה במקום השני בבית והעפילה לשמינית הגמר. בשמינית הגמר גברה יוגוסלביה על ספרד 1-2 אחרי הארכה מצמד שערים של דראגן סטויקוביץ'. ברבע הגמר סיימה יוגוסלביה בתיקו 0-0 עם אלופת העולם ארגנטינה והודחה לאחר שהפסידה 3-2 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. רוברט פרוסינצ'קי נבחר לשחקן הצעיר המצטיין בטורניר וסטויקוביץ' נבחר לנבחרת הטורניר.
יוגוסלביה השתתפה במוקדמות יורו 1992 וסיימה במקום הראשון בבית בטורניר המוקדמות. אולם בעקבות התפרצות מלחמות יוגוסלביה, הוטלו סנקציות על יוגוסלביה מטעם האומות המאוחדות ולכן פיפ"א השעתה את יוגוסלביה מכל פעילות. את מקומה של יוגוסלביה בטורניר הגמר של יורו 1992 תפסה דנמרק, שסיימה במקום השני בבית אחרי יוגוסלביה, שאף הפתיעה וזכתה באליפות אירופה. יוגוסלביה הושעתה גם ממוקדמות מונדיאל 1994 וסיימה להתקיים במתכונתה הנוכחית.
כל גביעי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1930 | מקום רביעי | 3 | 2 | 0 | 1 | 7 | 7 |
1934 | לא העפילה | ||||||
1938 | |||||||
1950 | סיבוב ראשון | 3 | 2 | 0 | 1 | 7 | 3 |
1954 | רבע גמר | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 3 |
1958 | רבע גמר | 4 | 1 | 2 | 1 | 7 | 7 |
1962 | מקום רביעי | 6 | 3 | 0 | 3 | 10 | 7 |
1966 | לא העפילה | ||||||
1970 | |||||||
1974 | סיבוב שני | 6 | 1 | 2 | 3 | 12 | 7 |
1978 | לא העפילה | ||||||
1982 | סיבוב ראשון | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 |
1986 | לא העפילה | ||||||
1990 | רבע גמר | 5 | 3 | 1 | 1 | 8 | 6 |
סה"כ | 8/14 | 33 | 14 | 7 | 12 | 55 | 42 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
כל אליפויות אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1960 | מקום שני | 2 | 1 | 0 | 1 | 6 | 6 |
1964 | לא העפילה | ||||||
1968 | מקום שני | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 3 |
1972 | לא העפילה | ||||||
1976 | מקום רביעי | 2 | 0 | 0 | 2 | 4 | 7 |
1980 | לא העפילה | ||||||
1984 | סיבוב ראשון | 3 | 0 | 0 | 3 | 2 | 10 |
1988 | לא העפילה | ||||||
1992 | העפילה, אך הושעתה מהטורניר, בעקבות מלחמת יוגוסלביה | ||||||
סה"כ | 4/9 | 10 | 2 | 1 | 7 | 14 | 26 |
שיאי שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיאני ההופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שחקן | שנים בנבחרת | הופעות | שערים |
---|---|---|---|---|
1 | דראגן ג'יאיץ' | 1964–1979 | 85 | 23 |
2 | זלאטקו וויוביץ' | 1979–1990 | 70 | 25 |
3 | ברנקו זבץ | 1951–1961 | 65 | 17 |
4 | סטפן בובק | 1946–1956 | 63 | 38 |
5 | פארוק חג'יבגיץ' | 1982–1992 | 61 | 6 |
ברנקו סטנקוביץ' | 1946–1956 | 61 | 3 | |
7 | איוויצה חורבאט | 1946–1956 | 60 | 0 |
8 | ולדימיר ביארה | 1950–1959 | 59 | 0 |
ראיקו מיטיץ' | 1946–1957 | 59 | 32 | |
ברנרד ווקאס | 1948–1955 | 59 | 22 |
מלכי השערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שחקן | שנים בנבחרת | שערים | ממוצע למשחק |
---|---|---|---|---|
1 | סטפן בובק | 1946–1956 | 38 | 0.60 |
2 | מילאן גאליץ' | 1959–1965 | 37 | 0.73 |
בלאגויה מריאנוביץ' | 1926–1938 | 37 | 0.64 | |
4 | ראיקו מיטיץ' | 1946–1957 | 32 | 0.54 |
5 | דושן באייביץ' | 1970–1977 | 29 | 0.78 |
6 | טודור וסלינוביץ' | 1953–1961 | 28 | 0.76 |
7 | בורה קוסטיץ' | 1956–1964 | 26 | 0.79 |
8 | זלאטקו וויוביץ' | 1979–1990 | 25 | 0.36 |
9 | דראגן ג'יאיץ' | 1964–1979 | 23 | 0.27 |
10 | ברנרד ווקאס | 1948–1955 | 12 | 0.37 |
שחקנים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מילאן גאליץ'
- אלכסנדר טירנניץ'
- בלאגויה מריאנוביץ'
- מילוטין איבקוביץ'
- ברנקו זבץ
- דראגן ג'יאיץ'
- ולדימיר ביארה
- ולדימיר פטרוביץ'
- סטפן בובק
- בורה קוסטיץ'
- ברנקו אובלק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א) | |
---|---|
|