יונה חיה בנדיקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יונה חיה בנדיקט (תרס"א 1901 - י"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995) הייתה האישה הראשונה ביישוב העברי ששימשה כמורה למקרא.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ברוסיה בעיר בילה צרקווה. אביה, צבי נהיר-קופשטיק[1], שכיהן כרב העיר, התנגד לשלוח את ילדיו לבית ספר תיכון חילוני והעדיף להחזיק מורים פרטיים למדעים הדרושים.

עלתה לארץ באמצע שנות העשרים. נרשמה לכיתה י"א בגימנסיה הרצליה. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות, למרות הלימודים הלא פורמליים עליהם התחנכה בחו"ל. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, והייתה בת המחזור הראשון של האוניברסיטה. חרף הצטיינותה לא הצליחה להשיג עבודה בהוראת מקצועות היהדות, בהיותה אישה, אף שחיים נחמן ביאליק ופרופ' יוסף קלאוזנר התערבו למענה. על פי עצת אחד המפקחים היא לקחה על עצמה תפקיד של ממלאת מקום זמנית בבית הספר "הדרום" באזור העני של תל אביב, מתוך מגמה שיכירו אותה ובהמשך ימצא תפקיד קבוע. ואמנם כשרונותיה כמורה באו לידי ביטוי, ובהמשך היא התקבלה כמורה בבית הספר התיכון עירוני א' בתל אביב.

בנדיקט נישאה לרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט ופעלה יחד אתו בקהילת אחוזה שבחיפה למעלה מ-45 שנה.

במקביל לפעילותו הרבנית של בעלה, העבירה בנדיקט שעורים שבועיים בביתה לנשות הקהילה, ושיעורים בתלמוד לנוער. אחד מהאירועים המרכזיים של שעורים אלו היו הרצאותיה של בנדיקט בשבת הגדול ובשבת שובה בבית הכנסת אליהו הנביא שבאחוזה בהשתתפות מאות רבות מאנשי ונשות הקהילה ומהסביבה. נשים ישבו בעזרת גברים והגברים בעזרת נשים.

לעיתים יצאה נגד התבטאויות נגד הדת. לדוגמה, באחד הכנסים הראשונים לתורה שבע"פ של מוסד הרב קוק, בהשתתפות הרב והרבנית בנדיקט, הוזמן ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון להרצות. כאשר הפחית בן-גוריון במהלך הרצאתו בחשיבות מצוות המקווה בימים אלה, מחתה בנדיקט על דבריו. בתום המושב שיבח אותה הרב צבי יהודה קוק על מחאתה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה עזריאלי, פיה פתחה בחכמה, לדמותה של הרבנית יונה בנדיקט ע"ה, אריאל מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל, ירושלים תשנ"ח.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]