יונה עמנואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה עמנואל
אין תמונה חופשית
לידה דצמבר 1925
המבורג
פטירה פברואר 2002 (בגיל 76)
עיסוק העורך הראשי של כתב העת המעיין, ממקימי תנועת הנוער השלשלת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו דצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב פברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעיין".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהמבורג שבגרמניה בכ"ב בכסלו תרפ"ו (דצמבר 1925) למרדכי וחנה (לבית גולדשמיט) כבן שלישי למשפחה בת שמונה ילדים.

כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה עברה המשפחה להולנד.

לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים, הסתתרה המשפחה זמן מה בבית משפחה הולנדית ובעליית גג של בית ספר מקומי. בהמשך נלקח עם משפחתו למחנה וסטרבורק ומשם למחנה הריכוז ברגן בלזן. במחנות ניספו אביו, שלושה מאחיו ואחותו הקטנה. אמו נספתה במסע ה"רכבת האבודה". בהמשך, חיבר יחד עם אחיו שמואל עמנואל את ספרו "יסופר לדור" בו תיאר את קורות משפחתו בשואה. בספר מתוארת המשפחה עוברת את המלחמה תוך שמירה על צלם אנוש, קיום מצוות והקפדה על לימוד תורה.

לאחר השואה יסד בהולנד עם אחיו שמואל את תנועת הנוער 'השלשלת', במטרה להחזיר ליהדותם מאות ילדים ובני נוער ובמטרה לחנכם לעליה לארץ ישראל.

בשנת תשי"א עלה לישראל ונישא לחנה בת ד"ר שלמה אדלר, והתגורר בירושלים, שם נולדו להם שבעה ילדים. בין בניו פרופ' שמחה עמנואל. בין חתניו הם הרב זאב וייטמן רבה של תנובה, והרב מתניה בן שחר רבו של היישוב נוה דניאל.

לפרנסתו עבד כאופטיקאי, ובשאר זמנו למד תורה וכתב מאות מאמרים תורניים, ביקורות ספרים ומאמרי הגות בענייני השעה. דגש מיוחד שם על עיסוק במצוות התלויות בארץ, ובפרט במצוות השמיטה[1]. השתתף בקביעות בשיעורו של הרב שלמה זלמן אוירבך, אליו היה קרוב במיוחד. כמו כן למד אצל הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף ליברמן והרב אברהם אליהו ברנשטיין.

עסק רבות בצרכי ציבור תוך בריחה מפרסום[2]. רבים ראו בו מודל של המשך קיום מורשת יהדות אשכנז בארץ ישראל[3]. את חשיבותה של מורשת זו הוא ראה בעיקר בתפיסה ייחודית של קיום תורה ומצוות, באחריות רב הקהילה ובאורחות החיים. לדבריו, "יש להצטער על כך, אם תצומצם מורשת אשכנז למנהגי בית הכנסת בלבד"[4].

נפטר בכ"ה בשבט תשס"ב (פברואר 2002).

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערך את הספר הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו[5].
  • ערך בהתנדבות את כתב העת המעיין במשך כארבעים שנה.
  • בשנת תשנ"ד חיבר את הספר יסופר לדור[6] בו מגולל את קורות משפחתו בימי המלחמה.
  • פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה[7].
  • המעין המתגבר, עיונים בפרשיות השבוע, (2 חלקים), ירושלים תשס"ג.

מתוך מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכת הארץ קובץ מאמרים בענייני המצות התלויות בארץ.
  • הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל[8].
  • שמיטת כספים[9].
  • תשע מאות שנה למסעי הצלב[10].
  • דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו[11].
  • מצות הקהל[12].
  • השיעור השבועי של הרב[13].
  • טעמי המקרא במורשת אשכנז[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: הקדמה לספרו "ברכת הארץ: מאמרי שביעית"
  2. ^ בין השאר, שימש עשרות שנים כגבאי בבית הכנסת המרכזי "הר צבי".
  3. ^ ראו: המעיין, ניסן-תמוז ה'תשס"ב, מאמרים לזכרו. מאת: פרופ' מרדכי ברויאר, הרב נ' רפאל אויערבך, ועוד.
  4. ^ יונה עמנואל, מורשת אשכנז, המעיין, טבת-ניסן ה'תשס"ב
  5. ^ הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו
  6. ^ יסופר לדור
  7. ^ פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה
  8. ^ "הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל, באתר "דעת"
  9. ^ שמיטת כספים, באתר "דעת"
  10. ^ תשע מאות שנה למסעי הצלב, באתר "דעת"
  11. ^ דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו, באתר "דעת"
  12. ^ מצות הקהל, באתר "דעת"
  13. ^ השיעור השבועי של הרב, באתר "דעת"
  14. ^ טעמי המקרא במורשת אשכנז, באתר "דעת"